דריווש המדי
| לידה | ב'שכ"ז | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ג'ש"צ | ||||||
| מדינה | ממלכת מדי | ||||||
| |||||||
| |||||||
דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי (בארמית: דָרְיָוֶשׁ מָדָאָה) היה מלך בבל שמלך בין בלשאצר לכורש, והיה מלכה הראשון של מלכות פרס ומדי. הוא נזכר בספר דניאל, וכמה מחזיונות דניאל מתוארכים לימיו, והוא המלך שהורה להשליך את דניאל לגוב האריות.
זיהויו ההיסטורי מוטל בספק רב. בקהילה המדעית נוטים בעיקר לראות בו את אוגברו – קצין בבלי שערק לצד הפרסי; ואילו חוקרים דתיים נוטים לזהותו ככיאכסריס השני.
חייו ומלכותו במקרא וחז"ל
דריוש נולד בשנת ג'שכ"ט[1][2], באותה שנה שבו הגלה נבוכדנצר את יהויכין מלך יהודה לבבל[1]. חז"ל ראו בכך עניין סמלי, המייצג את נפילת נבוכדנצר:
יום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויכין נולד שטנו – והוא דריוש
— סדר עולם רבה פרק כח
אביו היה אחשורוש המדי[3], עליו לא ידוע כמעט מאומה. המפרשים לספר דניאל[4] מדגישים שלא מדובר באחשורוש הנודע ממגילת אסתר. חריגה היא דעת 'יש אומרים' שהובאה בפירוש רבי תנחום הירושלמי על מגילת אסתר, שאחשורוש הנזכר במגילה הוא אביו של דריוש המדי, ושסיפור המגילה אירע לפני כיבוש בבל בידי הפרסים[5]. יש אומרים שאמו היתה פרסית[6]. הוא השיא את בתו לכורש מלך פרס[7]. יש אומרים שאחשורוש ממגילת אסתר היה בנו והוא השיא אותו לושתי בת בלשאצר בן נבוכדנצר בעת כיבוש בבל[6].
דריוש וכורש היו משועבדים לבלשאצר מלך בבל, ומרדו בו, ומלחמה פרצה בין פרס ומדי לצבא הבבלי[7]. לבסוף בשנת ג'ש"ץ, בהיות דריוש בן ששים ושתים[2], הם כבשו את בבל והרגו את בלשאצר[8][7]. דריוש מלך תחתיו בבבל כל השנה הבאה (ג'שצ"א), עד לתוך שנת ג'שצ"ב, בו נהרג בקרב[9] או מחולי[7], וכורש חתנו ירש את כסאו[1][10].
דריוש הקים עם חתנו הפרסי את מלכות פרס ומדי, ששתי האומות עמדו בראשה. לפי ההסכם, כאשר המלך הוא מָדִי השרים הם פרסיים[11], יש אומרים שהותנה גם שהמלכות תעבור מהמדיים לפרסיים בסבב, כאשר אחרי כל מלך מדי ימלוך פרסי, אולם ההסכם הופר בימי אחשורוש[12].
דריוש מינה על ממלכתו 120 אחשדרפנים (מושלים מקומים), ועליהם מינה שלושה "סרכים" שדניאל היה אחד מהם[13].
לדעת כמה מהמפרשים היה דריוש אחשדרפן בבל תחת חתנו כורש[14], ויש אומרים שדריוש לא מת כאשר כורש מלך תחתיו, רק עבר למלוך על מדי בלבד[15].
הקשר מקראי
דריוש המדי נזכר רק בספר דניאל. כפי המסופר בו, בלילה אחרי משתה בלשאצר התקיימה הנבואה שהיתה חקוקה על הקיר ופוענחה על ידי דניאל; בלשאצר נהרג ותחתיו מלך דריוש[8][13]. בימי מלכותו נתקנאו סרכיו ואחשדרפניו בדניאל, וטמנו לו מלכודת שבעקבותיה הושלך לגוב האריות[13]. בזמן מלכות דריוש חזה דניאל שני חזיונות[16].
זיהוי היסטורי
היסטוריונים יווניים מזכירים את העובדה שהממלכה הפרסית צמחה מתוך זו המדית, ושהיו קשרים משפחתיים ומדיניים בין כורש הגדול לאחרוני מלכי מדי. עובדה זו משתקפת באגדות על ילדות כורש. אולם קשה לזהות בוודאות את דריוש המדי בין הדמויות באגדות, ובין השאר הוצעו האישים דלהלן כזיהוי לדריוש:
- אוגברו: הקצין שכבש את בבל עבור כורש שהיה קודם לכן מושל בבלי במחוז גותיום בגבול מדי. הוא מונה על ידי כורש לנהל את בבל[17]. דמותו לא הוזכרה בכתבי ההיסטוריונים היוונים מלבד מסיירופדיה של כסינופון, שם מכונה גובריאס, אבל שמו מתועד בכרוניקה של נבונאיד. אולם התואר "מלך בבל" לא הולם אותו, ולפי הכרוניקה של נבונאיד הוא מת מספר אחרי כיבוש בבל[18]. זיהוי זה הוא המקובל ביותר במחקר[19].
- כיאכסריס השני: הסופר היווני כסינופון בספרו סיירופדיה על חינוכו של כורש מספר שכיאכסרס מלך מדי, בנו של אסטיאגס, היה חותנו של כורש, והתלווה אליו במלחמתיו. אחרי כיבוש בבל בנה בה כורש ארמון לכיאכסרס. התיאור הולם את דריוש, ואליו כנראה התכוון יוספוס[20] שכתב שדריוש היה בנו של אסטיאגס, והיוונים קוראים לו בשם אחר. בעבר תמכו בזיהוי חוקרים רבים, נוצרים כיהודים, החל מהירונימוס[21] וכלה בחוקרים בעת החדשה[22]; אך בעידן המודרני נחשב חיבורו של כסינופון כסיפור דמיוני[18]. עם זאת, כמה חוקרים דתיים עדיין תומכים בזיהוי זה[23].
- אסטיאגס: מלכה האחרון של מדי, חותנו של כנבוזי אבי כורש, ושל כורש עצמו[24]. הזיהוי נתמך בכך שהוא היה המלך המדי שכורש ירש את מקומו, וששם אביו כיאכסריס דומה בצלילו לאחשורוש[25]. אולם לפי רוב המקורות הוא היה דוקא יריבו שהובס. לעומת זה כסינופון[26] מתאר אותו כזקן נחמד ומסור לנכדו כורש. גם מעשה בל והתנין בנוסח תיאודוטיון פותח עם מעבר חלק בין אסטיאגס לכורש[27].
- כנבוזי בן כורש: במקורות בבלים נזכר שכורש מינה את בנו כנבוזי כמושל בבל[28], מה שתואם את תפקידו של דריוש כפי שתואר באבן עזרא[14] ועוד. אולם הוא לא היה מדי, וכנראה גם לא בן ששים ושתים[18].
קיימת גם דעה שמאחר שמלכותו היתה קצרה וזניחה יחסית, והוא לא השאיר אחריו בניינים או מונומנטים מלכותיים, הוא נשמט מדברי ההיסטוריונים היונים[29].
האזכור ההיסטורי היחיד לדריוש המדי הוא ציטוט מתוך הספר 'בבילוניקה' של ברוסוס שהובא אצל אוזביוס בספר ששרד רק בארמנית. שם מופיע משפט שמשתמע ממנה שמלך בשם דריוש שלט באימפריה הפרסית סמוך לכיבוש בבל. אולם המשפט ניתן להתפרש אחרת, ואותו קטע מובא בנגד אפיון ליוספוס[30] בלי המשפט המדובר[31].
שאלת זיהויו של דריווש נושקת לשאלת זיהויו של אחשורוש המדי, אביו. בסוף ספר טוביה נזכר מלך מדי בשם "אחשורוש"[32] ותפקידו ההיסטורי[דרושה הבהרה] תואם לכיאכסריס הראשון אבי אסטיאגס[33].
לקריאה נוספת
- שלמה רוטנברג, תולדות עם עולם כרך א חלק ג-ד, ירושלים: קרן אליעזר, תשס"א
- Shea, William H. (Autumn 1982) "Darius the Mede: An Update". Andrews University Seminary Studies. 20 (3): 229–247.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 סדר עולם פרק כח
- ^ 2.0 2.1 ספר דניאל, פרק ו', פסוק א'
- ^ ספר דניאל, פרק ט', פסוק א'
- ^ רש"י, מצודות דוד, אבן עזרא ועוד
- ^ אוצר מפרשי המגילה ירושלים: מכון ירושלים, תש"פ. אסתר א, א
- ^ 6.0 6.1 ילקוט שמעוני על אסתר רמז תתרמ"ט
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 ספר יוסיפון פרק ג
- ^ 8.0 8.1 ספר דניאל, פרק ה'
- ^ רש"י דניאל ו, כט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א עמוד ב' ורש"י שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ב עמוד א'
- ^ תורת משה חתם סופר מהדו"ק לפורים [דרוש מקור: הפניה מדוייקת יותר]
- ^ 13.0 13.1 13.2 ספר דניאל, פרק ו'
- ^ 14.0 14.1 אבן עזרא דניאל ו, א
- ^ דעת סופרים על דניאל ו, א
- ^ ספר דניאל, פרק ט' ופרק י"א.
- ^ הרב אברהם קוסמן, מהצהרת כורש ועד יהודה המכבי, קולמוס 94 (טבת תשע"א) עמוד 6
- ^ 18.0 18.1 18.2 , William H. Shea (Autumn 1982) "Darius the Mede: An Update". Andrews University Seminary Studies. 20 (3): 229–247.
- ^ Wright, George Frederick (1913). Scientific Confirmations of the Old Testament History (3rd ed.). Bibliotheca Sacra Company. p. 51.
- ^ קדמוניות היהודים פסר עשירי פרק יא, ד
- ^ Gleason L. Archer, Jr., ed. and trans., Jerome’s Commentary on Daniel (Grand Rapids: Baker, 1958), p. 55.
- ^ Otto Zöckler, “The Book of the Prophet Daniel” in John Peter Lange, Commentary on the Holy Scriptures: Critical, Doctrinal, and Ethical, tr. Philip Schaff (Grand Rapids: Zondervan, 1960) Vol. 7, p. 36.
- ^ ד"ר חיים חפץ, מלכות פרס ומדי בימי בית שני ולפניה – עיון מחודש, מגדים י"ד, תשנ"א, עמ' 78-147.
- ^ הרודטוס ספר ראשון
- ^ W.S. McCullough, 'Ahasuerus', Encyclopædia Iranica , vol. 1, no. 6, pages 634-635
- ^ כסינופון, סיירודפדיה, ספר א פרק ג-ד
- ^ מעשה בל והתנין, תרגום דוב היליר בתוך הספרים החיצונים, ירושלים תש"ל
- ^ Muhammad A. Dandamayev (1990). "Cambyses II" . Encyclopaedia Iranica, Vol. IV, Fasc. 7. pp. 726–729
- ^ פירוש דעת מקרא לדניאל ו, א; יהודה לנדי, ויהי בימי האימפריה הפרסית – מגילת אסתר ממבט היסטורי ארכיאולוגי וגיאוגרפי, עמוד 11
- ^ נגד אפיון, מאמר ראשון כ
- ^ Anderson, Steven; Young, Rodger (2016), The Remembrance of Daniel's Darius the Mede in Berossus and Harpocration
- ^ או "אחיאחר"
- ^ דוב היליר, "ספר טוביה", אברהם כהנא (עורך) הספרים החיצונים כרך ב, ירושלים, תש"ל. עמוד שמו
