נסים ממרסיי
![שיר בראש החיבור מעשה ניסים[1]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D.png) | |
| שיר בראש החיבור מעשה ניסים[1] | |
| לידה | מרסיי |
|---|---|
| מקום פעילות | מרסיי |
| השתייכות | ראשוני צרפת |
| תחומי עיסוק | פילוסופיה |
| בני דורו | רבי קלונימוס בן קלונימוס, רבי לוי בן אברהם |
| חיבוריו | מעשה נסים |
רבי נסים ממרסיי היה פילוסוף יהודי שפעל במרסיי בתחילת המאה הארבע עשרה. מחבר ספר "מעשה נסים".
ביוגרפיה
רבי נסים בן משה חי במרסיי בתחילת המאה ה-14. לא ידועים פרטים ביוגרפיים על חייו.
בהקדמתו לחיבור כותב:
בדבריו מופיעה אמונה אשר רווחה במרסיי בימים ההם, לפיה, מקור יהודי מרסיי הוא עוד מימי חורבן בית שני מהגולה שטיטוס הגלה מירושלים. חיים קרייסל טען שלאמונה זו אין אישוש, ועדויות על יישוב יהודי קיימות רק מדורות מאוחרים יותר.[2]
עיקר פרסומו היה על ידי יהושע השל שור שפרסם מחקר אודותיו ומספר מכתביו בשנת תר"ך בגיליון החלוץ.
הגותו
פוליטיקה
רבי נסים מתייחד מהפילוסופים היהודיים בני התקופה בזכות עיסוקו בפוליטיקה מדינית, בדבריו מסתמך על אריסטו ועל אבו נצר אלפארבי, לדברי אריסטו השכל הוא שלמות האדם, לשם כך נזקק האדם למוסר בשביל שיוכל להשליט את שכלו על התאוות הגשמיות, רבי נסים מוסיף שעל אף המוסר האדם לא מסוגל להשליט את שכלו על גופו ולשם כך הוא זקוק למנהיג, לדעתו התכונות שאמורות להימצא במנהיג הן: ”כח הדיבור בו הוא חזק, נמשך תמיד לצורתו האחרונה, כי מי שהוא אדון באמת ואשר תאות לו האדנות, הוא השלם במידותיו, מכוין תמיד אל ההצלחה האמיתית, עד שלא יצטרך למוסר אדם על זולתו, הוא ינהיג האחרים ושכלו ינהיג עצמו”.[3]
לדבריו, לגמול ועונש אלוקי יש תפקיד נרחב בהנהגת המדינה זאת בשל העובדה שמנהיג לא יכול לדעת מה קורה בסתר, ועונש שיטיל אינו אפקטיבי להבטיח את קיום המוסר, ואף פרס שייתן לא יפיק תועלת ולשם כך נצרך הגמול והענש האלוקי.[4]
תפילה
רבי נסים ממרסיי ראה בתפילה כלי פסיכולוגי להתמודדות של האדם עם צרות בחייו וכדבריו: ”בהתחדש זה יתחדש לנפש כוח כולל... ולכן אפשר שינצל החולה מחוליו... ומצורף לזה עוד כי יתחזק כוחם בבטחונם ותקות תפילתם וילחמו בחוזקה”[5] עניין נוסף בתפילה לדבריו הוא הכנעת הלב, ריסון התאוות, ולשיפור הקשרים החברתיים אשר מסייעים לאדם להתמודד עם צרותיו.[6]
מעמד האישה
יחסו השלילי של אריסטו לנשים השפיע על הרמב"ם ועל הבאים אחריו שזלזלו באשה באופייה ובכישוריה, רבי יוסף אבן כספי אף הקצין והתבטא בחריפות נגד הנשים,[7] רבי נסים ממרסיי על אף היותו פילוסוף וממשיכי דרכו של הרמב"ם נקט קו יותר פשרני.
מצד אחד השווה את הנשים ל"המון הפתאים",[8] ואף סבר שמעמדן נחות מילדים זכרים,[9] כמו כן ראה את האישה הכנועה כאידיאל אך אברהם גרוסמן טען שבעוד רלב"ג ואבן כספי ניצלו הרבה מסיפורי התורה לזלזול בנשים, ולדוגמה בריאת חווה וחטאה, קנאת שרה בהגר, היריבות בין רחל ולאה, אשר במקומות אלו פגעו בתדמיתה של האישה, רבי נסים במקומות אלו לא פירש דבר.[10]
בחירה חופשית
בשאלת הבחירה החופשית עסקו רבים מהוגי ימי הביניים. רבי נסים עסק אף הוא בשאלה זו, לדעתו באדם יש שני חלקים: השכל העיוני שדוחף אותו לעיסוק במושכלות ולדחות את תאוות הגוף, והחלק השני הוא הדמיון שמושך אותו להנאות גופניות ורגעיות. השכל המעשי של האדם יכול לדחוף אותו לשני אלה: לשכל העיוני ככלי לחיזוי העתיד או לדמיון ככלי לסיפוק תאוותיו, והאדם בוחר באחד מהם על ידי הרצון, לדבריו בעלי חיים בוחרים אף הם באמצעות הרצון, אך מכיוון שאין להם שני צדדים ולא כלים לחיזוי העתיד תמיד נמשך לתאוות הגוף.[11]
שונות
- רבי נסים אחז שהאמונה במופתים היא "שקר אצילי". כלומר, לא דבר שמחייב את האמונה בא-ל, אך מבטיח את ההתנהגות המוסרית של האדם.
- כמו כן סבר שחוקי התורה כלפי האדם החושב גורמים לשלמות החלק השכלי, אך כלפי ההמון הם כחוקי האדם וסבר שאף בחלק של חוקי האדם חוקי התורה הם טובים ביותר כך שלמשל אין בה ציוויים המכוונים לעורר את ה כמו בחוקי הצאבה ואין בה סיגופים כחוקי היוונים.
- כמו הרמב"ם חלק על אריסטו בנוגע להשגחה פרטית וסבר שהיא קיימת, אך סבר שפירושה של השגחה פרטית היא יכולתו של השכל להזהיר את האדם מפני הסכנות.
- כך גם סבר לעניין הנבואה, אדם שהגיע לשלמות השכלית יכול לקבל שפע אלוקי בנושאים בהם שכלו ידע כבר, בכך צמצם את כוח הנבואה ואף ביקר את הרמב"ם אשר הגדיל את כוח הנבואה, בנושא נבואה לרשעים סבר שאין נבואה לרשעים ובלעם רק חזה תופעות טבע ולא ניבא.
- סבר שסיפור אדם וחוה לא היה אלא משל, באריכות ימיהם של הדורות הראשונים ראה כתקופת זמן שהוראות וחוקי אותו האדם שרדו.
כתביו
מעשה נסים
חיבורו הבולט של רבי נסים הוא הספר "מעשה נסים". ברוב כתבי יד נקרא הספר "ספר הנסים". הספר נקרא כך "בהיות דברי הספר הזה כמעשה נסים – והא השמירה והודעת הכונה". השם "מעשה נסים" הוא על פי רבי יוחנן אלימאנו איש המאה הט"ו. קיימים מספר כתבי יד של החיבור. בידי מ' ברייאר היה כתב יד שלא קיים היום.[12] ברייאר העיד שבקולופון כתב היד נאמר שהחיבור נכתב במתיבתא דרבי נסים בן משה ממרשיליא בשנת ס"ד לאלף החמישי – 1304. קרייסל מאחר את זמן כתיבת חיבור לאחרי 1314, זאת בשל ציטוט של מאמר ספר החכמות לאבונצר אלפראבי בתרגומו של קלונימוס בן קלונימוס, שנכתב בשנה זו.
המחבר מגלה בספר זה בקיאות רבה בספרות חז"ל, במקרא, ובספרות הפרשנית, לעומת זו אינו מרבה לצטט מהספרות הפילוסופית, ומצטט בעיקר מהמורה נבוכים ובספרות המתורגמת מערבית (אלפארבי ואבן רושד), כחכמי זמנו ידע לצטט גם מהספרות האסטרולוגית והמאגית, הספר עוסק בפילוספיה יהודית, בנסים ובעיקרי האמונה.
החיבור יצא לאור בתש"ס בהוצאת מקיצי נרדמים על ידי חיים קרייסל.
פירוש למגילת רות
פירוש למגילת רות בצורה אליגורית-פילוסופית, נדפס לראשונה על ידי יה"ש, קולאט סיראט אישרה את זיהוי המחבר כרבי נסים זאת בשל מטבעות לשון דומות, ואף המחבר כותב ששמו נסים, אך חיים קרייסל הסתפק בייחוס החיבור לרבי נסים, זאת בשל כמה הבדלים בין החיבורים, א. מחבר הפירוש מעריך עושר בעוד רבי נסים ממליץ להמעיט בכסף, ב. מחבר הפירוש נוקט שרק בפרשת בראשית ובפרשת האזינו יש פשט ועומק בעוד רבי נסים נוקט שבכל התורה יש פשט ועומק, בשל כך ועוד, סבר קרייסל שלא סביר שמחברו הוא רבי נסים ממרסיי, בסיכום דבריו העלה אפשרות שהחיבור עבר עיבוד.[13]
קישורים חיצוניים
- מידע על רבי ניסים ממרסיי בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיים קרייסל, הפרשנות פילוסופית אליגורית לתורה בימי הביניים - ספר מעשה ניסים לר' ניסים ממרסיי, מאה שערים - עיונים בעולמם הרוחני של ישראל בימי הביניים לזכר יצחק טברסקי, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"א, עמ' 297–316.
- אברהם הלקין, רבי ניסים ממרשיליא הוגה דעות במאה הי"ד, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשכ"ט, חלק ג חטיבה ג, תשכ"ט, עמ' 143–149, באתר JSTOR
- מעשה ניסים מהדורת חיים קרייסל, מקיצי נרדמים ירושלים תש"ס, באתר הספרייה הלאומית.
- יהושע השל שור (יה"ש), ד' דרשות פילוסופיות, החלוץ, גיליון ז תרנ"ה, 89-144.
הערות שוליים
- ^ ”כי ישאלך מה זאת בנך – תשיב מעשה נסים הוא לי
אך לא לך כי קדש הוא – תירא מנהו כי הוא פלאי
עד כי שקטו גלי נוער – תבין דרכי פלאות אלי” - ^ חיים קרייסל, מעשה ניסים, מקיצי נרדמים ירושלים תש"ס, עמ' 53 הערה 2
- ^ מעשה נסים פרק ב
- ^ ראו בהרחבה: קולט סיראט, רעיונות פוליטיים של ניסים ממרסיי, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ספר היובל לשלמה פינס, ירושלים תש"ן, עמ' 53-76, באתר JSTOR
- ^ מעשה נסים, פרק יג – בהשגחה, עמ' 196 והלאה
- ^ אברהם סתיו, "תפקיד התפילה ואופן השפעתה, בהגותם של רבי חסדאי קרשקש ורבי יוסף אלבו עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב תשע"ז (בהנחיית פרופסור חיים קרייסל) עמ' 20-23; וראו גם: חיים קרייסל, "מדו-שיח להתבוננות הטרנספורמציה של מהות התפילה בפרשנות הפילוסופית היהודית בפרובנס בימי הביניים", שפע טל: עיונים במחשבת ישראל ובתרבות היהודית מוגשים לברכה זק, באר שבע תשס"ד, עמ' 59–83.
- ^ ראו, אברהם גרוסמן, זלזול בנשים על רקע פילוסופי: ר' יוסף אבן כספי, ציון סג תשס"ג, עמ' 41-67
- ^ מעשה ניסים עמ' 116
- ^ מעשה ניסים עמ' 477-478
- ^ אברהם גרוסמן, האישה בהגותו של ר' ניסים ממרסיי, אסופה ליוסף - קובץ מחקרים שי ליוסף הקר, מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ד, עמ' 140–156, גרסה מורחבת יותר בספרו תמורות בחברה היהודית בימי הביניים, (אסופות יא) פרק 25 עמ' 510–526, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ^ ראו, שלום צדיק, מהות הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים, הוצאת מכון ון ליר והוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2017, 158-163.
- ^ ראו: מ"י ברייאר, פירוש רבינו נסים ממרסיליה על התורה: מבוא וספר בראשית, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לספרות עברית של ישיבה יוניברסיטי, ניו יורק 1970.
- ^ ראו חיים קרייסל, קטע מפירוש מגילת רות המיוחס לר' ניסים ממרסיי, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך יד תשנ"ח, עמ' 159-180, באתר JSTOR
34898671נסים ממרסיי