מלפפון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןמלפפון
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: דלועאים
משפחה: דלועיים
סוג: מלפפון
מין: מלפפון
שם מדעי
Cucumis sativus

מְלָפְפוֹן (שם מדעי: Cucumis sativus; מוכר גם בתור קישוא הגינה) הוא צמח מטפס חד-שנתי קיצי ממשפחת הדלועיים, בסוג מלפפון. המלפפון אינו דורש השקיה מרובה, ופריו המוארך עסיסי ועשיר מאוד במים. צבעו ירוק (למעט המלפפון הלימוני האוסטרלי). נאכל חי, כבוש במלח או מוחמץ. מוצאו של הצמח בהודו, שם החלו בני אדם לגדל אותו לפני כ-3,000 שנה. נכון לתחילת המאה ה-21,[דרושה הבהרה] המלפפון גדל בתפוצה גבוהה – בחממות או בשדות פתוחים.

מאפיינים

מבחינה בוטנית, המלפפון הוא פרי: בית קיבול לזרעים המוקפים ציפה בשרנית, שנוצר משחלה יחידה. מבחינה קולינרית, לעומת זאת, המלפפון מוגדר כירק, מכיוון שאינו מתוק או חמוץ.

המלפפון בדרך כלל גלילי ומוארך, ועשוי להיות חלק או בעל בליטות. צבעו בדרך כלל ירוק, אך המלפפון הארמני (המכונה בארץ פקוס או "מלפפון ערבי") צבעו ירקרק והמלפפון הלימוני כדורי וצבעו צהוב. ישנם גם זני מלפפון קטנים, המיועדים לכבישה והפיכה לחמוצים.

מלפפונים חתוכים לפרוסות.

גידול מלפפונים

מלפפונים בתהליך החמצה

אורך היום משפיע על המלפפון: יום קצר מעודד הופעת פרחי נקבה, ויום ארוך מעודד הופעת פרחי זכר. הטמפרטורה משפיעה גם היא על מין הפרחים שבמלפפון: טמפרטורה נמוכה מעוררת נקביות וטמפרטורה גבוהה מעוררת זכריות. שני הגורמים פועלים יחד ומתגברים אחד את השני.

להשפעות הסביבה מצטרפת גם התורשה: זנים קלסיים הגדלים בקיץ מתחילים בהופעת פרחי זכר, עוברים לשילוב של פרחי זכר ופרחי נקבה ולפרחים דו מיניים, ומסיימים את גידולם עם הופעת פרחי נקבה בלבד. לעומת זאת, בעזרת הכלאות וברורים, ניתן ליצור צמחים שהם נקביים ופרתנוקרפיים (פרחים שיוצרים פרי נטול זרעים). זנים אלה הם המקור למרבית המלפפונים שבשווקים. זני מלפפון רגילים או ישנים דורשים הפריה על ידי התערבות חרקים מאביקים. אלה מעבירים את האבקה מפרחי הזכר לפרחי הנקבה. מנגד, הזנים הפרתנוקרפיים שהם מרבית הזנים החדשים, אינם זקוקים להפריה שעשויה לפגוע באיכות הפרי.

הזמן העובר מהזריעה לקטיף תלוי בעיקר בטמפרטורה של סביבת הצמח: בסביבה חמה הזמן בין זריעה לקטיף הוא כ-40 יום, ואילו בטמפרטורות קרות הוא יכול להגיע אף ליותר מ-80 יום.[1]

ערכים תזונתיים

מלפפון (לא מקולף)
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 95.23 ג'
קלוריות 15 קק"ל
חלבונים 0.65 ג'
פחמימות 3.63 ג'
פחמימות זמינות 2.0 ג'
שומן 0.11 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים ‏
 ‑ ויטמין A 5 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.027 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.033 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.098 מ"ג
 ‑ ויטמין C 2.8 מ"ג
ברזל 0.28 מ"ג
סידן 16 מ"ג
אשלגן 147 מ"ג
נתרן 2 מ"ג
סיבים תזונתיים 0.5 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

אף על פי שהמלפפון נפוץ במטבח הישראלי, בציבור הרחב מקובל הדימוי שהמלפפון הוא ירק חסר ערך מבחינה בריאותית. דימוי זה הוא נכון שכן אמנם המלפפון מכיל ויטמינים ומינרלים, אך אנו לא יכולים לקבל את כל הוויטמינים והמינרלים האלה, בעקבות מבנה מערכת העיכול שלנו. אנו לא יכולים לעכל סיבים תזונתיים ולכן לא יכולים ליהנות מכל הוויטמינים שיש בירק הזה[דרוש מקור]. מלפפון טרי הוא מקור טוב לאשלגן, ומכיל אנטי אוקסידנטים.

כמו בירקות רבים אחרים, גם במלפפון יש אחוז גבוה של מים (כ-95%) ורוב הערכים התזונתיים מרוכזים בקליפתו.

שימושים שאינם למאכל

בקוסמטיקה, משתמשים בפרוסות מלפפונים המונחות על העיניים להורדת נפיחות סביב העיניים (שקיות). המלפפון המכיל 95% מים עשיר בלחות, וזו יחד עם אפקט הקירור מורידים את הנפיחות. מספר מוצרים קוסמטיים מכילים תמציות מלפפון ממספר סיבות, שביניהן העובדה שבמלפפון קיימים חומרים המסייעים בהחדרת הלחות לעור, פעילים נגד דלקות ומסייעים בהסרת תאים מתים.[2]

ברפואה הסינית חשיבותו של המלפפון כירק מקרר ולכן הוא משתן, מרווה ועוזר לנקות רעלים מהגוף. נוסף על כך הוא חשוב כירק מתוק ולכן מסייע לאברים האחראים על עיכול והטמעת מזון ונוזלים בגוף.

הנטורופתיה מייחסת לזרעי המלפפון תכונות קוטלות תולעים והם משמשים כתרופה ביתית כנגד תולעי מעיים.

שמו

מקורו של השם "מלפפון" ביוונית, ופירושו "מלון-תפוח".[3] שמו של המלפפון נזכר במשנה (למשל במסכת כלאים, פרק א', משנה ב') וצורת הריבוי שלו היא "מלפפונות". מפירושו של רבי עובדיה מברטנורא לאותה משנה עולה כי הירק שמכונה בעברית המודרנית מלפפון נקרא בעבר קישות (וברבים: קישואים), והמלפפון היה שמה של דלעת או שמו של המלון:

הקישות - קשואין שקורין בערבי פאקו"ס (فقّوس) ובלע"ז קוקומברו"שׂ (concombres).[4]
והמלפפונות - נקראים בערבי כייא"ר (خيار) ובלע"ז ציטרול"י (citrouille).

גם רש"י (על הפסוק "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה.. אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים"[5]) מפרש שהקישואים הם קוקומברו"שׂ בלע"ז.[6] אכן, בראשית תחיית הלשון העברית שימשה המילה "קישוא" במשמעות "מלפפון",[7] אך בלשון הדיבור התקבל השם הנוכחי לירק.[8]

שדה שבו גדלים מלפפונים נקרא מִקְשָׁה, בדומה לשדה קישואים או דלועים.

במקורות היהדות

על פי מדרש שם של רבי ישמעאל, 'קישואין' נקראים כך "מפני שקשין לגופו של אדם כחרבות".[9]

בתלמוד נפסק כי פיצוי על אובדן עבודה לאדם שניזק הוא כשכר של "שומר קישואים", עבודה שנחשבת ראויה לכל אדם, ושכרה הוא מינימלי.[10]

במשנה,[11] מובאת מחלוקת רבי יהודה וחכמים בשאלה האם קישוא ומלפפון הם שני מינים עד כדי שהם כלאים זה בזה, או שהם מין אחד ואינם כלאים זה בזה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מלפפון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלפפון

הערות שוליים

  1. ^ A Heat Unit Accumulation Method for Predicing Cucumber Harvest Date, Katherine B. Perry and Todd C. Wehner, Cucurbit Breeding Project at North Carolina State University(הקישור אינו פעיל, 1.1.2019)
  2. ^ סבון פנים יהלומים לרעננות והשבת חיוניות לעור, באתר ynet, 18 באפריל 2011
  3. ^ μηλοπέπων (מלוֹפּפּוֹן, במלעיל), ויש המפרשים: "מלון בשל" (למשל, ראו "מילון חדש" לאבן שושן); להרחבה, ראו ערך מלפפון בויקימילון.
  4. ^ מלפפון בצרפתית יהודית
  5. ^ ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ה'
  6. ^ יש החולקים על פירוש זה, מסיבות בוטניות והיסטוריות. ראו למשל: משה רענן, אין לך מר בקישות אלא פנימי שבו, בפורטל הדף היומי
  7. ^ למשל, במילון בן-יהודה, ערך קִשֻּׁא.
  8. ^ יעקב עציון, קישואים ומלפפונים, באתר "השפה העברית"
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"א עמוד א'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ה עמוד ב'.
  11. ^ משנה, מסכת תרומות, פרק ב', משנה ו'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34784951מלפפון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מלפפון&oldid=2150610"