דעת זקנים מבעלי התוספות
 | |
| שער דפוס ראשון, ליוורנו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | בעלי התוספות |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ליוורנו, תקמ"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | טקסט דעת זקנים באתר אוצר הספרים היהודי |
| היברובוקס | מהדורה ראשונה - דפוס ליוורנו באתר "היברובוקס" |
ספר דעת זקנים, (או, רבותינו בעלי התוספות[1]) הוא ספר על התורה שחיברו בעלי התוספות.
הספר עוסק בדברי הגות ופירושים נוספים על פירוש רש"י על התורה.
מבנה הספר ושיטתו הפרשנית
מבנה הספר הוא כעין חיבורם של בעלי התוספות על הגמרא - התוספות הן ביסודן הערות לדברי רש"י, לצד פירוש רש"י העוסק בפשט חיברו בעלי התוספות כעין "תוספות" על פירושו:
והוא חיבור כולל על התורה. מרבותינו בעלי התוספות ז״ל, על ביאור התורה ושקלא וטריא על פירש"י, כדרך שעשו בש"ס אשר היה עד הנה בקובץ ישן נושן.
— שער הספר הראשון.
החיבור משלב פירושים על דרך הפשט לצד דרשות הלכתיות, מובאות מדברי חז"ל בעיקר על דרך האגדה, ומשא ומתן בדברי רש"י. במקומות רבים דברים המובאים בפירוש דעת זקנים שווים מילה במילה או עם שינויי לשון קלים לפירוש הרא"ש על התורה.
החיבור כולל גם דברי אגדה וחידושים שאינם כתובים בספרות חז"ל הקדומה אליו.
הדפסת הספר
הספר נתחבר בתקופתם של בעלי התוספות, תקופת יצירתו ופעולתו ארכה כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרבית בעלי התוספות שתרמו ליצירת הספר היו מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת, ומיעוטם מאנגליה ואיטליה.
במשך מאות שנים הספר היה נתון אך ורק בכתבי יד[2].
בשנת תקמ"ג, הודפס הספר לראשונה בדפוס ליוורנו אשר באיטליה, על ידי רבי יעקב נוניס ואיס, (בנו של הרב יצחק נוניס ואיס) רבה של ליוורנו.
המוציא לאור, קבע את הדפסתו של ספר זה יחד עם ספר קדום נוסף בשם "מנחת יהודה" שחובר גם הוא בשנים אלו על ידי רבי יהודה בן אליעזר הקרוי "ריב"א"[3] (אין לבלבל עם הריב"א - רבי יצחק בן אשר הלוי, גם הוא מבעלי התוספות.)
שני הספרים "רבותינו בעלי התוספות" ו"מנחת יהודה" הודפסו זה לצד זה באותם עמודים, כשהחלוקה המבנית בעימוד הספר שהחלק החיצון שייך לספר האחד והחלק פנימי שייך לספר השני. (כעין החלוקה של רש"י ותוספות על הגמרא). בסוף הספר מופיע גם חיבור של המהדיר "עפר יעקב".
שמו של הספר
ככל הנראה את השם "דעת זקנים" קבע הרב נוניס[4]. את השם "דעת זקנים" הוא קבע כשם כולל לכל שלושת החיבורים. "רבותינו בעלי התוספות", "מנחת יהודה", ו"עפר יעקב". אמנם בשנים מאוחרות יותר, הפסיקו להשתמש בשם זה עבור שלושתם, והשימוש הוא רק עבור החיבור הראשון. מכאן רווח השימוש בשם "דעת זקנים מבעלי התוספות" בכל מהדורות הספר בימינו. בהוצאה נוספת, (ראה להלן) השמיטו לחלוטין את השם "דעת זקנים".
מהדורות נוספות
כחמישים שנה לאחר מכן, בשנת תקצ"ד הודפסה מהדורה שנייה של הספר, בעיר אופן[5]. על מהדורה זו מופיעים הסכמותיהם של החתם סופר[6], והמהר"ם מינץ.
מהדורה נוספת של חיבור זה יצאה לאור בשנת תרל"ה בדפוס ורשה. במהדורה זו הושמט השם "דעת זקנים" והוא נקרא בשם "רבותינו בעלי התוספות על חמשה חומשי תורה". ההוצאה בחרה להדפיס שוב חיבור זה יחד עם החיבור "מנחת יהודה" (תחת השם "ריב"א") וספר נוסף של פירוש רבי עובדיה מברטנורה על התורה (תחת השם "ברטנורא")
מהדורות מודרניות והגרסאות בימינו לגבי שמו של הספר
כיום הספר אינו מודפס כחיבור בפני עצמו.
לרוב, הספר מודפס כחלק מקובץ מפרשים כולל על התורה או כחלק מכרכי מקראות גדולות המשלבים פירושים לצד פרקי התנ"ך.
ישנה מהדורה מחודשת של הוצאת הספר כמהדורת "ורשא" (עם ריב"א וברטונרא)[7]. שם הספר הוא "רבותינו בעלי התוספות"
במהדורת "מקראות גדולות" של הוצאת "המאור", החיבור מודפס בסוף הכרך (ולא בצמוד לפסוקי התורה) תחת השם "דעת זקנים מבעלי התוספות", כשלצד החיבור מודפס גם "פירוש הרא"ש על התורה" מתוך ראיה ששני חיבורים חופפים זה לזה בתוכנם[8].
במהדורת "מקראות גדולות" של הוצאת "עוז והדר", החיבור מודפס בגוף הספר בצמוד לפסוקי התורה כמו שאר הפירושים, תחת השם "דעת זקנים".
במהדורות הדיגיטליות, הספר נקרא "דעת זקנים מבעלי התוספות" והוא אינו משויך ל"מנחת יהודה".
ביאורים על הספר
בשנת תשע"ה, יצאה לאור מהדורה חדשה של "מקראות גדולות" בהוצאת "עוז והדר", שבה מופיע לצד החיבור גם "ביאור דעת זקנים". חיבור חדש אשר מבאר את דברי מחבריו, מוסיף מקורות וציונים או לחלופין מביא ספרים החולקים על דעתם.
הביאור מפרש את דעת בעלי התוס' מתוך השוואה לקבצים אחרים בדפוסים וכתבי יד, ומתוך חיבור בעלי התוספות על הגמרא[9].
קישורים חיצוניים
- המהדורה הראשונה של הספר, והמהדורה השניה של הספר, באתר היברו-בוקס.
- מהדורה דיגיטלית של הספר, באתר תורת אמת.
- מהדורה דיגיטלית של הספר, באתר ספריא.
הערות שוליים
- ^ ראה להלן את ההבדלים בין הדפוסים בהגיית שמו של חיבור זה.
- ^ המוציא לאור במהדורה הראשונה לא כתב הסבר לכך, וכן לא פירט האם החיבור הוא אוסף פירושים מיוחסים שנאסף בשנים מאוחרות יותר או שנחתם בתקופתם של בעלי התוספות
- ^ כך מכונה שמו, וכך בשנים מאוחרות מכונה גם חיבורו, "ריב"א על התורה" במקום השם "מנחת יהודה"
- ^ על פי מחקר שערכו הוצאת מוסד הרב קוק, מובא בספר "מנחת יהודה" בהוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 163.
- ^ מהדורה זו יצאה לאור על ידי הרב אהרן קוטנא, שהחליט להוסיף על החיבורים, ובסוף כל פרשה הכניס קטעי פירוש משלו. שמו של חיבורו הוא "שארית יוסף" על שם אביו.
- ^ לשונו: "...מרבותינו בעל' התוס׳ ר״ת ור״י ותלמידיהן, ונמצא בספר הנ״ל דברים נפלאים אשר לא שמעתן אוזן מעולם"
- ^ בהוצאת "המכון להפצת פירושי רבותינו בעל התוספות, בני ברק - ניו יורק"
- ^ עיין בהערתו של עורך המהדורה הרב אהרן סאמעט, בהקדמתו לספר.
- ^ על פי הקדמת העורך למהדורה זו, עמוד 37
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |