העולם הישן
העולם הישן הוא מושג המתאר עולם שכולל רק את אפריקה, אסיה, אירופה ואיים סובבים, כלומר זה שהיה ידוע לחוקרים האירופאים, אסייתים ואפריקאים במאה ה-15 לפני עידן התגליות. המושג הזה משמש בהנגדה למושג העולם החדש.
העולם החדש מתאר את חלקי העולם שהתגלו לחוקרים לאחר מסעות אלו, כלומר אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אנטארקטיקה ואוקיאניה (אוסטרליה וניו זילנד).
מקור השם
בהקשר של היסטוריה, המונח "עולם ישן" כולל את החלקים של העולם שהיו בקשר תרבותי (לא ישיר) החל מתקופת הברונזה, שהביא במקביל להתפתחותן של ציוויליזציות מוקדמות, במיוחד באזורים עם אקלים ממוזג, כולל המזרח התיכון, מסופוטמיה, הרמה האיראנית, תת-היבשת ההודית וסין.
אזורים אלו היו מחוברים באמצעות דרך המשי, והדגישו את תקופת הברזל שהחלה לאחר תקופת הברונזה. במונחים תרבותיים, תקופת הברזל התפתחה לצד עידן הציר, ואלה הביא לבסוף לעלייתן של התרבויות השונות: מערבית (הלניזם, לימודים קלאסיים), מזרחית (זורואסטריות ואברהמיות) והמזרח הרחוק (הינדואיזם, בודהיזם, קונפוציאניזם, טאואיזם).