עמוס דה-שליט
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1926 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 2 בספטמבר 1969 (בגיל 42) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ישראל |
| הערות | ממייסדי הקריה למחקר גרעיני - נגב |
| תרומות עיקריות | |
| מודל הקליפות בפיזיקה גרעינית וקידום תוכניות לימוד בהוראת הפיזיקה בישראל | |
עמוס דה-שליט (29 בספטמבר 1926 – 2 בספטמבר 1969) היה מבכירי הפיזיקאים בישראל וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים.
ביוגרפיה
דה-שליט נולד בירושלים, בנם של עדה ומשה דה שליט. עבר עם משפחתו לגור בבית אנגל שבשדרות רוטשילד בתל אביב. למד בגימנסיה בלפור ואחר כך באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה קיבל ב-1949 תואר מוסמך על עבודת גמר בהדרכתו של פרופ' יואל רקח. במהלך מלחמת העצמאות, שירת בחיל המדע של צה"ל, יחד עם סטודנטים נוספים של פרופסור רקח. בנוסף לעבודה המסווגת שביצעו במסגרת חיל המדע, עוד במהלך המלחמה שלחו אותם סטודנטים מכתב לראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, ובו טענו שעתיד הפיזיקה הוא בפיזיקה גרעינית ובחקר הקרינה הקוסמית, ולכן על מדינת ישראל לשלוח אותם אל מעבדות המחקר הטובות בעולם בתחום כדי שיביאו ידע זה לישראל. בן-גוריון אימץ את הרעיון. אחרי המלחמה דה-שליט יצא ללימודים בחוץ לארץ, וב-1951 קיבל תואר דוקטור במכון הטכנולוגי של ציריך; ובשנים 1952–1954 עבד באוניברסיטת פרינסטון, במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ובמכון לחקר האטום שבסקליי שבצרפת.
בשנת 1954 התבקש דה-שליט להקים פקולטה לפיזיקה במכון ויצמן, שנקראה המחלקה לפיזיקה גרעינית[1]. דה שליט התמנה לראש המחלקה וכיהן בתפקיד עשר שנים. בראשותו, הפכה המחלקה למרכז מוביל בעולם לחקר פיזיקה גרעינית. במקביל לעבודתו במכון ויצמן כיהן כיועץ מדעי למשרד הביטחון. בשנים 1961–1963 שימש בתפקיד מנהל מדעי של מכון ויצמן ובשנים 1966–1968 בתפקיד המנהל הכללי של המכון. היה מעורב בהקמת הקריה למחקר גרעיני שליד דימונה, בהיותו חבר בוועדת התכנון של הכור יחד עם צבי ליפקין וזאב הדרי.
יוזמה משותפת לו ולוולפגנג גנתר, שהחלה בפגישה ביניהם בז'נבה ב-1958 בשאיפה למסד את המגעים בין מכון מקס פלאנק לפיזיקה גרעינית ומכון ויצמן, הביאה ב-1963 לייסוד ועדת מינרווה, שבה מיוצגים מדענים ממכון מקס פלאנק ומאוניברסיטת היידלברג ובה היה חבר בשנים 1963–1969. לאירועים אלו היה חלק בנירמול היחסים שבין ישראל לגרמניה שלאחר השואה.
ב-1962 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת תשכ"ה (1965) זכה דה-שליט בפרס ישראל למדעים מדויקים, יחד עם עמיתו פרופסור יגאל תלמי, על עבודתם בנושא "מודל הקליפות בפיזיקה גרעינית" ועל ספר שכתבו בנושא[2]. ב-1966 מונה למנכ"ל מכון ויצמן למדע[3].
מתוך מטרה לקדם את החינוך המדעי בפרט ואת המדע בכלל, יזם עמוס דה-שליט הקמתן של מסגרות שונות ובהן 'מחנה נופש לנוער שוחר מדע', שלאחר מותו נקרא על שמו. ב-1968 הקים את המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן ועמד בראשה, ובמקביל הקימה פרופסור אלכסנדרה פוליאקוב-מייבר ב-1967 את המרכז הישראלי להוראת המדעים (מל"מ) באוניברסיטה העברית בירושלים הקרוי כיום על שמו. על שמו קרויים גופי מדע, מוסדות חינוך כגון קריית החינוך השש שנתית ע"ש עמוס דה-שליט ברחובות ומוסדות רבים נוספים ברחבי ישראל.
ב-1969 לקה בדלקת לבלב חריפה, ממנה נפטר לאחר כחודש ימים, בגיל 42[4].
בנו אהוד דה-שליט הוא פרופסור למתמטיקה, ובנו אבנר דה-שליט הוא פרופסור למדע המדינה, שניהם באוניברסיטה העברית בירושלים. אחיו היה איש המודיעין מאיר דה שליט ואחותו, תמר דה שליט אדריכלית פנים ומעצבת, נישאה לארטור גולדרייך.
אילן יוחסין
| מאיר דה שליט | אלקא הענע דה שליט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משה דה שליט | עדה דה שליט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארנה דה שליט | מאיר דה שליט | עמוס דה שליט | נחמה דה שליט | תמר דה שליט גולדרייך | ארטור גולדרייך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גרא דה שליט | רותי שורש | אבנר דה שליט | אהוד דה שליט | עמוס גולדרייך | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
- Nuclear Shell Theory, Amos de-Shalit Igal Talmi
קישורים חיצוניים
- עמוס דה-שליט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- עמוס דה-שליט, דבר, 3 בספטמבר 1969, המשך
- עדית זרטל, הטעמים בחייו - אנשים מספרים על פרופ' עמוס דה-שליט, דבר, 3 באוקטובר 1969
- שלושים שנה בלי עמוס - באתר של מכון ויצמן למדע
- עמוס דה שליט - יהודים באוניברסיטת היידלברג
- מכתב מאת עמוס דה-שליט אל מוניה מרדור בנושא רכישת כור גרעיני, 28 באוגוסט 1955 (מתוך האתר "ישראל והפצצה" של החוקר ד"ר אבנר כהן)
- כרטיס אישי ואודותיו, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- הבלוג של ארכיון צה"ל ,התכתבות ביו פרופ' דה שליט לבין דוד בן-גוריון בנושאי מדע
הערות שוליים
- ^ יוצאי אשר נשלחו ללימודים בחוץ לארץ, לאחר שובם לישראל עבדו במסגרת 'מכון-4' של משרד הביטחון. לאחר התפטרותו של דוד בן-גוריון בשנת 1953, שר הביטחון הנכנס פנחס לבון החליט משיקולי תקציב לסגור את 'מכון-4', ובכך התאפשר להם לעבור לעבוד במכון ויצמן, אשר פיצה את משרד הביטחון בעלות לימודיהם.
- ^ יהושע ביצור, תשעה "פרסי ישראל", מעריב, 3 במאי 1965
- ^ א. פלג, מאיר וייסגל - נשיא מכון ויצמן, פרופ' עמוס דה-שליט - מנהל כללי, מעריב, 12 באוקטובר 1966
- ^ ידיעה על מותו של עמוס דה-שליט, דבר, 3 בספטמבר 1969
33235818עמוס דה-שליט
- פיזיקאים ישראלים
- מדעני חיל המדע
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס ישראל למדעים מדויקים
- סגל מכון ויצמן למדע: פיזיקה
- אנשי תוכנית הגרעין הישראלית
- משפחת דה-שליט
- בוגרי גימנסיה בלפור
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- אישים הקבורים ברחובות
- פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- ישראלים שנולדו ב-1926
- ישראלים שנפטרו ב-1969