רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "צמח צדק" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרו, ראו צמח צדק (ספר).
פירוש נוסף ערך זה עוסק במחבר "צמח צדק". אם התכוונתם להצמח צדיק, ראו רבי מנחם מנדל הגר (הצמח צדיק).
רבי מנחם מנדל שניאורסון. הצמח צדק
-
ציור של בעל ה'צמח צדק'
ציור של בעל ה'צמח צדק'
לידה כ"ט באלול ה'תקמ"ט
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ליוזנה
פטירה י"ג בניסן ה'תרכ"ו (בגיל 76)
האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) לובביץ'
מקום קבורה רוסיהרוסיה לובביץ'
מקום מגורים העיירה לובביץ'
השתייכות חב"ד-ליובאוויטש
רבותיו אביו רבי שלום שכנא אלטשולר
סבו רבי שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו ראו בהמשך
בת זוג חיה מושקא שניאורסון (אנ')
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־שלישי
ט' בכסלו ה'תקפ"ח – י"ג בניסן ה'תרכ"ו
(38 שנים)
→ רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (מכונה הצמח צדק על-שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט[1], 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866).

קורות חייו

נעוריו

נולד בעיירה לאוזני שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז שנות ה-תש"ן, ליוזנה במחוז ויטבסק בבלארוס) לדבורה לאה, בתו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ולרבי שלום שכנא אלטשולר. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. נודע בכינוי 'הצמח צדק', על שם ספריו.

כשהיה בן שלוש התייתם מאמו, ועל פי צוואתה גדל בבית סבו, רבי שניאור זלמן מלאדי ("בעל התניא"), שאימץ אותו ולימד אותו תורה. כבר בשנת תקס"א (בגיל 11) החל לכתוב בעצמו חידושי תורה[2]. בה' בכסלו תקס"ד (בגיל 14) התחתן עם בת דודו, חיה מושקא, בתו של רבי דובער - האדמו"ר האמצעי מחב"ד.

בעת מלחמת נפוליאון ברח לעיר קרמנצו'ג שם התבודד ולמד לבדו בין השנים תקע"ג - תקפ"ז[3]. חותנו, האדמו"ר האמצעי, היה מוסר לו שאלות הלכתיות שנשלחו אליו, כדי שישיב עליהן, ולאחר כתיבת התשובות, היה הצמח צדק מכניסם אליו לעיון וביקורת לפני שליחתן. כך נהג עד לפטירת חותנו [4]. לאחר פטירת חותנו סירב למלא את מקומו[5]. רק לאחר שנה וחצי, כשרבו הפצרות החסידים, בעת חג השבועות של שנת תקפ"ט, ניאות לקבל על עצמו את נשיאות חב"ד[6].

בהנהגת חסידות חב"ד

עם קבלת הנשיאות החל בפעילות להצלת צעירים יהודים מגזירת הקנטוניסטים. על פי תיאורו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הקים ועד שניסה להפחית ממספר האנשים שיש לתת לעבודת הצבא על ידי פדייתם בכסף, וכן ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים, ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם[7]. הוא קירב חיילים אלו ונמצא מאמר חסידות שאמר ביידיש כשביקר פעם קבוצה מהם.

בשנת תקצ"ט עודד את חסידיו לעבוד בחקלאות. לצורך זה הושיב בשנת תר"ד כששים משפחות בעיירה שצעדרין. בעקבות זאת, ממשל הצאר העניק לו את התואר "אזרח נכבד" ובהמשך העניק קיסר רוסיה הצאר ניקולאי הראשון בשנת תרי"א את התואר "אזרח נכבד לדורותיו"[8]. תואר זה היה תקף עד לסיום שלטון הצאר ב-תרע"ז[9].

לפי דברי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, בסביבות שנת תר"א ייסד ישיבה בליובאוויטש על מנת למנוע מרוח ההשכלה לסחוף אליה את הצעירים. הישיבה שרדה 26 שנים[10].

הצמח צדק נלחם נגד גזרות המשכילים בחוזקה, ונגד מטרתם לעקור את החינוך היהודי. המשכילים שלחו מרגלים רבים לליובאוויטש שריגלו אחר הצמח צדק, אחד המרגלים המפורסמים היה אדם בשם ליפמן פלדמן, שהתחזה לשומר תורה ומצוות, שהה בליובאוויטש במשך כמה שנים ואף התיידד עם בנו של הצמח צדק רבי ברוך שלום שניאורסון. לאחר זמן, התגלה כי פלדמן הוא מרגל והוא עזב את העיירה [11]. המשכיל מרדכי אהרון גינצבורג נסע לליובאוויטש וניסה לשכנע את הצמח צדק לתמוך בעצות המשכילים אולם הצמח צדק דחה את אותן טענות.

בשנת תר"ג הוזמן הצמח צדק לאספה מטעם המשכילים בפטרבורג שם דנו על הצעות המשכילים, בתחילה השתמט הצמח צדק מהאסיפה אולם לבסוף הגיע אליה, באספה לחם הצמח צדק נגד גזירת המשכילים ואף נאסר במאסר בית 22 פעמים במהלך האספה[12], ובסוף האספה בוטלו הצעות המשכילים [13].

בשנת תר"ח התקיים בחירות לאספה חדשה, הצמח צדק ניהל תעמולה שנציגים חרדים יבחרו לאספה. על אף שרוב הציבור בחר בנציגים החרדים, רוב הנציגים באספה היו מטעם המשכילים, ולבסוף בוטלה האספה[14] יחד עם עצות המשכילים [15].

מלחמתו של הצמח צדק במשכילים, נכתבה על ידי נינו רבי יוסף יצחק שניאורסון בספר "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה"[16]

היה מַרְבֶּה באמירת תהילים, ואמר לחסידיו: "אילו ידעתם כוחם של פסוקי תהילים ופעולתם בשמי-רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו, שמזמורי תהילים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים, ופועלים פעולתם בחסד וברחמים"[17].

הצמח צדק טבע את המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב"[18][19] שהפך למשפט יסוד בחב"ד.

הצמח צדק נחשב גאון בתורת הנגלה, כך למשל כתב עליו רבי מרדכי דב מהורניסטייפול בתשובה הלכתית: ”אם מעלתו יסמוך על הצמח צדק האחרון וגדול שבאחרונים, ודאי יכול כבוד תורתו לסמוך”[20]. גם גדולי תורה מקרב המתנגדים העריכו את למדנותו. שאלות הלכתיות נשלחו אליו מאזורים שונים באימפריה הרוסית. תשובותיו וחידושיו קובצו בספרים "צמח צדק".

נודע גם בשל ספרייתו הגדולה. מסופר עליו כי מגיל 12 החל לכתוב חידושי תורה. חלק מכתביו יצא לאור, הן בנגלה שבתורה והן בקבלה ובחסידות. כתבי יד רבים שלו אבדו וחלקם נמצא מאוחר יותר ויצא לאור.

נפטר ביום י"ג בניסן תרכ"ו ונקבר בבית העלמין בלובביץ'. ממלא מקומו בליובאוויטש היה צעיר בניו, רבי שמואל שניאורסון.

משפחתו ותלמידיו

משפחתו

לרבי מנחם מנדל היו שבעה בנים, ושתי בנות:

בניו

בנותיו

  • ראדע פריידא, נישאה לר' שניאור
  • דבורה לאה, נישאה לר' לוי יצחק

מתלמידיו


תקופת חייו של רבי מנחם מנדל שניאורסון על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

‏

תמונתו

על ציורו של הצמח צדק מסופר, שהיה צייר גוי שהכיר את הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים, ויש אומרים שהציור נעשה שלא בידיעתו [24]. הראשון שכתב אודות הציור, היה אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ [25]: "תמונת הרמ"מ ז"ל נמצאת בידי רבים. לפי הנשמע אחד הפוטוגראפים[26]: התגנב בלאט לחדרו ויערך את תמונתו, למרות רצון הרמ"מ, כי רבני החסידים לא יחפצו להשאיר תמונותיהם לדור אחרון".

ישנן מספר נוסחאות אודות יצירתו של הציור, וזו הנוסחה הנפוצה ביותר [27]: "צייר אלמוני, אינו יהודי, השתוקק לצייר את תוארו של הצמח צדק, אך ביודעו שלא יצליח לעשות זאת באופן הרגיל - שהרי המצמח צדק לא יסכים לכך - עלה בראשו רעיון: הוא הגיע בשבת אל הצמח צדק, הביט בו טוב טוב עד שהצליח לחרות עמוק בדמיונו את תואר פניו הקדושים. על מנת שהמעמד הרגעי יישאר טרי בזכרונו, מיהר הצייר לביתו כשעיניו כמעט סגורות, ומיד כשהגיע נטל את כלי הציור שלו והחל רושם את שראה - על הבד. מאוחר יותר כשהראו לצמח צדק את התמונה, הצטער על-כך מאד, היות והיא נעשתה בשבת (לכן באמת נראה בה הצמח צדק כשהוא לבוש בבגדי שבת), אלא ש"התנחם" בכך שהצייר טעה בכמה דברים: א) הצייר הגוי צייר את בגדו העליון של הצמח צדק באופן ששפתו השמאלית מונחת על זו הימנית - כפי שנוהגים אינם יהודים, שכן אצל היהודים, להבדיל, נהוג להיפך, שצד ימין של הבגד העליון מונח וגובר על צדו השמאלי. ב) בתמונה נראה הצמח צדק מחזיק ספר. אך בעוד וספרי-קודש נכתבים ונקראים מימין לשמאל, וכך הם נפתחים - מימין, הרי שהצייר הגוי צייר את הספר כאילו זהו אחד מספרי הגויים, להבדיל, הנפתחים משמאל".

חיבוריו

שו"ת צמח צדק, מהדורה ראשונה, וילנא, ה'תרל"ב

ניגוניו

  • ימין ה' רוממה[28].
  • ניגון השטתחות - היה מנגן זאת בעת השתטחות על קבר אימו דבורה לאה[29][30].
  • כאיל תערוג על אפיקי מים[31].

לקריאה נוספת

  • חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב (חלק שלישי של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
  • הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות כרך תשיעי, רבי מנחם מענדל אדמו"ר הצמח צדק, (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), קה"ת, כפר חב"ד.
    • פרק חמישי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
  • "רבותינו נשיאינו" חלק חמישי, אדמו"ר הצמח צדק, לילדים.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' עא-צה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בדורות קודמים היו ספקות באשר לשנת הולדתו האם הייתה בשנת תקמ"ח, תקמ"ט או תק"נ, ראה רשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן (רבי יוסף יצחק שניאורסון, קה"ת, (2011).) עמ' מט בהערה 211 סקירה על הגרסאות שבתאריכי הולדתו, התמים חוברת ג' עמ' כה. בשלשלת היחס בהיום יום נכתב שנולד בשנת תקמ"ט ערב ר"ה (של תק"נ).
  2. ^ ע"פ שלשלת היחס
  3. ^ ע"פ שלשת היחס
  4. ^ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, קה"ת תש"ע, עמ' נד.
  5. ^ ספר התולדות - רבנו ה"צמח צדק", כפר חב"ד תשל"ו, עמ' 72-73.
  6. ^ ספר התולדות שם, עמ' 75-73.
  7. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה"
  8. ^ מעמד "אזרח נכבד" התיר ליהודים מסחר בערים הגדולות וכן פטור מעבודת הצבא והטבות נוספות. תואר זה קיבלו כל משתתפי אספת הרבנים. את התואר "אזרח נכבד לדורותיו", המעניק הטבות דומות גם לצאצאיו, קיבל על כך שייסד את העירה שצעדרין.
  9. ^ צילום התעודה, ומסמכים הקשורים לבקשה, באתר COL.
  10. ^ אגרות קודש הריי"צ חלק ב' עמ' קז.
  11. ^ ראו: ספר התולדות - רבנו ה"צמח צדק", כפר חב"ד תשל"ו, פרק אחד עשר, עמ' 106 ואילך.
  12. ^ לוח "היום יום", כ"ג חשוון. ספר התולדות - רבנו ה"צמח צדק", כפר חב"ד תשל"ו, פרק שלושה עשר, עמ' 122.
  13. ^ ראו: ספר התולדות - רבנו ה"צמח צדק", כפר חב"ד תשל"ו, פרק שנים עשר, עמ' 119. שם, פרק ארבעה עשר, עמ' 131 ואילך. וראו גם בסקירה שבגיליון "המבשר -תורני", גליון 697, עמ' ד ואילך.
  14. ^ ספר התולדות - רבנו ה"צמח צדק", כפר חב"ד תשל"ו, פרק חמשה עשר, עמ' 155 ואילך. שם, עמ' 185.
  15. ^ ראו שם, עמ' 184 ואילך
  16. ^ הספר "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" באתר ספריית ליובאוויטש במהדורת טקסט
  17. ^ רשימת אדמו"ר הריי"צ, "קובץ מכתבים - אודות גודל ערך אמירת תהלים", עמ' 210.
  18. ^ ובאידיש:"טראכט גוט וועט זיין גוט"
  19. ^ ראו: ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 4.
  20. ^ שו"ת עמק שאלה אבה"ז סימן ס"ח, באתר היברובוקס
  21. ^ ספק אם היה בכור. ראו: שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קס"ה.
  22. ^ (רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש השביעי בשושלת חב"ד - הוא נכד נכדו, בן אחר בן)
  23. ^ פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה : חסידות חב"ד באימפריה הרוסית : תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו. ISBN 9654932636‏.
  24. ^ ראו: ספר השיחות תש"נ, חלק א, עמ' 193
  25. ^ "האסיף" תרמ"ט עמ' 167.
  26. ^ זו טעות של רבינוביץ. מדובר בצייר ולא בצלם. ראו גם במאמרו של שמואל קראוס, "בית משיח", גליון 40, עמ' 17.
  27. ^ "די אידישע היים" גליון 96 עמ' טו. שלום דובער לוין, מבית הגנזים, קה"ת תשס"ט, עמ' רנז ואילך, ושם סקירה של נוסחאות הסיפור וגרסאות הציור השונות.
  28. ^ לשמיעת הניגון כאן.
  29. ^ ניגון השתטחות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 03:50)
  30. ^ ניגון ההשתטחות לאדמו"ר הצמח צדק
  31. ^ ניגון "כאיל תערוג" לבעל צמח צדק מליובאוויטש


שושלת אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש
אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי - אדמו"ר הצמח צדק - אדמו"ר מהר"ש - אדמו"ר הרש"ב - אדמו"ר הריי"צ - הרבי מליובאוויטש
עץ שושלת אדמו"רי חב"ד
מקרא:
  • שושלת האדמו"רים:      חב"ד ליובאוויטש - השושלת המרכזית[א]      חב"ד קאפוסט      חב"ד ליאדי      חב"ד ניעז'ין
  • עץ זה מתמקד באדמו"רי חב"ד[ב] לעץ הראשי של משפחת שניאורסון[2] לעץ שושלת חב"ד ליובאוויטש
  • דורות האדמו"רים:      דור ראשון      דור שני      דור שלישי      דור רביעי      דור חמישי      דור שישי      דור שביעי
  • לצד כל אדמו"ר נרשמו בסוגריים השנים שבהן שימש כאדמו"ר
  • לצד כל אדמו"ר חב"די נרשם 'אדמו"ר' ושם התואר אם יש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור זלמן מלאדי
(תקל"ג-תקע"ג)
אדמו"ר הזקן
בעל התניא

מייסד חסידות חב"ד
 
הרבנית
סטערנא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
שיינא
 
רבי דובער שניאורי
(תקע"ג-תקפ"ח)
אדמו"ר האמצעי
 
 
 
הרבנית
דבורה לאה אלטשולר[3]
 
רבי
שלום שכנא
אלטשולר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאה (אשת רבי יעקב ישראל טברסקי)[4]
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה שרה
אלכסנדר[5]
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון (אנ')
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון
(תקפ"ח-תרכ"ו)
אדמו"ר הצמח צדק

[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חנה שניאורסון
 
רבי
יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש
[8]
 
הרבנית
רבקה
שניאורסון
אשתו השניה
 
רבי שמואל שניאורסון
(תרכ"ו-תרמ"ג)
אדמו"ר המהר"ש
[א]
 
 
רבי ישראל נח שניאורסון[9]
(תרכ"ח-תרמ"ג)
אדמו"ר
 
רבי
ברוך שלום שניאורסון[10]
 
 
רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"מ)
אדמו"ר
[11]
 
 
 
רבי יעקב שניאורסון[12]
 
רבי יהודה לייב שניאורסון
(תרכ"ו-תרכ"ז)
אדמו"ר המהרי"ל
[13]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
אסתר ליבא
 
 
 
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
 
 
הרבנית סטערנה
אשתו הראשונה[14]
 
 
הרבנית ראדא[15]
 
 
רבי שניאור
בעלה הראשון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון
 
רבי שלום דובער שניאורסון

(תרמ"ג-תר"פ)
אדמו"ר הרש"ב
 
 
רבי
אברהם שניאורסון
 
 
 
רבי
ברוך שניאור שניאורסון
 
רבי
יצחק דובער שניאורסון
(תר"מ-תר"ע)
אדמו"ר המהרי"ד
 
רבי לוי
יצחק גוטרמן
בעלה השני (תרמ"ב-תרס"ה)
אדמו"ר מסיראטשין
 
 
רבי
שלמה זלמן שניאורסון
(תרכ"ז-תר"ס)
אדמו"ר
המגן אבות
 
רבי
שלום דובער שניאורסון[16]
(תרמ"ג-תרס"ט)
אדמו"ר מרציצה
 
 
רבי שמריה נח שניאורסון
(תר"ס-תרפ"ג)
אדמו"ר מבברויסק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יוסף יצחק שניאורסון

(תר"פ-תש"י)
אדמו"ר הריי"צ
 
הרבנית
נחמה דינה שניאורסון
(צר')
 
הרבנית
חנה
שניאורסון
 
רבי לוי יצחק שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית
חיה מושקא שניאורסון
 
רבי מנחם מנדל שניאורסון

(תש"י-תשנ"ד)
אדמו"ר הרבי מלוּבָּבִיץ'
 
 
 
 
 
 
 
מקורות לעץ בהערה[17]
 
 
ביאורים:
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, ארבעה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רי חב"ד[6]. אחד מארבעתם רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות "חב"ד ליובאוויטש", וישב על כיסא אביו בליובאוויטש, וזאת על פי צוואת האב[7], רבי שמואל נשאר בלובביץ' בעוד שלושת אחיו עברו למקומות אחרים והקימו חצרות משל עצמם בערים שונות, שחלקן התקיימו דור נוסף. לחצרות אלה לא היה המשך, הן דעכו עם השנים ורוב חסידיהן עברו לחב"ד-ליובאוויטש
  2. ^ כאשר אדמו"רי חב"ד, הם נכדים של בעל התניא בדרכים נוספות - הוכנסו בעץ הדרכים הנוספות בהם הם מיוחסים אליו[1]
אחרונים
חכמי יהדות אשכנז
ראשוני האחרונים הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) • מהר"ל מפראג (רבי יהודה ליווא) • רבי מרדכי יפה (לבוש) • רבי יהושע פלק כץ (סמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (מהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז)
אחרונים רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (מגן אברהם) • רבי יעקב יהושע פלק (פני יהושע) • רבי אריה לייב גינצבורג (שאגת אריה) • רבי נתנאל וייל (קרבן נתנאל) • רבי יוסף תאומים (פרי מגדים) • רבי יחזקאל לנדא (נודע ביהודה) • הגאון מווילנה (הגר"א) • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (קצות החושן) • רבי אברהם דנציג (חיי אדם) • רבי יעקב לורברבוים (נתיבות המשפט) • רבי עקיבא איגר • החת"ם סופר • רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) • רבי שלמה קלוגר • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יצחק מאיר אלתר (חידושי הרי"ם) • רבי חיים הלברשטאם (דברי חיים) • רבי שלמה גאנצפריד (קיצור שלחן ערוך) • רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מהרי"ל דיסקין) • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן) • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (משנה ברורה) • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי מאיר שמחה הכהן (אור שמח) • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (חזון איש)
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי יוסף קורקוס • רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי רפאל יוסף חזן (חקרי לב) • רבי חיים פלאג'י • רבי חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד) • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח)
חסידות חב"ד
שושלת ליובאוויטש הראשון: רבי שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן", "בעל התניא") • השני: רבי דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי") • השלישי: רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק") • הרביעי: רבי שמואל שניאורסון ("מהר"ש") • החמישי: רבי שלום דובער שניאורסון ("הרש"ב") • השישי: רבי יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ") • השביעי: רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מלובביץ'")
ענפים בחסידות חסידות סטרשלה | קאפוסט: אדמו"רים: רבי יהודה לייב שניאורסון • רבי שלמה זלמן שניאורסון • רבי שלום דובער שניאורסון מרציצה • רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק | לאדי: אדמו"רים: רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון • רבי יצחק דובער שניאורסון • רבי לוי יצחק מסיראטשין | ניעז'ין: אדמו"ר: רבי ישראל נח שניאורסון | עץ שושלת חב"ד
כתבים אדמו"ר הזקן: ספר התניא • שולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורה • מאמרי אדמו"ר הזקן | האמצעי: קונטרס ההתפעלות | הצמח צדק: צמח צדק • אור התורה • דרך מצותיך | הרש"ב: המשך יו"ט של ר"ה תרס"ו • בשעה שהקדימו תרע"ב | הריי"צ: אגרות קודש הריי"צ | ספרי הרבי מלובביץ': היום יום • לקוטי שיחות • אגרות קודש הרמ"מ • תורת מנחם • רשימות | אחרים: ספר הערכים • קטגוריה:כתבי עת חב"דיים
אתרים מרכז חב"ד – 770 • אוהל חב"ד לובביץ' • כפר חב"ד • קטגוריה:בתי כנסת חב"דיים • קטגוריה:ריכוזים חב"דיים | לובביץ'
מושגים ניגוני חב"ד: ארבע בבות • צמאה לך נפשי • ופרצת • ניגוני הרבי מלובביץ' • קטגוריה:ניגוני חב"ד | פעילות: בית חב"ד • שלוחי חב"ד • מבצעי הרבי מחב"ד | התוועדויות: התוועדות • מאמר חסידות • משפיע | מועדים: חג הגאולה • | תקנות: סעודת משיח • מקווה "בור על גבי בור" • תקנת לימוד החת"ת • תקנת לימוד הרמב"ם | שונות: פולמוס המשיחיות
ארגונים מרכזיים אגודת חב"ד העולמית • ספריית חב"ד • בית דין רבני חב"ד • הוצאת ספרים קה"ת • רשת ישיבות תומכי תמימים • כולל חב"ד • מרכז לענייני חינוך • נשי חב"ד • צעירי אגודת חב"ד בישראל • רשת חינוך חב"ד • צבאות ה'
קטגוריה:ארגוני חב"ד • קטגוריה:ישיבות תומכי תמימים - חב"ד
שונות קטגוריה:חסידי חב"ד • קטגוריה:רבניות חב"ד
קטגוריה:חסידות חב"ד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  2. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  3. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים‏
  4. ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  5. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
  6. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר בסגנון לא חב"די עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  7. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  8. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר. נהג בסגנון בית צ'רנוביל - צ'רקאס ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  9. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף
  10. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  11. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  12. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  13. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  14. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  15. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  16. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  17. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019, מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_מנחם_מנדל_שניאורסון_(הצמח_צדק)&oldid=2695786"