נולד בשנת תקנ"ד לרבי מרדכי ולשרה, בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין. בגיל 16, ב-ו' בשבטתקע"א, נישא לדבורה לאה, בתו של האדמו"ר "האמצעי" מחב"ד, רבי דובער שניאורסון. לאחר חתונתו התגורר בעיר לאדי, מקום מושבו של סב אשתו רבי שניאור זלמן בעל התניא, והיה סמוך על שולחנו ואף למד עמו (יחד עם גיסו הצמח צדק) עד לפטירתו בשנת תקע"ג. לאחר פטירת רבי שניאור זלמן עבר יחד עם חמיו ללובביץ' שם התגורר עוד כ-20 שנה.
בשנת תקצ"ד (1834) התיישב בעיר הורניסטייפול שם כיהן כאדמו"ר ומגיד מישרים, והתגורר בה עשרים ושש שנה. בשעת כהונתו בהורניסטייפול, הפך את העיר למרכז חסידי גדול ואלפי חסידים נהרו אליו. בשנת תר"כ) עבר לעיר הסמוכה טשערקאס שעל שמה התפרסם. לאחר שעבר לצ'רקס פנו אליו חסידיו תושבי הורנוסטייפל שפרנסתם נפגעה לאחר שהחסידים פסקו מלהגיע לעיר, ולכן שלח הוא את נכדו רבי מרדכי דב טברסקי לשמש שם כרב במקומו, ובשל פופולריותו אצל החסידים - היו חסידים רבים נוהגים להגיע אליו להורנוסטייפל[1].
בסך הכל כיהן באדמו"רות ארבעים ושתיים שנה.
התפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. חיבר את הספר "עמק התפילה".
על שמו נקרא רבי יעקב ישראל קנייבסקי - ה"סטייפלר", שמוצאו מן העיר הורניסטייפול ואביו היה מחסידיו ומחסידי נכדו רבי מרדכי דב.
הרב יעקב יוסף ראזענבלום והרב שמואל חיים יעקב גרובער, "הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקאס זצוק"ל" חלק א', חלק ב', גיליון אורות, אלול תשע"ז-תשרי תשע"ח (ביידיש)
עץ זה מביא את קשרי הנישואין של בית אדמור"י צ'רנוביל עם בית אדמור"י חב"ד
לפרטים נוספים על אבות משפחת שניאורסון ראו בשלושת הדורות הראשונים בעץ משפחת שניאורסון | צאצאי יוסף יצחק שניאורסון מופיעים רק בעץ שניאורסון
רבי יעקב ישראל היה אדמו"ר מצ'רנוביל-צ'רקס, והיו לו שלוש חצרות המשך של צאצאיו המודגשים בעץ זה בצבעים[א]:
מקראה: שושלת האדמו"רים; שני דורות ראשונים לבית צ'רנוביל אבי השושלת: רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל-צ'רקסחסידות צ'רנוביל-הורניסטייפול חסידות צ'רנוביל-אוורוטש חסידות צ'רנוביל-טומשפול ♦ כשמופיע קישור לענפים אחרים של משפחת שניאורסון זה מסומן בצבע תכלת
^אף שיש לו צאצאים רבים שהיו אדמו"רים, ואף הם מופיעים פה בעץ - צוינו בסימונים רק האדמורי"ם שכיהנו בהמשך ישיר לר' יעקב ישראל. לבקשת וביוזמת יעקב ישראל נפתחו שלוש חצרות, אחת בהנהגת חתנו שניאורסון, ועוד שתי חצרות של נכדיו, ששינו את שמות משפחתם לשם משפחתו (אחד במקור שניאורסון והשני במקור אוירבך)
^נקרא על שם רבי מנחם נחום מצ'רנוביל | כאן מופיעים רק הילדים מאשתו השנייה, אחייניתו מענף טברסקי | מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה |. לילדים של רבי מנחם נחום מהאשה הראשונה, ראו בעץ משפחת שניאורסון | (כאן נטען שהיה לו בת נוספת בשם אדל מאשתו השנייה, ושבתו חנה חישא היא מאשתו השנייה)
^רבי מנחם נחום הוא בעלה בזיווג שני. לבעלה בזיווג ראשון קראו 'מרדכי זייצעף' והיה להם שני ילדים, בן בשם מאיר ובת בשם רעכל (מקור: יוסף ליברמן, שלשלת היחוסין עמוד ס"ט סעיף ה', הדפסה שנייה, תש"ס, ירושלים)
^מהורניסטייפול. אביו נפטר בהיותו צעיר, גדל אצל סבו ושם משפחתו שונה לשם המשפחה של סבו. כמו כן הוא חתנו של חיים הלברשטם. לילדיו הנוספים ראו בערך של מרדכי דב | אחד מהם הוא רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן טברסקי שהיה נשוי לבתו של משה הורוביץ מרוזבדוב ראו כאן. תמונתו וקברו. בתו (של אהרן אלימך שניאור זלמן) נישאה בזיווג שני לאלעזר אונגר
^בעלה המוזכר הוא בזיווג ראשון ולהם בן יחיד המופיע כאן. לאחר מכן נישאה בזיווג שני, והיו לה ילדים נוספים
^בעלה היה אדמו"ר מאוורוטש. מקור לזה וכללי לחלק מהעץ כאן(ביידיש) (עם זאת, יש מידע וגרסאות שונות, שמופיעות בפורום "אוצר החכמה" אך לא כאן)
^מוזכר בערך על אביו. ראו אודותיו באתר "צדיקים" (בטעות כתוב בכתבה זו שחמיו נקרא בשם שניאורסון, אך למעשה הוא נקרא טברסקי, או אולי שניאורסון-טברסקי. אבל אכן חמיו היה צאצא ישיר של בעל התניא)
^נוסף על המקורות כל אחד במקומו - חלק גדול בעץ הוא מתוך 1) אודות רבי מנחם נחום שניאורסון וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט גיליון כ"ו, עמודים צ"ו-קכ"ד (קישור לאוצר החכמה) | 2) אודות רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש וצאצאיו: ב-היכל הבעש"ט, גיליון כ', עמודים קל"ח-קס"ח (קישור לאוצר החכמה) | 3) אודות מרדכי דב טברסקי, הוריו וצאצאיו: "רבינו הקדוש מהארנסטייפל", צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז. (הספר באוצר החכמה) | 4) כל העץ מיוסד על: שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים, תשמ"א
