ממר"ם
מרכז המחשבים ומערכות המידע (או, כמקובל יותר, בראשי תיבות: ממר"ם) היא יחידת מחשבים באגף התקשוב בצה"ל. ממר"ם היא יחידת המחשב הראשונה שנוסדה בצה"ל, ובתור שכזו נתנה שירותי מחשב לחילות צה"ל ולאגפי המטה הכללי. היחידה נוסדה ב-15 ביולי 1959, לקראת רכישת המחשב הראשון לצה"ל. פירושם המקורי של ראשי התיבות ממר"ם היה "מרכז מחשבים וריישום ממוכן", אולם במשך השנים חדלו המילים "רישום ממוכן" לשקף את עיקר פעילות היחידה, ולראשי התיבות ניתנו משמעויות חדשות מדי זמן מה, בהתאם לשינוי תחומי פעולותיה של היחידה; ראשי התיבות הנוכחיים מייצגים את השם "מרכז מחשבים ומערכות מידע". בסיס היחידה נמצא במחנה מקלף ברמת גן.
היסטוריה
ב-1954 נבנה המחשב הראשון בישראל במכון ויצמן, "ויצאק", ולמשרד הביטחון הוקצבו שעות חישוב ספורות. בהמשך קיבל צה"ל שירותי מיכון גם מממ"ס, מרכז מיכון וסטטיסטיקה בצה"ל, אשר נתן שירותים באמצעות ציוד אלקטרומכני (מלווחות, ממיינות וכו') למערכת הביטחון, אגף האפסנאות, מת"ש וחיל ההנדסה.
ההחלטה על רכישת מחשב מרכזי עצמאי לשימוש צה"ל התקבלה בשנת 1958, לאחר שבצה"ל הגיעו למסקנה שממ"ס לא עומד בעומס העבודה ומורכבות החישובים, והמידור של המידע המחושב במכון ויצמן אינו מספיק. המטה הכללי מינה במרץ 1959 צוות שיבחן הקמת המחשב בצה"ל. הצוות נשלח לסיור בחברות בארץ ובחו"ל כדי להשוות בין מחשבים וללמוד את דרכי העבודה. בראש הצוות עמד מרדכי קיקיון, ועם חבריו נמנה דוד כהן.[1]
באפריל 1959 הוועדה מסרה את המלצתה לרכישת מחשב IBM 709 (בעלות של 2 מיליון דולר) או מחשב מסוג רמינגטון ראנד 1105 (בעלות של 1.5 מיליון דולר), אך חודש לאחר מכן תיקנה את המלצותיה להוסיף לשיקול גם רכישת מחשב פילקו 2000, שהיה באותם זמנים בשימוש הממשל האמריקני. אחת הסיבות להעדפת מחשב פילקו הייתה העובדה שלהבדיל ממתחריו, הוא היה מורכב כולו מטרנזיסטורים, בשעה ש-IBM לא הייתה מוכנה לספק את מחשב הטרנזיסטורים שלה.
ב-26 ביוני 1959 מינה ראש אג"ם, האלוף יצחק רבין, את מרדכי קיקיון, עובד משרד הביטחון, לראש ממר"ם הראשון (שהפך להיות האזרח הראשון שעומד בראש יחידה צבאית). באותו יום הוקמה גם ועדה שתגבש מדיניות ותארגן את אופן פעולתה של יחידת ממר"ם. ב-15 ביולי 1959 פרסם המטכ"ל את צו ההקמה ל"מרכז מחשבים ורישום ממוכן" ובכך הוקמה באופן רשמי יחידת ממר"ם והוכפפה לאלוף יצחק רבין.
למחשב במערכת הביטחון ועבור צה”ל ישנן שתי מטרות, שתי תכליות. תכלית אחת מאוד כללית ותכלית שניה מורכבת ממספר נושאים קונקרטיים [...] התכלית הכללית היא הכנסת מערכת הביטחון וצה”ל לעולם המחשבים האלקטרוני. עולם זה היום מהווה חלק אינטגרלי בכל נושאי פיתוח חדשים ומהווה חלק ממכלול הנשק או מה שקרוי בשפה זרה – Weapon System של כל כלי הנשק החדישים. הכניסה למחשב תאפשר לנו הכנת כוח הרתעה וצבירת הידע והיכולת לעמוד בפני הצורך להכניס אמצעים חדישים אלה לצה"ל.
קיקיון העיד בעבר שההתלבטות קודם לרכישת מחשב יקר לא הייתה קלה, ובאחת מישיבות המטכ"ל שעסקה בסוגיה זו אמר מפקד חיל האוויר עזר ויצמן: "הוא הולך לקחת תרפ"ט מיליונים מהעוגה הביטחונית, תנו לי את הכסף הזה, אני אקים עוד מסלול בחצרים. מי ייתן תרומה יותר גדולה, הוא עם המחשב או אני עם המסלול הנוסף בחצרים?"
בסוף אפריל 1960 יצאה משלחת של משרד הביטחון וממר"ם לסן פרנסיסקו לערוך מבחני ביצוע למחשב הפילקו. ב-30 ביוני נחתם בסופו של דבר הסכם לרכישת המחשב "פילקו 211". המחשב נחשב לרב-עוצמה, במונחי אותה עת, היה בעל זיכרון בגודל 16K "מילים", כל מילה בת 48 סיביות. אחד מכינויי המחשב באותה תקופה היה "מוח אלקטרוני" (Brain, כפי שנקרא בארצות הברית באותם ימים), שם שגרם לשבועון "העולם הזה" להעניק את הכותרת "מוח יש – שכל אין" למאמר שמתח ביקורת חריפה על רכישת מחשב בעל עוצמה מופרזת כל כך.
בור מיוחד נבנה במרכז גוש דן לצורך שיכון אולם המחשב הגדול הנדרש לאכלוס המחשב. ב-1 ביולי 1961 הסתיימה בניית האולם, והמחשב נחת בנמל התעופה בן-גוריון ב-18 ביולי 1961 והובל לאולם המחשב.[2] זמן מה לאחר מכן נרכש מחשב נוסף, חזק יותר, מדגם "פילקו 212" ואליו צורפו בהמשך שלושה מחשבים קטנים יותר, מדגם "פילקו 1000", שנועדו בעיקר לשרת את אחיהם הגדולים במשימות קלט/פלט. זמן לא רב לאחר רכישת המחשבים נפסקה פעילותה של חברת "פילקו" בתחום המחשבים, אך מחשביה המשיכו לשרת את ממר"ם במשך כשמונה שנים לאחר מכן. אליהם הצטרפו מחשבים מסדרת IBM System/360 - מחשב מדגם 360/50, ולאחריו מחשב מדגם 360/65.
הצורך בשירותי המחשוב בצה"ל עלה בהיקף ניכר במהלך השנים והמחשבים והיקף השירות שניתן על ידי היחידה גדל גם הוא בהדרגה. ב-1970 התקבלה החלטה בצה"ל על הקמת מערך גיבוי לשירותי המחשוב ובין ממר"ם למרכז למיכון משרדי, שנתן שירותים למשרדי הממשלה, נחתם הסכם להספקת שירותי מחשוב כגיבוי בשעת חירום. ב-1979 התקבלה החלטה במשרד הביטחון על הקמת מתקן גיבוי ייעודי ("ממר"ם ב'") שאף ישמש כמתקן נוסף שירחיב את שטח אולמות המחשב ויאפשר התפתחות והוספת כוח מחשוב נוסף.
בסמוך לממר"ם פעלו יחידות מחשוב של אגפי צה"ל וחילותיו העיקריים. כל אחת מיחידות אלה הייתה חלק מהאגף או החיל שאותו שירתה. ממר"ם עצמה סיפקה בעיקר שירותי תשתית: תפעול המחשב, הדרכה, טיפול במערכת ההפעלה וכדומה. היחידות החיליות העיקריות שפעלו בראשית ימי ממר"ם היו:
- "חוליית אכ"א למחשב" (יא"ל), שהפכה לאחר מכן לממכ"א
- "חוליית עיבוד נתונים אפסנאיים" (יענ"א)
- "חוליית חיל האוויר", שהפכה ל"יחידה 180"
במהלך השנים נוספו יחידות לאגפים נוספים ולחילות נוספים וכן שונו שמותיהן של היחידות המקוריות.
ממר"ם בעשור השני של המאה ה-21
בעשור השני של המאה ה-21, משמשת ממר"ם כיחידת התשתיות המרכזית של זרוע היבשה והמטכ"ל. עיקר עיסוקה הוא תפעול מרכזי המחשבים, הפעלת מרכז תמיכה כלל-צה"לי בנושא מחשוב, קביעת ארכיטקטורה ופיתוח מערכות תשתית עבור זרוע היבשה וכן, ניטור ובקרה של אותן מערכות. בנוסף לכך, עוסקת היחידה בהכוונה של יחידות הפיתוח החל משלב אפיון הפרויקטים והמערכות ולאורך כל חיי הפרויקט. בממר"ם משרתים כיום בעיקר חיילים המוגדרים כמנהלי תשתיות מערכות מחשב, תוכניתנים, מפעילי מערכות וטכנאים.
הכשרה מקצועית
בראשית ימי ממר"ם נחשב המחשב לכלי המהווה פריצת דרך מדעית (ואכן שימש גם לעיבודים מדעיים), ולכן גויסו לשורות ממר"ם והיחידות הנלוות גם חיילים בעלי כישורים מתמטיים בולטים, שהפכו ברבות הימים לפרופסורים באוניברסיטאות, ובהם אסא כשר, שהרן שלח, זהר מנה ואחרים. תוך שנים מעטות התאקלם המחשב בצה"ל, ומשקלם של המתמטיקאים בממר"ם ירד, לטובת אנשי הניהול והפיקוד הצבאי. מפקדה השני של היחידה, אל"ם ד"ר מנחם דישון, הוא היחיד שנשא בתואר כפול זה.
בתחילה, ההכשרה וההדרכה במקצועות המחשב התקיימה בענף הדרכה שהיה חלק מממר"ם. ב-1994 נעשתה הפרדה בין הגופים והוקם בסמ"ח, בית הספר למקצועות המחשב.
ב-5 במאי 2013, חזרה היחידה להיות כפופה ליחידת ממר"ם.
בוגרי קורס תכנות, קורס מגן בסייבר וקורס נתמ"מ (ניהול תשתיות מערכות מחשב, בעבר נקרא מפעיל מחשב גדול, מפעיל מערכות מחשב) מכונים "בוגר ממר"ם", מחולקים בין ממר"ם ליחידות המחשוב בזרועות וביחידות הפיתוח השונות.
כפיפות
תחילה הייתה ממר"ם יחידה מטכ"לית. ב־1994 הועברה לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים כחלק מהקמתה של חטיבת המחשוב. עם פירוקה של חטיבת המחשוב ב־1999, הועברה ממר"ם לכפיפות ישירה של חיל הקשר. עם הקמת אגף התקשוב ויחידת לוט"ם ב־2003, ממר"ם הוכפפה לה, תפקידיה ומבניה שונו והיא אחראית כיום על התשתית של מערך המחשוב בצה"ל. כך חזרה ממר"ם להיות יחידה מטכ"לית, הכפופה לאגף התקשוב.
מפקדי היחידה
| שם | תקופת הפיקוד | הערות |
| מרדכי קיקיון | יולי 1959 – דצמבר 1967 | אזרח, מפקד ממר"ם הראשון |
| אל"ם ד"ר מנחם דישון | דצמבר 1967 – יולי 1973 | |
| אל"ם רוממיה הלוי-סגל | יולי 1973 – יולי 1978 | |
| אל"ם משה נדיר | יולי 1978 – דצמבר 1979 | |
| אל"ם יוסף שיפטן | דצמבר 1979 – מרץ 1981 | |
| אל"ם שריה זיו | אפריל 1981 – יוני 1982 | |
| אל"ם אבי פרי | יולי 1982 – אוקטובר 1984 | |
| אל"ם יצחק מלאך | נובמבר 1984 – נובמבר 1987 | |
| תא"ל אלי גונן | נובמבר 1987 – מאי 1992 | קיבל דרגת תא"ל אישית במהלך שינוי כפיפותו הארגונית של ממר"ם |
| אל"ם גיורא אולמן | מאי 1992 – יולי 1994 | |
| אל"ם מירי קדמיאל | אוגוסט 1994 – יולי 1999 | האישה הראשונה בתפקיד זה |
| אל"ם צבי גליכמן | ספטמבר 1999 – אוגוסט 2002 | |
| אל"ם אבי כוכבא | אוגוסט 2002 – מאי 2006 | |
| תא"ל אילה חכים | מאי 2006 – מרץ 2010 | |
| אל"ם נועם רוזנפלד[3] | מרץ 2010 – פברואר 2013 | |
| אל"ם חנן איסרוביץ'[4] | פברואר 2013 - יולי 2015 | |
| אל"ם טליה גזית[5] | יולי 2015 - |
עמותת בוגרי ממר"ם
בינואר 2011 הקימו קבוצת בוגרי היחידה את "עמותת בוגרי ממר"ם". יו"ר העמותה הוא יצחק מלאך, מפקד ממר"ם לשעבר. יו"ר הוועד המנהל הוא יוסי מלמד, בוגר יחידת בסמ"ח.
לקריאה נוספת
- עמירה שחר, בחזית המחשוב - ממר"ם: מורשת מרכז המחשבים בצה"ל, הוצאת מערכות, 2002.
- "תחילת המחשוב בצה"ל", מעשה חושב, אוקטובר 1988: רב־שיח בהשתתפות מפקדי ממר"ם הראשונים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ממר"ם |
- ממר"ם לאורך השנים, באתר MamraMatch
- עמותת בוגרי ממר"ם - אתר העמותה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יצחק טסלר, המלש"ב של ממר"ם הוא פינגווין, באתר הארץ, ריאיון עם מפקד ממר"ם לשעבר, אבי כוכבא- אילן גטניו, מה עדיף, טנדר או מחשב?, באתר ynet, 25 באוגוסט 2002
- גליה ימיני, אילה חכים מפקדת ממר"ם: "החיילים שלי הם לוחמים עם מקלדת בין השיניים", באתר TheMarker, 13 בינואר 2008
אור הלר, הצצה לפועלה של יחידת ממר"ם, באתר נענע10, 30 בדצמבר 2009- אסף גלעד, הכל התחיל בכרטיסייה מנוקבת במרתף ביפו: ממר"ם חוגג יובל, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2009
- אבי בליזובסקי, האלוף עמי שפרן, ראש אגף התיקשוב: "היכולת מבוססת הרשת הצילה חיים בעופרת יצוקה", באתר "אנשים ומחשבים", 31 בדצמבר 2009
- ענבל אורפז, מחברים את שדה הקרב למרכזי המחשוב, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2012
- יואב זיתון, "האויב יעדיף לפגוע במחשבים מאשר בטנקים", באתר ynet, 28 באוגוסט 2015
- מיכל דניאלי, החנונים שמנהלים את מלחמות העתיד: ממר"ם, באתר "mako", 24 באוגוסט 2015
- דניאל פבר, אחרי שנים של דיונים: כומתה חדשה לחיילי ממר״ם, באתר TLV.AM, 20 בספטמבר 2017
הערות שוליים
- ^ אליהו הכהן, "המחשב הראשון שיובא לארץ", מעשה חושב, אוקטובר 1990
- ^ מחשב אלקטרוני חדיש למערכת הביטחון הובא לארץ, דבר, 26 ביולי 1961
- ^ יוסי הטוני, אל"מ נועם רוזנפלד מונה למפקד החדש של ממר"ם, באתר "אנשים ומחשבים", 1 באפריל 2010
- ^ יוסי הטוני, סא"ל חנן איסרוביץ' ימונה למפקד ממר"ם; יחליף את אל"מ נועם רוזנפלד, שמונה לרמ"ח, באתר "אנשים ומחשבים", 30 בינואר 2013.
- ^ יוסי הטוני, אל"ם טליה גזית, המפקדת החדשה של ממר"ם: "על היחידה להכיר את התהליכים המבצעיים בצה"ל", "אנשים ומחשבים", 30 ביולי 2015
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
