פפירוס איפוור
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין שום אזכור לפרשנות של פרופ' ויליקובסקי, ובמקומה מובאות השערות קלושות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין שום אזכור לפרשנות של פרופ' ויליקובסקי, ובמקומה מובאות השערות קלושות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
פפירוס אִיפּוּוֵר או השיחה של איפוור עם אדון הכל הוא פפירוס מצרי עתיק (כתוב בכתב היראטי). שמו הרשמי של הפפירוס הוא "ליידן מספר 344", כמספרו במוזיאון הארכאולוגי הלאומי שבליידן, הולנד. הטקסט מתוארך לסוף המאה ה-13 לפני הספירה ומתאר תקופה קשה מאד במצרים, תיאור הדומה בחלקו לתיאור המקראי את מכות מצרים.
תיארוך
הפפירוס מתוארך לסוף המאה ה-13 לפני הספירה; אך ככל הנראה מדובר בהעתקה של פפירוס מוקדם יותר, ולכן לתיארוך זה חשיבות משנית. אין הסכמה לגבי זמן יצירתה של היצירה עצמה, אך מספר חוקרים קובעים אותו לסוף השושלת ה-12 ותקופת הביניים השנייה (סביבות 1850 לפנה"ס - 1600 לפנה"ס)[1].
התוכן
הפפירוס מתאר תקופה קשה הבאה על מצרים. אין הסכמה מהו אופיו של הטקסט: האם מדובר בקינה בהשראת התוהו של תקופת הביניים השנייה, במעשייה היסטורית המתארת את נפילת הממלכה הקדומה כמה מאות שנים לפני כן, בנבואה קדומה על העתיד לבוא, ואולי אף שילוב כלשהו של אלמנטים אלו.
מצרים מתוארת בפפירוס במצב של אנרכיה וכאוס - אסונות טבע, הפיכת מעמדות, מרד העבדים באדוניהם, תקופה שבה הכול בוזזים, שודדים ורוצחים. העשירים נעשו עניים, העניים עשירים, ומלחמה, מגיפות, רעב ומוות נמצאים בכל מקום. הנשים הפכו לעקרות ואינן מסוגלות להרות. אנשים נקברים בנהר. המדבר מתפשט במצרים, יישובים נהרסים, פראים באים מבחוץ להתיישב במצרים, והמלך נלקח ביד עניים. סממן של ההתרסקות הוא הקינה על כך שמשרתים עוזבים את שירותם ונוהגים במרדנות. בשל כך ובשל הצהרות כגון "הנהר נעשה לדם", "אין למצוא פירות, גם לא ירק", "אבוי, בני הנסיכים הוטחו אל הקירות. אבוי בני הנסיכים הושלכו לרחובות", "בכל מקום נמצא קובר אחיו באדמה", "אנחות מלאו את הארץ, אנחות, קינה ומספד". יש המפרשים את המסמך כמתאר את מכות מצרים ויציאת מצרים המופיעות בתנ"ך[2][3].
דוגמאות מתוך הפפירוס (בתרגום חופשי):
- "אכן, עניים היו לבעלי הון, ואשר לא היה מסוגל לייצר לעצמו סנדלים, הוא כעת בעל עושר".
- "אכן, מתים רבים קבורים בנהר; זרם הנהר הוא קבר ומקום החניטה נהיה כזרם".
- "אכן, מבנים ציבוריים נפרצים ונבזזים; העבד הפך להיות מחזיק בעבדים".
- "אכן, הנהר הוא דם, אך עדיין אנשים שותים ממנו. אנשים נרתעים מבני אדם וגוועים למים".
- "כל החיות לבם בוכה"
- "אמנם כן... נאכלו על ידי האש"
- "אין למצוא פירות ולא ירק"
- "הייתה צעקה גדולה במצרים... הנהמה נשמעה בכל הארץ מעורבת בקינות"
פרשנויות
על פי מרבית ההיסטוריונים, הפפירוס מתאר את נפילתה של ממלכת מצרים הקדומה מספר מאות קודם לכן, או לחלופין, נכתב על רקע השתלטותם של החיקסוס על מצרים (בערך 1750 לפנה"ס). היו ששיערו בעבר כי הפפירוס מהווה מעין נבואה קדומה (כחלק מהרצון לראות את מצרים כערש הנבואה), אך גישה זו לא התקבלה. לאחרונה אף הועלתה השערה כי הפפירוס נכתב בתור מטאפורה ואגדה בלבד.
בעקבות התיאורים על מרד עבדים באדוניהם, ומספר ביטויים כגון "הנהר הוא דם", יש הטוענים כי המסמך מתאר את עשר המכות ויציאת מצרים. לעיתים מוצג המסמך כראיה אפשרית לאמיתות הכתוב בתנ"ך. אחד הבולטים מן הדוגלים בטענה זו הוא עמנואל וליקובסקי, שביקש לבצע הזזה של כ-540 שנים, של התיארוך של מצרים העתיקה לזמננו על פי ההבנה הבסיסית כי המתואר בפפירוס הוא המתואר במכות מצרים (טבלה להמחשת השיחזור). טענה זו מצוטטת לרוב גם על ידי ארגונים דתיים. הקבלה זו בין הפפירוס לבין יציאת מצרים, בדרך כלל נדחית על ידי מרבית חוקרי מצרים העתיקה, כאשר גם אלו המאמינים בסיפור יציאת מצריים או המקבלים אותו באופן חלקי, מתארכים את הפפירוס לתקופה המאוחרת יותר מהתקופה אליה מתוארך המסמך, על פי מאפייניו הלשוניים.
דייוויד רוהל הציע לאחרונה כרונולוגיה מתוקנת, שמתארכת את יציאת מצריים לתקופת המעבר השנייה, ולפיכך מתאפשר לאיפוור להתייחס למאורע, אך הכרונולוגיה של רוהל נדחית על הסף על ידי רוב הרשויות הארכאולוגיות[4]. יותר מכך, גם הקישור של איפוור עם יציאת מצרים נדחה בכללותו על ידי אגיפטולוגים רבים, המפרשים את יציאת מצרים כאירוע היסטורי, ובעיקר מבין אלה משייכים אותו לתקופת שלטונו של רעמסס השני . יש שפירשו את ההתייחסויות של היצירה לאסונות בצורה שונה, כמתייחסים להתפרצות של הר הגעש סנטוריני, אשר לפי וולקנולוגים התרחשה בסביבות 1600 לפנה"ס.
עם זאת, ההתייחסויות ליציאת מצרים ולסנטוריני מניחות שהיצירה מתעדת מאורע היסטורי, עובדה הנתונה לוויכוח בקרב אגיפטולוגים[5]. לאחרונה קיבלה היצירה פרשנות כיצירה בלתי היסטורית ביסודה, העוסקת בנושא העל-זמני של "סדר אל מול תוהו". על פי צורת קריאה זו, התיאורים של נהרות דם ומרידות עבדים באיפוור יכולים להוות תיאור כללי של קינה על כך ש"העולם התהפך" ולא דיווח על אירוע היסטורי מסוים.
הפסקאות האחרונות של היצירה מכילות דיאלוג בין הדמויות שמזוהות רק בתור "איפוור" ו"הוד מלכותו אדון הכל" (ביטוי שיכול לשמש כהתייחסות לאל השמש או למלך). למרות שחלקים אלו ביצירה נפגעו קשות, נראה שהם עוסקים בגורמים לרוע ולתוהו בעולם ובאיזון שבין האנשים לאחריות האלוקית עליהם. השיחה מהווה את אחת הבחינות העתיקות ביותר בעולם הספרות של שאלת התיאודיציה.
לקריאה נוספת
- דניאל משה לוי יוסף רוטשטיין, מקרא וארכאולוגיה, הוצאת בני רחל, ירושלים תשס"ט, עמ' 13-19.
קישורים חיצוניים
- תרגום של הפפירוס (באנגלית)
- תרגום נוסף (באנגלית)
- הקבלות בין ספר שמות לפפירוס איפואר באתר "התנ"ך והכרונולוגיה של העולם העתיק", שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי.
הערות שוליים
- ^ ראו לדוגמה Van Seters J. "A date for the "Admonitions" in the second intermediate Period". The Journal of Egyptian Archaeology 1964;50:13-23.
- ^ George Konig. "Evidence for the exodus". Christian Internet Forum (accessed 8 Nov 2005).
- ^ Mordechai Becher. "The Ten Plagues - Live From Egypt". Ohr Somayach (accessed 8 Nov 2005).
- ^ ראה לדוגמה Kitchen, Kenneth Anderson. [1996]. The Third Intermediate Period in Egypt (1100–650 BC). 3rd ed. Warminster: Aris & Phillips Limited.
- ^ ראו לדוגמה Luria, Salomo [1929]. ‘Die Ersten werden die Letzten sein (zur “sozialen Revolution” im Altertum)’. Klio 22, 405–31. See also Lichtheim, Miriam [1973]. Ancient Egyptian literature. A book of readings I. The Old and Middle Kingdoms, 150. Berkeley: University of California Press. More recently, see Morenz, Ludwig [2003]. ‘Literature as a construction of the past in the Middle Kingdom’, in Tait, John 2003 (ed.), ‘Never had the like occurred’. Egypt’s view of its past, 101–17. Encounters with Ancient Egypt; London: UCL Press.