הרעלה

סמליל אזהרה מרעל

הרעלה הוא מצב שאורגניזם נפגע באופן כימי מרעל או ארס, או מצב שבו גורם חיצוני גורם לאורגניזם להיפגע באופן כימי מרעל או ארס. הביטוי 'הרעלה' מהווה גם את המצב הסופי של האורגניזם וגם את הפעולה שהובילה אליו, במידה שהיא בוצעה במתכוון על ידי גורם חיצוני.

רצח באמצעות הרעלה

שימוש ברעל יכול להיעשות למטרת רצח. בחירת הרעלה כשיטת הרצח עשויה לנבוע מכמה סיבות:

ריחוק - רצח באמצעות רעל הוא 'נקי' יותר, מאפשר לרוצח להימנע ממגע ישיר עם הקורבן, ומונע ממנו את הצורך לחזות בקורבן ברגע המוות.
אליבי - השימוש ברעל שפעולתו אינה מיידית, מאפשרת לרוצח למקם את עצמו רחוק מהנרצח בסמוך לשעת המוות, ומכך להפנות את כיווני החקירה ממנו והלאה.
קלות - השימוש ברעל אינו מצריך יכולות שימוש בכלי נשק ובמקרים מסוימים הגישה אליו פשוטה יותר מאשר נשק.

היסטוריה של שימוש ברעל למטרת רצח

בהיסטוריה האנושית, נעשה שימוש מאסיבי ברעלים מסוגים שונים לביצוע מעשי רצח פוליטי. אישים פוליטיים נהגו להגן על עצמם מפני הרעלה באמצעים שונים, ביניהם טועם - אדם שתפקידו היה לטעום מכל דבר מאכל ומשקה המוגש לאישיות הפוליטית, מתוך מטרה לזהות רעל. כמו כן ידועים מקרים של אנשים שפיתחו בכוונה תחילה עמידות לרעלים מסוימים כדי שיוכלו להשתמש ברעלים אלה לצורך הרעלה של יריביהם בלא להחשיד את עצמם. כזה היה המקרה של מיתרידטס השישי, מלך פונטוס.

היוונים נהגו להשתמש בחיצים מורעלים בשם "טוקסיקון". הפילוסוף סוקרטס שנידון למוות שתה כוס רעל. מלכת מצרים, קלאופטרה, נהגה לנסות את הרעלים שלה על עבדיה, וכך גילתה שרעל הצפע הוא היעיל ביותר, ועל כן כשביקשה להתאבד, ביקשה שיובא לה זר פרחים ובו נחש צפע. הקיסר הרומאי נירון הורה לשלם קצבה קבועה לאישה שנודעה כמרעילה. הסברה היא שהרומים למעשה הרעילו את עצמם אט אט בכך שהשתמשו בצינורות עופרת להובלת מים ופגעו בכושר הפוריות שלהם.

הרוקח השווייצרי כריסטופר גלסר פתח בית מרקחת בפריז, בו מכר, בין השאר, רעלים. הוא היה מעורב בפרשת המרקיזה דה בוורליה. מאהבה, הקצין סן-קרואה, ככל הנראה רכש מגלסר רעל והרעיל את בעלה של המרקיזה. בכלא הבסטיליה פגש סן-קרואה את האיטלקי גיזילי, שהרעיל בעצמו 150 אנשים, ויעץ לסן-קרואה להרעיל את שאר משפחתה של המרקיזה. סן-קרואה והמרקיזה פצחו במסע הרעלה שבו הלכו לבתי חולים והגישו מאכלים ומשקאות מורעלים למאושפזים, כדי לגלות אילו חומרים יעילים במיוחד למטרות הרעלה.

במאה ה-19 נהגו לתלות על המנורות סרטי "נייר זבובים" - נייר דביק ומורעל. מרעילים גילו שאם ממיסים את הנייר במים מתקבל רעל יעיל. בשנת 1880 מתו קרוביהן של שתי אחיות מליברפול, היגינס ופלניגן, מהרעלה שכזו. השתיים הוצאו להורג בשנת 1884.

ב-29 בדצמבר 1916 ניסו אצילים רוסים להרעיל את גריגורי רספוטין ברעל שהוטמן בעוגיות ויין מדיירה, אך הוא לא נפגע מהרעל. אחר כך ירו בו הקושרים, אף זאת ללא הועיל, ולבסוף השליכוהו לנייבה הקפוא.

בהונגריה לאחר תום מלחמת העולם השנייה בעיירה נוגירב היה מחנה של שבויים רוסים שהתיידדו עם נשות המקום. לפי הסופר ג'יימס קולום שכתב ספר על הפרשה, מיילדת בת המקום יצרה רעל מאותו נייר זבובים ששימש את הנשים הנשואות כדי להרעיל את בעליהן כדי שיוכלו לחיות עם השבויים בחירי ליבן.

בשנת 1997 ניסו לוחמי המוסד להתנקש בח'אלד משעל באמצעות הרעלה. משעל אומנם הורעל, אך הלוחמים נתפסו ומדינת ישראל נדרשה לספק את סם הנגד לרעל, שריפא את משעל.

בשנת 2004 ככל הנראה הורעל מועמד האופוזיציה לבחירות באוקראינה, ויקטור יושצ'נקו. הרעל גרם לו לעיוותים בפניו, אך הוא שרד אותו ואף נבחר לנשיאות אוקראינה למרות ההרעלה.

אלכסנדר ליטוויננקו, סוכן ביון רוסי בעבר ומתנגד למשטרו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מת בעקבות הרעלה ב-23 בנובמבר 2006.