אאוקן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֵאוֹקֵן (אנגלית: Eocene) היא תקופה בפלאוגן שבעידן הקנוזואיקון שהוא העידן הנוכחי בלוח הזמנים הגאולוגי בבריאת העולם.

את השם טבע הגאולוג הסקוטי צ'ארלס לייל ב-1847. מקור המילה ביוונית, והוא הלחם בסיסים של Ἠώς ("אאוס", אלילת השחר במיתולוגיה היוונית) ו-καινός ("קֵנוֹס" - חדש מפתיע), כלומר "השחר החדש". התקופה נקראת כך כי חלק מהמאובנים המצויים בשכבות התקופה הזו הם של מינים הקיימים גם היום. היא מחולקת לארבעה: איפרסיאן (Ypresian), לוטטיאן (Lutetian), ברטוניאן (Bartonian) ופריאבוניאן (Priabonian).

באאוקן התרחשה פעולה טקטונית רבה ברוב חלקי העולם. הפעילות באה לידי ביטוי בשינויים תכופים בדמות הפלאוגאוגרפית של הארץ, כלומר, אירעו תנודות רבות של גבולות הים והיבשה, עם שינויי גובה היבשות ועומק הימים.

המאובנים באאוקן מעידים על תמורות ביולוגיות גדולות: אין באאוקן מאובנים של יצורים רבים שחיו בתקופות קודמות, אך יש מאובנים של יצורים, שנוצרו באאוקן ונכחדו באוליגוקן. היצורים הללו התרבו עד כדי כך, ששלדיהם המאובנים יצרו שכבות עבות ורחבות מאוד. בשכבות התחתונות של האאוקן יש מאובנים של יצורים בעלי מבנה שיניים פרימיטיבי מאוד. יצורים אלה (אבות הפילים ואבות הסוסים ואחרים) הם באמצע המזוזואיקון. מאובנים של צמחים ויצורים באאוקן מעידים על כך שבאזור הים התיכון שרר אקלים טרופי.

אאוקן - תפוצה בישראל

בישראל מצויות על פני השטח שכבות סלע שהורבדו בתקופת האאוקן (בעיקר גיר וקירטון) בחלקים נרחבים מהנגב, בשפילת יהודה, בשומרון, ברמות מנשה, בגבעות אלונים ובחלקים מהגליל העליון. במפות הגאולוגיות מיוצגות שכבות אלו בסימון "e" ו-"elm", והן נקראות בכללות "חבורת עבדת" על שם רמת עבדת, האזור בו הייתה הרבדה מאסיבית ומגוונת של סלעים מאותה תקופה.

בין ההרים ששכבות סלע אאוקניות מצויות על פני שטחן, ניתן למנות את הר כרכום, הר עיבל, פסגת הסרטבה, ועוד.

רוב מערות המסתור מתקופת מרד בר כוכבא, ומערות הפעמון בשפלת יהודה, חצובות בסלע קירטון מהאאוקן.

ראו גם


קנוזואיקון
פלאוגן נאוגן רביעון
פלאוקן אאוקן אוליגוקן מיוקן פליוקן פליסטוקן הולוקן
גלס פליסטוקן תחתון פליסטוקן תיכון פליסטוקן עליון גרינלנד נורת'גריפיאן מגהליאן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33243291אאוקן