התפוצצות אוכלוסין
.svg)
התפוצצות אוכלוסין אנושית הוא מצב שבו כמות האוכלוסייה האנושית עולה על כושר הנשיאה, המשאבים והתשתיות של אזור מסוים. בפרספקטיבה ארוכת טווח, מצב זה יכול להיות מוגדר, גם כאשר אוכלוסייה קיימת איננה יכולה להתקיים ללא דלדול מהיר של משאבים שאינם מתחדשים או ירידה של הקיבולת הסביבתית שכבר איננה יכולה לתת עוד תמיכה לאוכלוסייה.
התפוצצות אוכלוסין יכולה לנבוע מעלייה בלידות, ירידה בשיעורי תמותה, גידול בהגירה, או דלדול בר קיימא של משאבים. הטווח יכול להתייחס לאזור גאוגרפי מקומי כמו מדינה או חבל ארץ, או אזור גלובלי כמו כדור הארץ כולו או חלקו. התוצאה של התפוצצות אוכלוסין עלולה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני .כמו כן עלולים להיווצר עוני, מחלות ורעב.
מומחים שונים[דרוש מקור] מזהירים שעל פי חישוביהם, אם לא תהיה ירידה משמעותית בגידול הטבעי, או עלייה משמעותית במשאבים הבסיסיים הזמינים לאדם (אנרגיה, מזון, מים, שטח, מחצבים) יגיעו חלקים גדולים של כדור הארץ להתפוצצות אוכלוסין תוך כמה עשרות שנים. אלו מציעים לפעול כבר כיום למיתון התוצאה העתידית, בעיקר על ידי הגבלת ילודה ועל ידי פיתוח משאבים מואץ. מצד שני בעשרות השנים האחרונות ירד מאוד קצב גידול האוכלוסייה במדינות מתפתחות, שאלו יביאו לכך שאוכלוסיית העולם תתייצב במהלך המאה ה-22. על פי נתוני האו"ם, הילודה בעולם ירדה דרסטית בעשרות השנים האחרונות, מממוצע של 4.97 ילדים למשפחה בשנות ה-50 של המאה עשרים עד לממוצע של 2.5 ילדים למשפחה בשנים 2010-2020.[1]
היסטוריית גידול האוכלוסייה
אוכלוסיית העולם עברה מספר תקופות של גידול מאז שחר הציוויליזציה. מדי פעם האוכלוסייה התכווצה בעקבות אסונות טבע, רעב ומגפות. כך למשל בעקבות המוות השחור אוכלוסיית העולם הצטמצמה ב-20% במהלך המאה ה-14.
לאחר תחילת המהפכה התעשייתית, במהלך המאה ה-18, קצב גידול האוכלוסייה החל לעלות. בסוף המאה ה-18, אוכלוסיית העולם נאמדה בקצת פחות ממיליארד. בתחילת המאה ה-20, אוכלוסיית העולם הייתה בערך 1.6 מיליארד. צמיחה דרמטית החלה לאחר מלחמת העולם השנייה. אז החל גידול אוכלוסיית העולם בקצב של מעל 1.8% בשנה במקביל להגדלת ייצור המזון כתוצאה מתיעוש החקלאות שהביאה המהפכה הירוקה. קצב גידול האוכלוסייה האנושית הגיע לשיא ב-1964, בערך 2.1% בשנה. כל תוספת של מיליארד בני אדם לקחה פחות ופחות זמן: 33 שנים להגיע לשלושה מיליארד ב-1960, 14 שנים עבור ארבעה מיליארד ב-1974, 13 שנים עבור חמישה מיליארד ב-1987, ו-12 שנים עבור שישה מיליארד ב-1999.
החשש מפיצוץ אוכלוסין לאורך ההיסטוריה
לחששות לגבי גודל או צפיפות האוכלוסייה יש היסטוריה ארוכה: טרטוליאנוס, תושב העיר קרתגו במאה השנייה לספירה, מתח ביקורת על האוכלוסייה בזמנו וטען שמספרם הרב של בני האדם מקשים על התמודדות עם רעב המוני, מגפות ואסונות טבע. למרות חששות אלה, חוקרים לא מצאו ציווילזציות שקרסו בשל פיצוץ אוכלוסין.
בתחילת המאה ה-19, אינטלקטואלים כמו תומאס מלתוס טענו שהמין האנושי יגדל יותר מכמות משאבי המזון הנדרשים לקיומו. מכיוון שכמות סופית של קרקע לא תהיה מסוגלת לתמוך באוכלוסייה בעלת פוטנציאל גידול בלתי מוגבל. במהלך המאה ה-19, עבודתו של מלתוס, במיוחד מאמר על עקרון האוכלוסין, פורשה לעיתים קרובות באופן שהאשים רק את העניים במצבם, ונאמר שעזרה להם מחמירה את התנאים בטווח הארוך. זה הביא, למשל, לחוקי העוני באנגליה (אנ') ב-1834 ולתגובה מהוססת לרעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד[2].
ספרו של פול ארליך "פצצת האוכלוסין" הפך לרב מכר עם יציאתו לאור ב-1968, ויצר עניין מחודש באוכלוסיות יתר. הספר טען שגידול האוכלוסין יוביל לרעב, להתמוטטות חברתית ולסכסוכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים אחרים בעשורים הקרובים, ודגל במדיניות לבלימתו. המועדון של רומא פרסם את הספר המשפיע The Limits to Growth בשנת 1972, אשר השתמש באופן דומה במודלים ממוחשבים כדי לטעון כי מגמות מתמשכות של גידול אוכלוסייה יובילו לקריסת מערכתית גלובלית. הרעיון של פיצוץ אוכלוסין היה גם נושא לכמה יצירות של מדע בדיוני וסיפורת דיסטופית במהלך שנות ה-60 של המאה-20. מדיניות אוכלוסייה אנושית ותכנון משפחה אומצו על ידי כמה מדינות בסוף המאה ה-20 במאמץ לבלום את גידול האוכלוסייה, כולל בסין ובהודו.
עם זאת, תחזיות רבות של אוכלוסיות יתר במהלך המאה ה-20 לא התממשו. ב"פצצת האוכלוסין" הצהיר ארליך שבסוף המאה ה-20 מאות מיליונים יגוועו מרעב, למרות שהודה שחלק מהתחזיות המוקדמות שלו לא התממשו, אריך ממשיך לתמוך בכך שאוכלוסיית יתר היא נושא מרכזי.
ככל שפרופיל הבעיות הסביבתיות העומדות בפני האנושות גדל במהלך סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, חלקם הסתכלו על גידול האוכלוסייה כגורם שורש. סקר מ-2015 ממרכז המחקר פיו מדווח כי 82% מהמדענים הקשורים לאגודה האמריקאית לקידום המדע היו מודאגים מגידול האוכלוסייה. בשנת 2017, יותר משליש מ-50 מדענים זוכי פרס נובל שנסקרו על ידי ה-Times Higher Education במפגשי חתני פרס נובל בגרמניה אמרו שאוכלוסיית יתר אנושית והידרדרות סביבתית הם שני האיומים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות. בנובמבר באותה שנה, נחתמה "אזהרת המדענים העולמית לאנושות": הודעה שנייה, שנחתמה על ידי 15,364 מדענים מ-184 מדינות, ציינה שגידול אוכלוסייה אנושי מהיר הוא "הגורם העיקרי מאחורי איומים אקולוגיים רבים ואף חברתיים". אלריך. ומדענים אחרים בכנס בוותיקן על הכחדת מינים עכשוויים קשרו את הנושא לגידול האוכלוסייה ב-2017, ודגלו בשליטה באוכלוסיית האדם, מה שמשך מחלוקת מצד הכנסייה הקתולית. בשנת 2019, אזהרה על שינויי אקלים שנחתמה על ידי 11,000 מדענים מ-153 מדינות אמרה כי גידול האוכלוסייה האנושית מוסיף 80 מיליון בני אדם מדי שנה, ו"יש לייצב את אוכלוסיית העולם - ובאופן אידיאלי, לצמצם בהדרגה - במסגרת שמבטיחה שלמות חברתית" כדי להפחית את ההשפעה של "גידול האוכלוסייה על פליטת גזי חממה ואובדן המגוון הביולוגי."
| אוכלוסייה | |||
|---|---|---|---|
| שנה | מיליארד | ||
| 1804 | 1 | ||
| 1927 | 2 | ||
| 1959 | 3 | ||
| 1974 | 4 | ||
| 1987 | 5 | ||
| 1999 | 6 | ||
| 2011 | 7 | ||
| 2020 | 7.8 | ||
ביקורת על המושג פיצוץ אוכלוסין
המושג של פיצוץ אוכלוסין, וייחודו כגורם לבעיות סביבתיות, שנוי במחלוקת.
חלק מהמבקרים מתייחסים לאוכלוסיות יתר כאל מיתוס. גידול אוכלוסייה מעריכי חזוי או כל "פיצוץ אוכלוסין" לא התממש; במקום זאת, גידול האוכלוסייה הואט. מבקרים טוענים שדי משאבים זמינים כדי לתמוך בגידול האוכלוסייה החזוי, ושההשפעות האנושיות על הסביבה אינן מיוחסות לאוכלוסיית יתר. לפי צוות החשיבה הליברטריאני של מכון פרייזר, גם הרעיון של אוכלוסייה יתר וגם דלדול המשאבים לכאורה הם מיתוסים; רוב המשאבים נמצאים כיום בשפע יותר מאשר לפני כמה עשורים, הודות לקידמה הטכנולוגית. המכון גם מטיל ספק בכנותם של חסידי פיקוח אוכלוסין במדינות עניות.
הדמוגרף ניקולס אברשטדט מתח ביקורת על הרעיון של אוכלוסיית יתר, ואמר כי "אוכלוסיית יתר היא לא באמת עודף אוכלוסין. זו שאלה של עוני".
מחקר משנת 2020 הגיע למסקנה ש"מגמות מתמשכות בהישגי השכלה של נשים ובגישה לאמצעי מניעה יזרזו את הירידה בפוריות והאטה בגידול האוכלוסייה", כאשר תחזיות מצביעות על כך שאוכלוסיית העולם תגיע לשיא של 9.73 מיליארד ב-2064 ותרד עד 2100. פרשנות בתקשורת פירשה זאת כמצביעה על כך שצריכת יתר מייצגת איום סביבתי גדול יותר שכן תרחיש של אוכלוסין עודף עלול לא להתרחש לעולם.
כמה אסטרטגיות תכנון אוכלוסיות אנושיות בהן דוגלים תומכי אוכלוסיית יתר שנויות במחלוקת מסיבות אתיות. אלה המודאגים מאוכלוסיית יתר, כולל פול אלריך, הואשמו בהשפעה על הפרות זכויות אדם לרבות מדיניות עיקור בכפייה בהודו ותחת מדיניות הילד האחד של סין, כמו גם אמצעי מניעה מחייבים או כפייתיים שננקטו במדינות אחרות.
הטיעון של אוכלוסיית יתר זכתה לביקורת על ידי כמה חוקרים ואנשי איכות הסביבה כגזעניים ובעלי שורשים בקולוניאליזם ובעליונות הלבנה, שכן השליטה והצמצום של אוכלוסיית האדם מתמקדים לעיתים קרובות בגידול אוכלוסייה בעולם השלישי. במקום בצריכה במדינות המערב.
ראו גם
- שיא תפוקת נפט
- תומאס מלתוס
- אנטי-נטליזם
- ג'ון הולדרן
- סדר עולמי חדש
- צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה
- טביעת רגל פחמנית
לקריאה נוספת
אלון טל. 2016. והארץ מלאה. הקיבוץ המאוחד
דן בראון. 2013. התופת. מודן הוצאה לאור
קישורים חיצוניים
- הסוף, מאת אייזיק אסימוב, באתר "הידען"
- לאן נעלמו 3 מיליארד בני אדם, באתר "הידען"
- הייתכן שהחששות מוגזמים?
- פרופ' יואל א. כהן, 2050: 9.2 מיליארד, באתר ynet, 4 בדצמבר 2009
- נטע אחיטוב, תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2012
- אליזבת רוזנטל, פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן, ניו יורק טיימס מאמר מתורגם מהארץ. 28 בדצמבר 2012.
עודד כרמלי, הסכנה הטמונה בתנועה למניעת פיצוץ אוכלוסין, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2014
הערות שוליים
- ^ Total Fertility Rate, World נתוני הפריון הכולל, אתר האו"ם. (אוחזר בתאריך 5.9.2015)
- ^ Cormac Ó Gráda: Famine. A Short History, Princeton University Press 2009,
32705807התפוצצות אוכלוסין