תפילת נבונאיד
תפילת נבונאיד היא תפילה שנמצאה בחפירות הארכאולוגיות שנעשו בשנת 1956 בקומראן. במערה מס' 4 נמצא קטע מגילה כתובה בארמית, שהכיל תפילה מאת המלך נבני מבבל המזוהה על ידי החוקרים כנבונאיד, מלך בבל משנת 556 לפנה"ס ועד שנת 539 לפנה"ס. על פי התפילה היה נבונאיד נגוע בשחין ולכן גלה לתימן. הוא פגש שם יהודי מבני גלות יהודה שהציע לו התפלל לאלוקים, ולהכיר אך ורק בו כא-ל עליון יחיד. בעקבות כך כיפר לו אלוקים על חטאיו והוא נרפא. השערת החוקרים היא שאותו איש יהודי הוא דניאל[1].
התפילה מחזקת את הידוע לנו ממקורות אחרים על אודות נבונאיד מלכה האחרון של בבל. מן המקורות ההיסטוריים, ידוע שנבונאיד גלה מבבל אל חצי האי ערב עקב מחלת השחין הקשה שבה היה נגוע.
נוסח התפילה
מלי צלתא די צלי נבני מלך א[רעא די ב]בל מלכא [רבא כדי הוא כתיש]
בשחנא באישא בפתגם א[להא עלי]א בתימן [ בשחנא בישא]
כתיש הוית שנין שבע ומן [אנשא] שוי א[נה וצלית לא-להא עליא]
וחטאי שבק לה גזר והוא [גבר] יהודי מ[ן בני גלותא ואמר לי]
החוי וכתב למעבד יקר ור[בות הד]ר לשם א[להא עליא וכן כתבת]
כתיש הוית בשחנא ב[אישא] בתימן [ומן אנשא שוי אנה]
שנין שבע מצלא הוי[ת לכל] אלהי כספא ודהבא [נחשא ופרזלא]
אעא אבנא חספא מן די [הוית סב]ר די אלהין ה[מון]
תרגום:
דברי תפילה אשר התפלל נבני מלך א[רץ בבל] המלך [הגדול כאשר נוגע]
בשחין רע בדבר הא-ל העליון בתימן [...בשחין רע]
מנוגע הייתי שבע שנים ול[אנשים] לא דומה הייתי [והתפללתי לאל עליון]
וחטאי נשא לו. והיה [איש] יהודי מ[בני הגלות ואמר לי]
הגד וכתוב לעשות כבוד [וגדולת הד]ר לשם א[ל עליון וכן כתבתי]
הייתי מנוגע בשחין [רע] בתימן [ולאנשים לא דומה הייתי]
שבע שנים מתפלל היי[תי לכל] א-לוהי כסף וזהב [נחושת וברזל]
עץ אבן וחרס משום ש[הייתי חושב] שאלוהים המה
לקריאה נוספת
- חיים משה יצחק גבריהו, תפילת נבואיד ממגילות מדבר יהודה, בתוך: עיונים במגילות מדבר יהודה, ירושלים : הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל, על ידי הוצאת קרית ספר, תשי"ז/1957.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: נוסח התפילה |
הערות שוליים
- ^ עולם התנ"ך: דניאל, עזרא ונחמיה, עורכים:מיכאל הלצר, יצחק אבישור, אוריאל רפופורט, מיכאל קוכמן, הוצאת "דברי הימים הוצאה לאור בע"מ", 1993–1996, עמ' 107-106
