דניאל זייפמן

דניאל זייפמן
Daniel Zajfman
לידה	7 ביוני 1959 (גיל: 64)
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	בלגיה, ישראל
הערות	נשיא מכון ויצמן למדע
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום פיזיקה מולקולרית

דניאל זייפמן עם דן שפירו ועידו דיסנצ'יק בעת ביקורו של השגריר במכון ויצמן למדע. אפריל 2013

דניאל זייפמן (נולד ב-7 ביוני 1959) הוא פרופסור מן המניין לפיזיקה ונשיאו העשירי של מכון ויצמן למדע.

ביוגרפיה

דניאל זייפמן נולד בבריסל שבבלגיה, שם כיהן, בין היתר, כראש קן של השומר הצעיר. אחותו הגדולה היא תת-ניצב מרים עזורי. בשנת 1979 עלה לארץ. הוא למד הנדסה לתואר ראשון^[1] וסיים תואר שלישי בפיזיקה אטומית בפקולטה לפיזיקה בטכניון בשנת 1989. בשנתיים הבאות הוא עבד במעבדת ארגון שבשיקגו במסגרת מחקר פוסט-דוקטורט בפיזיקה מולקולרית, ובשנת 1991 הצטרף כחוקר בכיר למחלקה לפיזיקה של חלקיקים במכון ויצמן למדע.

בשנות ה-90 נבנו ברחבי אירופה טבעות אחסון (Storage Rings) שבהן קרניים של יונים המואצות לאנרגיות של כמה מיליוני אלקטרוני וולט מוכנסות למסלול מעגלי המאפשר לאכסן אותן לפרקי זמן ארוכים וכן לקרר אותן באמצעות קרן אלקטרונים. זייפמן זיהה את הפוטנציאל של מכשירים אלו לחקר פיזיקה מולקולרית, תחום שהפך תוך זמן קצר לנושא מחקר מרכזי בטבעות האחסון. הוא השתתף בניסויים בעיקר בטבעת האחסון הקרויה TSR, הנמצאת במכון מקס פלאנק לפיזיקה גרעינית בהיידלברג שבגרמניה, בשיתוף עם הפרופסורים דירק שוואלם ואנדראס וולף. הוא התמנה כחוקר חיצוני באותו מכון בשנת 2001, ונבחר לתפקיד דירקטור במכון זה בשנת 2005, חרף סירובו לעבור לגרמניה. בתקופה הקצרה (שהסתיימה עם היבחרו ב-2006 כנשיא מכון ויצמן) שבה שימש כדירקטור, יזם זייפמן פרויקט בהיקף 4.5 מיליון אירו לבנייתה של טבעת אחסון אלקטרוסטטית המקוררת לטמפרטורה של 2 מעלות קלווין (2 מעלות מעל האפס המוחלט).

במקביל לניסויים בגרמניה הקים זייפמן מעבדה במכון ויצמן וכן השתתף בניסויים במאיץ החלקיקים ע"ש קופלר במכון ויצמן. יחד עם פרופסור זאב ואגר וד"ר עודד הבר בנה זייפמן מערכת למדידת התפוצצויות קולון (Coulomb explosion), המאפשרת לחקור את המבנה המרחבי של יונים. מערכת זאת עברה בסופו של דבר לגרמניה ושולבה ב-TSR. לאחר בנייתה של טבעת האחסון האלקטרוסטטית הראשונה, ELISA, בדנמרק בשנת 2001, הגו זייפמן ועודד הבר את הרעיון ללכוד יונים במלכודת אלקטרוסטטית. המלכודת, שתוכננה על ידי ד"ר מיכאל רפפורט, נבנתה באותה שנה וכיום משתמשות בה כ-20 מעבדות ברחבי העולם. כשנתיים לאחר המצאת המלכודת התגלתה תופעת ה-'Self bunching', המאפשרת למלכודת לשמש כמכשיר מדויק מאד לספקטרומטריית מסות, ופטנט הוצא בנושא. פטנט נוסף של זייפמן, יחד עם עודד הבר ודניאל שטראסר, עוסק בהדמיה מולקולרית תלת-ממדית - כלומר, בפיתוח גלאי, ראשון מסוגו בעולם, המאפשר מדידה של מיקום הפגיעה וכן של זמן הפגיעה של חלקיקים בו.

זייפמן הועלה לדרגת פרופסור חבר בשנת 1997, ולדרגת פרופסור מן המניין בשנת 2003. טרם היבחרו לנשיא מכון ויצמן הוא שימש כראש היחידה לשירותים פיזיקליים במכון. לקראת סוף כהונתו של פרופ' אילן חת כנשיא מכון ויצמן, עקב אי שביעות רצונם של חבר הנאמנים של מכון ויצמן מתפקודו, הוחלט לא להאריך את כהונתו ולחפש לו מחליף. בצעד מפתיע, לנוכח גילו הצעיר, נבחר זייפמן לתפקיד שאותו החל למלא בדצמבר 2006.

זייפמן פועל להנגשת הידע, המדע והמחקרים הנעשים במכון. לשם כך הוא יוזם הרצאות לציבור במגוון נושאים, המועברות על ידי עובדי ותלמידי המכון.

בפברואר 2016, לאחר התפטרות שישה מחברי המועצה להשכלה גבוהה, הודיע כי לא ימנה נציג חדש למועצה מטעם מכון ויצמן במקום הנציג שהתפטר, וזאת מפני שלדבריו ההתפטרות מעידה על אובדן האמון בין המל"ג למוסדות להשכלה גבוהה.