עובר לעשייתן
(הופנה מהדף כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן)
עובר לעשייתן היא הלכה בדיני ברכות המצוות, לפיה יש לברך את הברכה דווקא קודם עשיית המצווה, ולא לאחריה.
פירוש המילה 'עובר' הוא 'קודם'.
מקור הדין וטעמו
מקור דין 'עובר לעשייתן' הוא התלמוד במסכת פסחים:
דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן.
ובהמשך הדברים בגמרא שם הובאו מקורות לכך ש'עובר' הכוונה קודם.
בטעם הדבר שתיקנו לברך קודם המצוה דווקא כתב בריטב"א בשם הרי"ט[1] שני טעמים, הראשון שקודם המצווה יתקדש תחלה בברכה ויגלה ויודיע שהוא עושה אותה מפני מצות השם ׁ(לשמה). והשני, כי הברכות מעבודת הנפש וראוי להקדים עבודת הנפש למעלה שהיא עבודת הגוף"[2].
שכח לברך קודם המצווה
בדיעבד אם שכח לברך לפני המצווה ונזכר שלא בירך, תלוי באיזה מצווה מדובר:
- אם זו מצווה ש'עשייתה קיימת' כלומר שממשיך ועוסק בה כמו ציצית ותפילין שכל זמן שהוא לובשם ומניחם הרי הוא מקיים מצווה כל רגע ויכול לברך עליהם כל זמן עסוק בקיום המצווה.[3]
- אבל מצווה שאין 'עשייתה קיימת' כלומר שאין לעשייתה המשכיות, כמו מצוות שחיטה וכיסוי הדם, שאחר ששחט או כיסה נגמרה המצווה לגמרי נחלקו הראשונים והאחרונים. יש שכתבו שבדיעבד יכול לברך אף אחר כך.[4] אמנם לרוב הראשונים והאחרונים, אין לברך לאחר שקיים את המצווה.[5]
יוצאים מהכלל
ברכות שיוצאות מהכלל שהובאו בתלמוד
בתלמוד[6] הובאה ברכה אחת שדינה שונה, ויש לברך עליה דווקא לאחר עשיית המצווה:
- ברכת הטבילה: גר שטובל על מנת להתגייר, אינו יכול לברך קודם שטובל, מאחר שקודם הטבילה דינו כגוי. לכך תיקנו במצווה זו שיברך רק לאחר המצווה.[7] לדעת רש"י (שם) מדובר בטבילת בעל קרי בשעת התקנה שאינו יכול לברך עד שנטהר. ומפני כך תיקנו בכל הטבילות שיברכו לאחר הטבילה.[8]
ברכות נוספות יוצאות מהכלל שהוזכרו בפוסקים
- ברכת הדלקת הנר: לדעת חכמי אשכנז,[9] וקצת מפוסקי ספרד, הברכה על הדלקת נרות נחשבת כקבלת קדושת השבת, ואם כן לאחר הברכה אינה יכולה להדליק, ולכך לדעתם יש להדליק את הנרות ורק לאחר מכן לברך, אך על מנת שיחשב קצת כ'עובר לעשייתן' נהגו לכסות את העיניים מיד לאחר ההדלקה, עד לאחר שמברכת כדי שלא תהנה מהם קודם הברכה.[10]
- ברכת על נטילת ידיים: חלק מהראשונים כתבו שיש ליטול קודם ידיים ורק אחר כך לברך מאחר שלפעמים בשעת הנטילה ידיו מלוכלכות (כגון שיצא מבית הכסא) ואינו יכול לברך עד שינקה ידיו על ידי הנטילה ורק אז יוכל יברך.[11] מאידך הרמב"ם[12] וראשונים נוספים[13] כתבו שהמברך אחר הנטילה הרי הוא מברך ברכה לבטלה. השלחן ערוך הציע פשרה כדי לצאת ידי חובת כל הדעות: שישטוף או יטול ידיו פעם אחת כך שידיו יהיו נקיות ללא ספק ואז יברך עובר לעשייתן ויטול ידיו כהלכה.[14] בימינו המנהג הרווח לברך את הברכה אחרי הנטילה עצמה, וכדי שיחשב קצת עובר לעשייתן[15], נהוג לברך לפני ניגוב הידיים, ולראות בניגוב חלק מהפעולה עליה מברכים. אולם כתבו הפוסקים שהרוצה להחמיר ולברך לפני הנטילה הרשות בידו ואין צריך להמנע מזה משום המנהג.[16]
ברכות שנחלקו בהם הפוסקים
- ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו: בראשונים נחלקו האם ברכה זו היא ברכת המצוות ולכך יש לברכה קודם מצוות ברית מילה. או שברכה זו היא ברכת השבח, ולכך יכול לברך אף לאחריה.
- ברכת אירוסין: בראשונים נחלקו האם ברכה זו היא ברכת המצוות ויש לברך קודם שמקדש את האישה, או שברכה זו נחשבת ברכת השבח וניתן לברכה אף לאחר שמקדש.
הערות שוליים
- ^ יש להעיר שחידושי הריטב"א על מסכת פסחים לא נכתבו על ידי הריטב"א עצמו, אלא הם ליקוט מאוחר שנלקט על ידי אחד מאחרוני הראשונים. וראה בהקדמה לחידושי הריטב"א על מסכת פסחים בהוצאת מוסד הרב קוק.
- ^ חידושי הריטב"א מסכת פסחים דף ז' עמוד ב'.
- ^ רמב"ם ברכות פרק יא הלכה ה. וכולם מודים בזה.
- ^ הגהות אשרי (ברכות פרק א סוף סימן יג. ובריש חולין סוף ד"ה ולא אשתמיט). בשם אור זרוע (הלכות נט"י סי' עט).
- ^ ראה יביע אומר (חלק ח או"ח סי' כ אות ג). שהאריך בנידון והסיק להלכה כדעת הרמב"ם ודלא כהגהות אשרי בשם אור זרוע הנ"ל דכבר רבו החולקים ודחו סברתם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ז' עמוד ב'
- ^ דעת הרי"ף (פסחים ד.) והרמב"ם (ברכות יא ז) וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן יט סעיף א) שרק בטבילת הגר מברך לאחר הטבילה דלא כרש"י.
- ^ וכן פסק הרמ"א (יורה דעה סימן יט סעיף א) לענין טבילת נידה שתברך לאחר הטבילה.
- ^ הרמ"א סימן רסג סעיף ג.
- ^ ראה מה שכתב בזה יביע אומר חלק ב סימן טז, שלספרדים אסור לברך לאחר ההדלקה דהוי ברכה לבטלה. וטוב שאפילו האשכנזים ישנו ממנהגם זה (חזון עובדיה חלק א).
- ^ תוספות מסכת פסחים דף ז: ד"ה על הטבילה. תוספות מסכת ברכות דף נא. ד"ה מעיקרא. רא"ש מסכת פסחים פרק א סימן י. ועוד ראשונים.
- ^ שו"ת פאר הדור סי' קד, הוצאת פריימן סי' כה. על מה ששאלתם על ברכת נט"י וכיוצא ודאי ברכה לבטלה היא בלי ספק, ולכך צריך לבטלה, ואף אם יהיה מנהג, כי אין מנהג בדבר איסור.
- ^ רב האי גאון (תשובות הגאונים מוסאפיה ליק סימן צא). ר"ת בספר הישר (חלק החידושים סימן תו). שו"ת ברכת אברהם סי' פג. ספר האשכול (אלבק הלכות נטילת ידים דף יט:).
- ^ סימן קנח סעיף יא, בית יוסף שם בשם רבינו ירוחם.
- ^ לשון הרא"ש מסכת פסחים פרק א סימן י.
- ^ ביאור הלכה סימן קנח ד"ה מברך קודם. יביע אומר חלק ח או"ח סימן כ אות ג.