הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע

הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע

בניין פרלמן לכימיה
פקולטה
תקופת הפעילות	1934 (כמחלקה במסגרת מכון זיו) 1969 (כפקולטה במסגרת מכון ויצמן) – הווה
בעלי תפקידים
דקאן	פרופ' ינון רודיך

הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע כוללת מספר מחלקות אקדמיות לתחומי הכימיה השונים. הפקולטה שוכנת במתחם מכון ויצמן בצפון העיר רחובות וחברים בה למעלה מ-80 חברי סגל.

היסטוריה

ראשיתה של הפקולטה לכימיה עם הקמתו של מכון דניאל זיו, שנוסד ב-1934 לזכר בנם המנוח של הזוג ישראל ורבקה זיו. מייסד המכון, ד"ר חיים ויצמן, היה כימאי בעצמו ובאופן טבעי, כימיה הייתה התחום הראשון שנחקר במכון.

בתחילה, נחקרו במכון זיו שני ענפים של כימיה – כימיה אורגנית וביוכימיה. חלק ניכר מהמחקר הוקדש לשימושים מדעיים של חומרי טבע ותוצרים חקלאיים כגון הדרים, חלב, קטיפה וטבק, כמו גם לסינתזה של תרכובות כימיות בעלות ערך רפואי ולמוצרי נפט.

עם חוקריו הראשונים של מכון זיו נמנו בנימין דישון (דויטש), פרידה גולדשמידט, לאון הסקלברג, אסתר הלינגר, יהודה הירשברג, ברונו רוזנפלד, דוד שפירו, ארנסט סימון, לודוויג טאוב, בנימין וולקני, ואנה ויצמן.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוסב המחקר במכון בהתאם לצורכי השעה הדוחקים. כך, הושקע מאמץ בהפקה של תחליפי כינין, דוגמת אטאברין ופלזמוכין לטיפול במלריה שהתפרצה באותה העת בארץ ישראל. תרופה נוספת שפותחה במעבדות מכון זיו בתקופה זו היא משכך הכאבים אביפן. גם במלחמת העצמאות התגייס סגל המכון למאמץ כאשר חיל המדע של צה"ל (חמ"ד) השתמש בתשתיות המכון לצרכיו המבצעיים.

בנובמבר 1949, לרגל 75 שנה להולדתו של חיים ויצמן, הפך מכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע. בשנים אלה התגבשו במכון תשע מחלקות מחקר ויחידות, שש מהן בתחומי הכימיה – המחלקה לכימיה אורגנית בראשות ארנסט דוד ברגמן, המחלקה לחקר איזוטופים בראשות ישראל דוסטרובסקי, המחלקה לחקר פולימרים בראשות אהרן קציר, יחידת הפוטוכימיה בראשות יהודה הירשברג, יחידת קריסטלוגרפיית קרני הרנטגן בראשות גרהרד שמידט, והיחידה למיקרוסקופיה אלקטרונית בראשות דוד דנון.

בשנות ה-50 שכנע חתן פרס נובל פליקס בלוך, מי שהיה חבר בחבר הנאמנים של המכון, להקים תשתית מחקר בתחום התהודה המגנטית הגרעינית שהיה אז בראשית דרכו. כך נבנה במכון אחד מספקטרומטרי ה-NMR הראשונים בעולם, בהובלת שאול מייבלום ותלמידו שלמה אלכסנדר. מכשיר זה נבנה על בסיס ציוד אלקטרוני שהושאר מאחורי על ידי אנשי הצבא הבריטי.

בשנת 1958, חברי הסגל של הפקולטה היו מעורבים בהקמתה של חברת ידע, זרוע המסחור של מכון ויצמן. בשנת 1962 הוקמה המחלקה לפיזיקה כימית בראשות שניאור ליפסון, שכיהן החל מאותה תקופה גם כמנהל המדעי של המכון.

בשנת 1967 המחלקה לכימיה אורגנית התמזגה עם היחידה לקריסטלוגרפיית קרני רנטגן ועם היחידה לפוטוכימיה, והגוף החדש נקרא בשם המחלקה לכימיה. בראשה הועמד גרהרד שמידט, שכיהן אף הוא כמנהל המדעי של המכון בשתי תקופות שונות. בסוף שנות ה-60 אורגנו המחלקות השונות במכון ויצמן בתצורה של פקולטות, ושמידט היה לדקאן הראשון של הפקולטה.

הפקולטה הורכבה מארבע מחלקות – המחלקה לפיזיקה כימית בראשות שניאור ליפסון, המחלקה לחקר איזוטופים בראשות פריץ קליין, המחלקה לחקר פלסטיק בראשות דוד ופסי והמחלקה לכימיה בראשות גרהרד שמידט. לאחר פטירתו של שמידט פוצלה המחלקה לכימיה לשתיים – המחלקה לכימיה אורגנית בראשות אברהם פצ'ורניק והמחלקה לכימיה מבנית בראשות מנדל כהן.

במהלך כהונתו של שניאור ליפסון כדקאן הפקולטה, הוקמה יחידת שירות שבהמשך תהפוך למחלקה לתשתיות מחקר כימי. זו אמונה על מתן מגוון שירותים טכנולוגיים ומכשוריים מתקדמים, וכן מאפשרת חניכה וייעוץ לכל חוקרי המכון. בהשראת מחלקה זו, נוסדו מחלקות נוספות במכון.

בשנת 1990 עברה הפקולטה ארגון מחדש, וכללה מחלקה לפיזיקה כימית, מחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה, מחלקה לחומרים ופני שטח, מחלקה לכימיה אורגנית, מחלקה לביולוגיה מבנית ומחלקה לתשתיות מחקר כימי.

בשנת 2021 עברה הפקולטה סבב נוסף של ארגון מחדש וכיום היא כוללת חמש מחלקות: המחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית, המחלקה לביולוגיה כימית ומבנית, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, המחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים, והמחלקה לתשתיות מחקר כימי. המחלקות השונות פזורות בין הבניינים ע"ש פרלמן, קימלמן, וולפסון וזוסמן.

דקאני הפקולטה לדורותיהם

	שם	תקופת כהונה
1	גרהרד שמידט	1970–1971
2	דוד סמואל	1971–1972
3	שניאור ליפסון	1973–1978
4	זאב לוז	1979–1983
5	יצחק שטיינברג	1984–1985
6	יואל גת	1986–1988
7	איתמר פרוקצ'יה	1989–2001
8	ליאה אדדי	2001–2004
9	מרדכי שבס	2004–2006
10	יחיעם פריאור	2007–2012
11	גלעד הרן	2012–2018
12	ינון רודיך	2019–מכהן

ראשי המחלקות לדורותיהם

המחלקה לפיזיקה כימית וביולוגית				המחלקה לביולוגיה כימית ומבנית		המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת		המחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים				המחלקה לתשתיות מחקר כימי
פיזיקה כימית		חקר איזוטופים		כימיה מבנית		מדעי הסביבה וחקר אנרגיה		חומרים ופני שטח		כימיה אורגנית
שניאור ליפסון	1972–1974	פריץ קליין	1972	מנדל כהן	1972–1976	מרדכי מגריץ	1990–1993	דוד ופסי	1972–1973	אברהם פצ'ורניק	1972–1978	יגאל בורשטיין	1976–1988
יצחק שטיינברג	1974	יואל גת	1973–1985	פרדריק הירשפלד	1977	סטיב ויינר	1993–1997	יוסף יגור-גרודזינסקי	1974	יהודה מזור	1979–1988	רון נעמן	1988–1994
שניאור ליפסון	1974–1978	שמעון וגה	1986–1989	מנדל כהן	1978–1983	אלדו שמש	1998–2003	דוד ופסי	1975–1976	יגאל בורשטיין	1989–1996	מרדכי שבס	1994–2004
זאב לוז	1979–1980			יואל זוסמן	1984	דן יקיר	2003–2010	משה לוי	1977–1982	דוד מילשטיין	1996–2006	בריאן ברקוביץ	2004–2011
מיכאל לויט	1980–1982			מנדל כהן	1985–1988	בריאן ברקוביץ	2010–2015	יוסט מנסן	1983–1990	רוני נוימן	2006–2017	מיכאל אלבאום	2012–2013
משה שפירו	1983–1988			וולפי טראוב	1989	מדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת		מאיר להב	1990–2000	מילקו ואן דר באום	2017–2021	מילקו ואן דר באום	2014–2017
פיזיקה כימית				עדה יונת	1989–1990	ינון רודיך	2016–2018	רשף טנא	2000–2007			אדוארדס נרבייצ'וס	2017–2021
יחיעם פריאור		1989–1994		ביולוגיה מבנית		אילן קורן	2018–2022	דוד כהן	2007–2012			דן אורון	2021–מכהן
רון נעמן		1995–1999		סטיב ויינר	1990–1993	עודד אהרנסון	2022–מכהן	ליאור קרוניק	2012–2015
דניאלה גולדפרב		1999–2004		עדה יונת	1993–1994			כימיה מולקולרית ומדע החומרים
שמעון וגה		2004–2010		ליאה אדדי	1994–2000			מילקו ואן דר באום		2021–מכהן
אלי פולק		2010–2017		אמנון הורוביץ	2000–2007
פיזיקה כימית וביולוגית				ציפורה שקד	2007–2011
לוסיו פרידמן		2017–מכהן		אברהם מינסקי	2011–2015
				ביולוגיה כימית ומבנית
				דבורה פאס	2016–מכהנת

זוכי פרס ישראל מקרב חברי הסגל

• עדה יונת (חקר הכימיה, 2002)
• איתמר פרוקצ'יה (חקר הפיזיקה, 2009)
• דוד מילשטיין (חקר הכימיה וחקר הפיזיקה, 2012)
• מאיר להב (חקר הכימיה וחקר הפיזיקה, 2016)
• לסלי ליזרוביץ (חקר הכימיה וחקר הפיזיקה, 2016)
• דן יקיר (גאולוגיה, מדעי כדור הארץ ומדעי האטמוספירה, 2019)

זוכי פרסים בינלאומיים מקרב חברי הסגל

• עדה יונת (פרס וולף לכימיה, 2007)
• עדה יונת (פרס נובל לכימיה, 2009)
• מיכאל לויט (חבר סגל לשעבר, פרס נובל לכימיה, 2013)
• אריה ורשל (חבר סגל לשעבר, פרס נובל לכימיה, 2013)
• מאיר להב (פרס וולף לכימיה, 2021)
• לסלי ליזרוביץ (פרס וולף לכימיה, 2021)

לקריאה נוספת

• היסטוריה של הפקולטה לכימיה, באתר מכון ויצמן למדע
• היסטוריה של הפקולטה לכימיה (דף מאוחזר), מאת פרופ' גרשום מרטין ופרופ' משה לוי, באתר מכון ויצמן למדע
• ספר היובל הפקולטאי, באתר "מסע הקסם המדעי"

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33733362הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע