מכון ויצמן למדע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מכון וייצמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכון ויצמן למדע
תצלום אוויר של מכון ויצמן
תצלום אוויר של מכון ויצמן
מכון מחקר
תקופת הפעילות 1949–הווה (כ־75 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא אלון חן
סגן נשיא זיו רייך
צוות 952
סגל אקדמי בכיר 433
תלמידים
1,215[1]
סטודנטים לתואר שני 474[1]
סטודנטים לתואר שלישי 725[1]
סטודנטים מתוקצבים 390[2]
מיקום
מיקום רחובות, ישראלישראל ישראל
weizmann.ac.il

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל. כמו כן, המכון משמש כמוסד אוניברסיטאי ציבורי בשם "מדרשת פיינברג" ללימודים אקדמיים לתואר שני ושלישי (דוקטורט).

האתר הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.[3]

היסטוריה

ד"ר חיים ויצמן במעבדתו, 1944
הכניסה הראשית לבניין המכון הראשון בקמפוס, 3/09

מכון ויצמן הוא המוסד השלישי להשכלה גבוהה שהוקם בישראל (לאחר הקמת הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים). המכון, שנקרא עם ייסודו בשנת 1934 מכון דניאל זיף (כתיב ארכאי של "זיו"), הוקם ביזמתו של חיים ויצמן. ויצמן שאף להקים מכון מחקר שימצא תהליכים כימיים ליצירת דשנים שיאפשרו גידולים באזורים צחיחים, וכן יחקור תהליכים כימיים אשר יהוו בסיס לתעשייה כימית בארץ ישראל. המימון למכון המחקר הגיע מידידיו של ויצמן הלורד ישראל ורבקה זיו, ממייסדי רשת החנויות מרקס אנד ספנסר; והוא נקרא על שם בנם דניאל זיו שנפטר בגיל צעיר.

המכון הוקם ברחובות בסמוך לתחנת מחקר חקלאית "המכון לחקר החיטה". מכון זיף נוהל בראשיתו על ידי פרופסור ארנסט דוד ברגמן. חיים ויצמן היה מעורב רבות באיתורם והשמתם של כעשרה מדענים שעבדו במכון בשנים הראשונות; וגם פעל לגיוס הכספים והאמצעים הדרושים לפעילותו. במהלך מלחמת העצמאות פעלה במכון יחידה של חיל המדע בעידודו של ברגמן וחרף התנגדותו של ויצמן. רבים מראשי יחידה זאת הכוללים את האחים אפרים ואהרן קציר, ישראל דוסטרובסקי ועמוס דה-שליט, שהיו מאוחר יותר ממקימי מכון ויצמן.

לקראת יום הולדתו ה-70 של ויצמן שחל ב-1944, פעילים ציוניים מארצות הברית בראשותו של מאיר וייסגל הקימו ועדה לשם גיוס כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון, תוך שינוי שמו, בהסכמת משפחת זיו, ל"מכון ויצמן למדע". לשם כך נאסף סכום עתק באותם הימים, מיליון דולר. ב-3 ביוני 1946 הניח ויצמן את אבן הפינה למכון החדש, והחלו עבודות הבנייה. הבניין תוכנן על ידי האדריכלים אבא אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר.

לאחר הקמת המדינה ב-2 בנובמבר 1949, יום הולדתו ה-75 של ויצמן, נחנך הבניין הראשון של המכון (כיום בניין זיסקינד). מכון זיף, בראשותו של ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש. תפקידי ראשי המחלקות הנוספות של המכון החדש הוצעו למדענים בעלי שם מרחבי העולם, ואולם רק אחד מהם, חיים לייב פקריס הסכים לתפקיד ועלה לשם כך ארצה. בראש המחלקות האחרות הועמדו, תחילה כמינוי זמני, מדענים אשר חונכו בישראל: ישראל דוסטרובסקי בראשות המחלקה לאיזוטופים, אהרן קציר בראשות המחלקה לפולימרים, ואפרים קציר (לימים הנשיא הרביעי של מדינת ישראל) בראשות המחלקה לביופיזיקה. מאיר וייסגל, פעיל ציוני ומפיק מחזות זמר בעברו, הפך למנהל הטכני של המכון ולימים הוגדר תפקידו כיושב ראש חבר הנאמנים של המכון.

בשנת 1958 הותקן במכון מאיץ חלקיקים מסוג מחולל ואן-דה-גראף. בשנת 1965 הותקן מאיץ חלקיקים מתקדם יותר, מסוג טאנדם ואן-דה-גראף.[4] בשנים 1976–2010 פעל במכון המאיץ ע"ש קופלר, במגדל שהפך לסימן היכר אדריכלי של המכון.[5]

מבנה המכון ותקציבו

מגדל המאיץ ע"ש קופלר, בתכנון האדריכל משה הראל
בית חיים ויצמן בתכנון האדריכל אריך מנדלסון המצוי במתחם המכון
ספרית ויקס בתכנון האדריכל אריה אלחנני, 6/05
בניין המנהלה
מרכז למחקר טרום קליני

המכון מנוהל על ידי מועצה בינלאומית שבראשה עומד יושב ראש נבחר, וכן על ידי מועצת מנהלים שבראשה עומד יו"ר נבחר. מועצת המנהלים בוחרת את נשיא המכון שממנה את סגן הנשיא, וכן סגן נשיא לפיתוח משאבים, סגן נשיא למינהל ולכספים, וסגן נשיא ליישומים טכנולוגיים. לצדם פועלים הדיקנים, וכן ראש המועצה המדעית של המכון הכוללת את כל מדעני המכון, ויושב ראש מועצת הפרופסורים, המחליטה על קבלתם של מדענים למכון ועל קידומם.

מכון ויצמן כולל חמש פקולטות: לביולוגיה, לביוכימיה, לכימיה, לפיזיקה ולמתמטיקה ומדעי המחשב. הפקולטות נחלקות ל-17 מחלקות מדעיות. לאלה נוספים מדרשת פיינברג, שהיא הגוף האוניברסיטאי של המכון, המכשיר תלמידי מחקר לתארים מתקדמים בלבד. בתחילת דרכה למכון לא הייתה הסמכה לתת תואר אקדמי לכן תלמידים כמו אברהם בלאוגרונד עשו מחקר במכון אך תואר אקדמי קיבלו מאוניברסיטה אחרת. כמו כן, במכון ישנה מחלקה להוראת המדעים ויחידה לארכאולוגיה מדעית.

תקציב התפעול השנתי של המכון עומד על יותר ממיליארד שקלים. ממשלת ישראל מקציבה למכון כרבע מסכום זה. השאר מכוסה ממענקי מחקר, תרומות, וכן מתמלוגים על העברת ידע טכנולוגיה מפיתוחי עובדי המכון. חברת "ידע" של מכון ויצמן, העוסקת בקידום יישומים תעשייתיים על בסיס המצאותיהם של מדעני המכון הוקמה בשנת 1959. מאז הייתה מעורבת ברישום של כ-1,400 משפחות פטנטים. מאז שנת 1973 חתמה "ידע" על 169 הסכמים עם חברות ישראליות לניצול הפטנטים השונים, והקימה 42 חברות (21 מתוכן הוקמו משנת 2000 ואילך).

בזכות זאת, שיעור הכנסות המכון המגיע מתקציב המדינה הוא הנמוך ביותר (בהפרש ניכר) מכל האוניברסיטאות בישראל, ועומד על 25%. (האוניברסיטה בעלת המימון המזערי אחריו היא אוניברסיטת ת"א אשר 56.8% מתקציבה נובע מהמדינה, ושיאנית התקצוב היא האוניברסיטה העברית אשר 71.2% מתקציבה מקורו במדינה).[6]

נכון ל-2017 עמד תיק ההשקעות של המכון על כ-9.5 מיליארד שקל.[7] המכון מחזיק מלבד קמפוס המכון המשתרע על פני כ-1,000 דונם גם יותר מ-100 דירות ברחובות למגורי מדענים וסטודנטים.

השכלה וחינוך מדעי

סטודנטים לתארים מתקדמים לומדים במכון ויצמן במסגרת "מדרשת פיינברג". עבודת המחקר שלהם מבוצעת במחלקות השונות של המכון. מכון ויצמן הוא האוניברסיטה היחידה בישראל ששפת ההוראה הרשמית בה היא אנגלית, וקיים בה מספר גבוה יחסית של תלמידים זרים. עם זאת, במקרה שכל התלמידים וגם המרצה שולטים בשפה העברית, ניתן לערוך את הקורס בשפה זו.

מכון ויצמן פעיל גם בתחום החינוך המדעי לילדים, לבני נוער ולמבוגרים. מחלקה מדעית נפרדת במכון, הקרויה "המחלקה להוראת המדעים", עוסקת בחקר ההוראה ובפיתוח תוכניות לימודים. המחלקה נוטלת חלק מרכזי בפיתוח מקצועי של מורי מדע ומתמטיקה בארץ. המחלקה מפעילה 3 מרכזי מורים ארציים - המרכז הארצי למורי הכימיה, המרכז הארצי למדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים והמרכז הארצי למורי הפיזיקה. בנוסף, מגיעים למכון ציבור רחב של ילדים, בני נוער, מבוגרים וכן מורי מדעים, לפעילויות בתחום החינוך המדעי. פעילות זו נעשית במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע. התוכניות המגוונות של מכון דוידסון עוסקות בפיתוח מקצועי למורים, בהעשרת הידע המדעי של תלמידים בבתי-הספר, בטיפוח מצטיינים, בקידום אוכלוסיות חלשות, בפיתוח יישומים טכנולוגיים מתקדמים ופעילויות אינטראקטיביות מתוקשבות למורים ולתלמידים, ובקירוב צעירים ומבוגרים כאחד לנושאי המדע השונים. במסגרת מכון דוידסון מתקיימות תוכניות רבות, בהן גם פרויקט החונכות הלאומי פר"ח, שנולד במכון ויצמן למדע, ושבמסגרתו חונכים סטודנטים תלמידים משכבות מצוקה בכל רחבי הארץ, וכן גן המדע על שם קלור – מוזיאון מדע ייחודי הפועל תחת כיפת השמיים בקמפוס מכון ויצמן למדע. בנוסף, מכון ויצמן למדע מפעיל ומארגן, באמצעות מכון דוידסון, את פסטיבל המדע.

הישגים ופיתוחים

מכון ויצמן למדע עוסק במחקר בקשת רחבה של נושאים הנמצאים בחזית המדע. בין המחקרים גם כאלה שהם בעלי משמעות מיוחדת לישראל, כמו הידרולוגיה, ניצול מחצבים, אנרגיה, צמחים עמידים בתנאי יובש והתפלת מי ים.

המכון מגיש סיוע לתעשיות עתירות מדע אשר הוקמו בסמוך לו, ותמלוגים שהוא מקבל בתמורה לתגליות של חוקרי המכון הם חלק נכבד מתקציבו.

"ויצק", מחשב שנבנה במכון ויצמן והחל לפעול בשנת 1955, הוא המחשב הראשון בישראל. רק שש שנים לאחר מכן הגיע ארצה המחשב השני, שנרכש לממר"ם. לאחר ויצק נבנו במכון שלושה מחשבי "גולם".

ב-1983 פיתח האסטרופיזיקאי מרדכי מילגרום את MOND - דינמיקה ניוטונית מתוקנת - החלופה העמידה ביותר לתאוריות החומר האפל. ל-MOND הצלחה אמפירית גדולה בהסברת עקומות סיבוב של גלקסיות.

באפריל 2004 הגיע לסיומו פרויקט במכון ויצמן במסגרתו פותח המחשב הביולוגי הראשון בעולם, על ידי פרופ' אהוד שפירא.

ב-2022 הושק המחשב הקוונטי הראשון בישראל ושמו "WeizQC" (פרפרזה על השם "ויצק"), פרי עבודתו של פרופ' רועי עוזרי.[8]

יישומים רפואיים וטכנולוגיות מתקדמות שנולדו כתוצאה ממחקר בסיסי של מדעני מכון ויצמן למדע:

רוב המוצרים האלה מיוצרים בישראל, נמכרים ברחבי העולם בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה, ומכניסים למדינה מטבע זר רב.[דרוש מקור]

מדעני המכון יזמו הקמת חממות טכנולוגיות, המסייעות ליזמים ולממציאים בצעדיהם הראשונים. כמו כן, מדענים רבים מהמכון מילאו, ועדיין ממלאים תפקידים שונים בשירות הציבור.

דובר המכון לשעבר, יבשם עזגד, יזם ב-2010 את מיזם הנגשת המדע לציבור, "מדע על הבר", שממשיך לפעול והתרחב מאז לתחומים נוספים.

סגל המכון

במכון ויצמן כ-2,700 עובדים. מתוכם כ-1,000 מדענים וחברי קבוצות מחקר, כ-1,100 תלמידי מחקר, כ-220 חוקרים בתר-דוקטוריאליים וכ-400 עובדי מינהלה.

כמו כן, פועלות במסגרת מכון ויצמן כ-250 קבוצות מחקר, בראשות חוקרים בכירים ופרופסורים. כ-100 מתוכן נולדו בישראל. השאר הגיעו לישראל ולמכון מ-27 מדינות: אוסטריה, אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, אפגניסטן, ארגנטינה, ארצות הברית, ארמניה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דרום אפריקה, הולנד, הונגריה, טורקיה, מקסיקו, מרוקו, עיראק, פולין, צ'ילה, צרפת, קולומביה, קזחסטן, קנדה, רומניה, רוסיה ושווייץ.

מדי שנה מבקרים ועובדים במכון כ-500 מדענים אורחים, מעשרות מדינות ברחבי העולם. במכון מתקיימים מדי שנה כ-50 כנסים מדעיים בינלאומיים.

נשיאי מכון ויצמן למדע

למניין תמונה שם שנות כהונה הערות
1 חיים ויצמן 1949–1952 במשך רוב כהונתו כיהן במקביל כנשיא המדינה

בשנים 1934–1949 עמד בראש מכון דניאל זיף

2 אבא אבן 1959–1967 לימים שר החוץ
3 מאיר וייסגל 1967–1970 פעיל ציוני
4 אלברט סייבין 1970–1972 רופא יהודי-אמריקאי, מפתח החיסון הפומי לשיתוק ילדים
5 ישראל דוסטרובסקי 1973–1975 פיזיקאי, ממייסדי חיל המדע
6 מיכאל סלע 1975–1985 ביוכימאי, ממציא תרופת הקופקסון
7 אריה דבורצקי 1985–1988 מתמטיקאי, ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
8 חיים הררי 1988–2001 פיזיקאי, חתן פרס ישראל
9 אילן חת 2001–2006 מיקרוביולוג, חתן פרס ישראל
10 דניאל זייפמן 2006–2019 פיזיקאי
11 אלון חן 2019–מכהן נוירוביולוג

חברים נוספים בהנהלה הבכירה של המכון

בשונה ממרבית האוניברסיטאות בישראל, במכון ויצמן אין תקני רקטור ומנכ"ל. תחת זאת, ישנם ארבעה סגני נשיא: סגן הנשיא (הכללי), כיום פרופ' זיו רייך; סגן הנשיא למנהל וכספים, כיום פרופ' אלון הרמלין; סגן הנשיא לחדשנות ויישומים טכנולוגיים, כיום פרופ' אירית שגיא; סגן הנשיא לפיתוח משאבים ותקשורת, כיום פרופ' רועי עוזרי. את תפקיד הרקטור, האמון על ההוראה והמחקר באוניברסיטאות, ממלאים למעשה דקאן מדרשת פיינברג ויו"ר המועצה המדעית.

פרסים בינלאומיים

שלושה מחוקרי המכון זכו בפרס טיורינג, הפרס הבינלאומי החשוב ביותר לחוקרים במדעי המחשב: אמיר פנואלי (בשנת 1996), עדי שמיר (בשנת 2002) ושפי גולדווסר (בשנת 2012).

בשנת 2009 הוכתרה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן כאחת משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לאותה שנה.

בשנת 2013 הוכתרו אריה ורשל ומיכאל לויט כשניים משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לאותה שנה. ורשל הוא ישראלי-אמריקאי, שאת התואר השני שלו וכן את הדוקטורט עשה במכון ויצמן, ולויט הוא ישראלי-אמריקאי ששימש פרופסור במכון ויצמן ואף כיהן בו כראש המחלקה לכימיה פיזיקלית.

דירוג

בשנת 2019 דורג המכון בין 25 מוסדות המחקר המובילים בעולם בשתי קטגוריות: שיעור הציטוטים של מחקרים ושיעור הפטנטים שרשמו מדעניו, לפי מדד U-Multirank.[10]

בנוסף, מדורג מכון ויצמן במקום השביעי באירופה – ובמקום הראשון בישראל – במספר הכולל של מענקי מחקר מטעם מועצת המחקר האירופית (ERC) לשנים 2019-2007.[11]

תכנון אדריכלי במכון ויצמן למדע

קריית המכון משתרעת על 1,250 דונם. היא כוללת יותר מ-100 בניינים בשטח כולל של כ-155 אלף מ"ר, וכן כמאה יחידות דיור למדענים. כ-120 תלמידי מחקר מתגוררים במעונות הסטודנטים של המכון. למכון עתודות קרקע ("אתר הפקולטה") המצויות בסמוך למכון דוידסון, ואשר נרכשו מבעוד מועד על ידי תורמים.

ברחבי המכון מצויים מספר מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני רב. גדולי האדריכלים הישראלים הותירו את חותמם ברחבי המכון ובראשם האדריכל אריך מנדלסון שתכנן מספר מבנים ובהם בית חיים ויצמן המצוי בשולי המכון. אריה אלחנני תכנן את בניין הספרייה ע"ש ויקס (כיום אודיטוריום סלע; נחנך ב-1957) ויעקב רכטר תכנן את הספרייה ע"ש גולדשלגר (1991) ושני מבני מעונות סגל. בנימין אידלסון וגרשון צפור תכננו קרוב ל־20 מבנים במכון, כשהבולט שבהם באיכויותיו הוא "המדרשה למוסמכים" (מדרשת פיינברג).

למכון ויצמן ארבעה שערים עיקריים - השער הראשי הממוקם ברחוב הרצל מול דרך יבנה ברחובות, שער בלוך הממוקם ברחוב הרצל מול השער הראשי של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, שער דרום ברחוב הנשיא הראשון, ושער דוידסון ברחוב הכרמל. שער סגור הוא "שער הארמון" המוביל לבית חיים ויצמן.

מקבץ תמונות

לתמונות נוספות בקרו במיזם אלף מילים

מסע הקסם המדעי

"מסע הקסם המדעי"[12] הוא אתר חדשות מדע של מכון ויצמן למדע, ומביא לציבור הרחב מידע על מחקרים הנערכים במכון.

מאז השקתו פורסמו באתר כ-3,000 כתבות מדע פופולרי, אלפי דימויים מדעיים ממעבדות מכון ויצמן למדע, וכן מאות סרטונים המתארים בפשטות מחקרים עכשוויים. מלבד מדע, מקדיש האתר מקום נרחב לתרבות ובפרט לחיבור בין מדע לאמנות עכשווית. לצד האתר בעברית, פועל גם אתר מדע פופולרי בשפה האנגלית – Weizmann Wonder Wander.[13]

"מסע הקסם המדעי" הוא הזרוע הדיגיטלית של המחלקה לתקשורת במכון ויצמן למדע, המפעילה מערכת של עורכים, כתבים, צלמים ואנשי תוכן והפקה נוספים בקמפוס של המכון ברחובות. מייסד האתר הוא יבשם עזגד, לשעבר מנהל המחלקה לתקשורת, דובר מכון ויצמן למדע וכיום אוצר האמנות של המכון. האתר מתבסס בחלקו על תוכני רבעון המדע הפופולרי "המכון" אשר מביא חדשות ודיונים על מדע ותרבות בשפה ידידותית, חדשות על המצאות מדעיות ויישומים תעשייתיים ורפואיים שלהן, דיווחים על פעילויות ומגמות בתחום החינוך המדעי, מאמרים על ההיסטוריה של המדע וכן קומיקס מדעי. באתר משולבות גם כתבות וסקירות מ"שירת המדע" – שנתון לספרות, אמנות ומדע – ומפרסומים נוספים מבית מכון ויצמן למדע.

כל ההודעות לעיתונות של מכון ויצמן למדע מתפרסמות באתר בעברית ובאנגלית, ובהמשך מתורגמות גם לשפות נוספות, ובהן צרפתית, ספרדית, גרמנית ופורטוגזית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אורי כהן, מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1934–1949, מוסד ביאליק, 2016.

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
פורטל אתרי מורשת בישראל
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכון ויצמן למדע בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 לפי לוח 3 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ הקוד המזהה של האתר בתחרות "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" הוא 9-8400-100
  4. ^ מאיץ חלקיקים חדש ייחנך בחודש הבא במכון ויצמן, למרחב, 26 במרץ 1965
    מאיץ־חלקיקים מהמשוכללים בעולם ייחנך היום רשמית במכון וייצמן, הבוקר, 5 באפריל 1965
  5. ^ המאיץ על-שם קופלר במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית, באתר של מכון ויצמן למדע
  6. ^ אלי ציפורי, ‏פשיטת הרגל של האוניברסיטה העברית: 12.6 מיליארד ש' לפנסיה תקציבית, חבילות פנסיה של 8–10 מ' ש' לבכירים ותמיכה ממשלתית גדולה מהנדרש, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2014
  7. ^ אלי ציפורי, ‏כך הפך מכון ויצמן למוסד האקדמי העשיר ביותר בישראל, באתר גלובס
  8. ^ רועי האן, WeizQC: הכירו את המחשב הקוונטי הראשון בישראל, באתר ynet, ‏22 במרץ 2022
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         יורם גביזון, שלושה חוקרים ממכון ויצמן יתחלקו בעשרות מיליוני דולרים, באתר הארץ;
  10. ^ "U-Multirank Weizmann Institute of Science". נבדק ב-3 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "European Research Council - Annual report on the ERC activities and achievements in 2019". נבדק ב-3 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ אתר האינטרנט הרשמי של מסע הקסם המדעי
  13. ^ Weizmann Wonder Wander - דף הבית בשפה האנגלית


אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל • האוניברסיטה העברית בירושלים • מכון ויצמן למדע • אוניברסיטת בר-אילן • אוניברסיטת תל אביב • אוניברסיטת חיפה • אוניברסיטת בן-גוריון בנגב • האוניברסיטה הפתוחה • אוניברסיטת אריאל בשומרון • אוניברסיטת רייכמן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34433781מכון ויצמן למדע

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מכון_ויצמן_למדע&oldid=2103055"