כסרא-סמיע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כפר סמיע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כסרא-סמיע
פסל ברונזה (1997) של סולטאן באשא אלאטרש سلطان باشا الأطرش במרכז כסרא.
פסל ברונזה (1997) של סולטאן אל-אטרש במרכז כסרא
שם בערבית كسرا-سميع
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה נביה אסעד
גובה ממוצע[1] ‎624 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 9,418 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 180
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 663 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 182
תחום שיפוט[2] 14,200 דונם
    - דירוג ארצי 101
32°58′12″N 35°18′16″E / 32.9698635576552°N 35.3043504482313°E / 32.9698635576552; 35.3043504482313
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 191
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3767
    - דירוג ארצי 193
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 1.1%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 3.4%דרוזים: 95.6%אחרים: −0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.0%
גילאי 5 - 9 9.9%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 10.1%
גילאי 20 - 29 18.7%
גילאי 30 - 44 21.0%
גילאי 45 - 59 13.7%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 4.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 5
תלמידים 2,073
 –  יסודי 1,038
 –  על-יסודי 1,035
מספר כיתות 94
ממוצע תלמידים לכיתה 24.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל כסרא-סמיע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

כסרא-סמיעערבית: كسرا-سميع) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בגליל העליון בגובה של 650 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990.

הכפרים כסרא וסמיע הם כפרי דרוזים מבודדים במרכז הגליל העליון ממערב לפקיעין על כביש 854.

היסטוריה

במהלך מלחמת העצמאות הם היו באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שהותוותה מג'וליס שהיה תחת השפעה ישראלית[4].

הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים[5]. בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים[6] והוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחידת המיעוטים[7]. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת" ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון[8]. בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.[9]

במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית. משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים. הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים בגלל שלא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית[10]. בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כסרא וסמיע צורפו אליה. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית וכסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.

בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות סביב הכפר עובדו רק לעיתים או שימשו למרעה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות וחלק נכבד מהקרקעות שאנשי כסרא טענו לבעלות עליו נרשם כאדמות מדינה. בשנת 1975 יצאו תושבי הכפר בהמוניהם למנוע עיבוד האדמות על ידי יהודים. לטענת הדרוזים, מתוך 11,200 דונם של הכפר, 5005 הוגדרו אדמות טרשים, 4260 דונם הוגדרו אדמות נפקדים ו-1209 הוגדרו אדמות מדינה, כך שלתושבים נותרו רק 365 דונם. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.[11]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בכסרא-סמיע 9,418 תושבים (מקום 180 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 94.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,831 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, page 67
  5. ^ יעקב העליון, לא רק אלקים שכח את כפר כיסרא, מעריב, 28 בינואר 1964
    יעקב העליון, המצב עדיין מעורפל בכפרים שלקו בחצבת, מעריב, 29 בינואר 1964
  6. ^ כל הציוד הרפואי נגנב ממרפאת כפר כיסרא, מעריב, 11 בפברואר 1964
  7. ^ נילי פרידלנדר, חיילי מיעוטים סוללים כביש יחד עם תושבי כיסרא וסמיע, מעריב, 19 ביולי 1964
  8. ^ מנחם תלמי, הדרוזים קראו "יעיש" בחנוכת כביש החצבת, מעריב, 5 בספטמבר 1965
  9. ^ מנחם רהט, כבישים פנימיים לכפרי החצבת, מעריב, 4 בפברואר 1971
  10. ^ יואל דר, כיסרא וסמיע יצאו מבדידותם, דבר, 17 במאי 1965
  11. ^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, pages 137-138, 221-222
  12. ^ פרופיל כסרא-סמיע באתר הלמ"ס