גלשנאים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןגלשנאים
גלשן מלאי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
אינפרא־מחלקה: שיליניים
על־סדרה: אאורצונטיים
סדרה: גלשנאים
משפחה: גלשניים
סוגים
  • Cynocephalus
  • Galeopterus
שם מדעי
Dermoptera
תחום תפוצה

באדום: תפוצת הגלשן המלאי
בירוק: תפוצת הגלשן הפיליפיני

גלשנאים או "למורים מעופפים" (שם מדעי: Dermoptera), היא סדרה במחלקת היונקים, בה משפחה יחידה, גלשניים (cynocephalidae), בה שני סוגים, ובכל אחד מהם מין יחיד: גלשן מלאי (Galeopterus variegatus) וגלשן פיליפיני (cynocephalus volans), וישנם גם שני מינים קדומים שנכחדו, הנמצאים בסוג נפרד. הגלשנאים מצויים בדרום-מזרח אסיה, והם שוכני-עצים הדואים מעץ לעץ בעזרת קרומי-עור המתוחים בין ידיהם. הגלשנאים מצויידים ביכולת הדאייה המתאימה לחיים בצמרות העצים, ומעבר קל ומהיר בין העצים השונים. קרומי העור מאטים את מהירות הנפילה, בדומה למצנח, והגלשנאים אף יכולים לכוון את כיוון דאייתם. למרות זאת, הם אינם עפים. טעות נפוצה זו בדבר תעופתם לכאורה היא זו שהביאה לכינוי השגוי "למורים מעופפים", המכיל טעות נוספת - שכן הגלשנאים אינם קרובים כלל למשפחת הלמוריים.

משקלם של הגלשנאים נע בין קילוגרם אחד לשני קילוגרמים, ואורך גופם נע בין 35 ל-40 סנטימטרים, כשהגדול יותר הוא גלשן מלאי. ראשם קטן, זרועותיהם דקות, זנבם בינוני, ובאופן כללי גופם רזה וקליל. בשני צדדי ראשם עיניים המותאמות לראייה בינוקולרית טובה, ואוזניים קטנות יחסית. אף על פי שהם חיים על העצים, הגלשנאים אינם ניחנים בכושר טיפוס טוב, ועל גבי העץ הם מתקדמים בעיקר בעזרת קפיצות קלות. באוויר, על כל פנים, הם נעים בקלות: הגלשנאים מסוגלים לעבור בדאייה אחת עד 70 מטרים, תוך איבוד גובה מינימלי.

הגלשנאים הם בעלי-חיים ליליים וביישנים, החיים רק ביערות הטרופיים של דרום מזרח אסיה. מכיוון שכך, יחסית מעט ידוע על אורחות-חייהם. ידוע שהם אוכלי צמחים הניזונים בעיקר מעלים, ענפים, פרחים, מוהל ופירות. הטורפים העיקריים של הגלשנאים הם עופות דורסים שונים, ובייחוד העיט הפיליפיני (Pithecophaga jefferyi).

טקסונומיה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21560273גלשנאים