סנאיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סנאי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסנאיים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי סנאי
משפחה: סנאיים
שם מדעי
Sciuridae
רטופה ממין Ratufa macroura - הגדול בסנאיים
סנאי אפור
סנאי דואה אמריקאי צפוני
Ictidomys mexicanus
סנאי ממין Callosciurus prevosti
סנאי Sciurus variegatoides בקוסטה ריקה
סנאי דקלים (Funambulus) שותה מים בהודו
מרמיטת ההימלאיה

סְּנָאִיִּים[1] (שם מדעי: Sciuridae) הם משפחה של יונקים מסדרת המכרסמים. במשפחה זו 274 מינים ב-50 סוגים (לפי מיון אחר 278 מינים ב-51 סוגים). משפחת הסנאיים מגוונת מאד מבחינת מיניה, כפי שניתן לראות למשל בשונות בין הסנאי האפור לבין הסנאי הדואה, סנאי אדום גרון (Callosciurus) והמרמיטה.

מינים אחדים במשפחה מפגינים התנהגות חברותית מפותחת ביותר, המסייעת לה בהגנה מפני טורפים ובשימור הטריטוריה כמו אצל הנובחנית, ואילו מינים אחרים חיים בפרישות מרבית חייהם ונפגשים רק למטרות רבייה כמו הטמיאס הקטן. מרבית הסנאיים שוקלים בטווח 0.4-0.25 ק"ג, וגודלם 25-23 ס"מ, אולם הסנאי הפיגמי (Myosciurus) מגיע לגודל מרבי של 7 ס"מ, בעוד שמיני הסוג רטופה מגיעים לאורך 91 ס"מ ומשקלם כ-3 ק"ג.

לרוב הסנאיים פעילים במהלך היום ושוכני יערות. תזונתם מתבססת בעיקר על חומר צמחים, אגוזים וזרעים וכן פטריות ואף על חרקים, ביצים וחסרי חוליות קטנים. הם מיומנים בטיפוס וכן בקפיצה מעץ לעץ. הסנאים בונים קנים במרומי העצים או בנקרותיהם. בקן, הבנוי מענפים וקליפות עצים, הם ישנים, גדלים ואף מגדלים את צאצאיהם.

לסנאים יש זנב ארוך ופרוותי. שיניהם החותכות התחתונות של הסנאים יכולות להיפשק באמצעות שריר מיוחד, ובעזרתן הם מפצחים אגוזים. בתחילה הם מכרסמים חור קטן בקליפת האגוז ולאחר מכן מכניסים לתוכו את שיניהם ומבקעים אותו. סנאים צפוניים אוגרים בבוא הסתיו אגוזים ובלוטים. כאשר הם נכנסים לתרדמת חורף, שממנה הם מתעוררים מדי פעם, הם מנצלים את מאגרי המזון.

מגוון מיניהם על שלל התנהגותם וצורותיהם, וכן האפשרות לצפייה בפעולתם בשעות היום, הופכים את הסנאיים ליצורים מסקרנים ומוכרים ביותר על ההדיוטות וכן למושאי מחקר בתחומים רבים ומגוונים על ידי הזואולוגים בארצות מוצאם.

נציגה היחיד של משפחה זו בארץ ישראל הוא הסנאי הזהוב, החי בחרמון. צבעו הבולט ביותר הוא אפור, ולו גם גוון צהוב. בעבר היה נפוץ יותר בישראל, אך עם היכחדות בית הגידול שלו, הבנייה המואצת וכריתת היערות, הוא בסכנת היעלמות מהארץ.

מיון המשפחה

  • תת-משפחה: רטופות (Ratufinae)
  • תת-משפחה: סנאים ננסיים נאוטרופיים (Sciurillinae)
  • תת-משפחה סנאים (Sciurinae)
    • שבט סנאיי עצים (Sciurini)
      • סוג Microsciurus, בו 4 מינים
      • סוג ומין יחיד Rheithrosciurus macrotis
      • סוג סנאי (Sciurus), בו 28 מינים
      • סוג ובו מין יחיד Syntheosciurus brochus
      • סוג Tamiasciurus, ובו 3 מינים
    • שבט סנאים דואים (Pteromyini) - לשעבר בתת-משפחה נפרדת
      • סוג בו מין יחיד Aeretes melanopterus
      • סוג סנאי אווירני (Aeromys), בו 2 מינים
      • סוג בו מין יחיד Belomys pearsonii
      • סוג בו מין יחיד Biswamoyopterus biswasi
      • סוג בו מין יחיד Eupetaurus cinereus
      • סוג סנאי דואה אמריקני (Glaucomys), בו 2 מינים
      • סוג Hylopetes, בו 10 מינים
      • סוג Iomys, בו 2 מינים
      • סוג Petaurillus, בו 3 מינים
      • סוג טגואן (Petaurista), בו 8 מינים
      • סוג Petinomys, בו 8 מינים
      • סוג סנאי דואה (Pteromys), בו 2 מינים
      • סוג בו מין יחיד Pteromyscus pulverulentus
      • סוג בו מין יחיד Trogopterus xanthipes
  • תת-משפחה סנאים יפים (Callosciurinae)
    • סוג סנאי אדום גרון (Callosciurus), בו 15 מינים
    • סוג Dremomys, בו 5 מינים
    • סוג Exilisciurus, בו 3 מינים
    • סוג Funambulus, בו 5 מינים
    • סוג בו מין יחיד Glyphotes simus
    • סוג Hyosciurus, בו 2 מינים
    • סוג Lariscus, בו 4 מינים
    • סוג בו מין יחיד Menetes berdmorei
    • סוג בו מין יחיד סנאי גמדי (Nannosciurus melanotis)
    • סוג Prosciurillus, בו 4 מינים
    • סוג ובו מין יחיד Rhinosciurus laticaudatus
    • סוג ובו מין יחיד Rubrisciurus rubriventer
    • סוג Sundasciurus, ובו 15 מינים
    • סוג Tamiops, ובו 4 מינים
  • תת-משפחת סנאיי קרקע (Xerinae)
    • שבט סנאי קרקע אפריקאים (Xerini)
    • שבט Protoxerini
      • סוג Epixerus, בו 2 מינים
      • סוג פסנאי (Funisciurus), בו 9 מינים
      • סוג Heliosciurus, בו 6 מינים
      • סוג בו מין יחיד סנאי פיגמי (Myosciurus pumilio)
      • סוג Paraxerus, בו 11 מינים
      • סוג Protoxerus, בו 2 מינים
    • שבט מרמוטות (Marmotini)
      • סוג Ammospermophilus, בו 5 מינים
      • סוג נובחנית (Cynomys), בו 5 מינים
      • סוג מרמיטה (Marmota), בו 14 מינים
      • סוג Sciurotamias, בו 2 מינים
      • סוג טמיאס (Tamias), ובו 25 מינים

הערה לגבי המיון

בעקבות יישום טכנולוגיות מודרניות בתחום ההנדסה הגנטית כריצוף DNA, והמשך המחקר על מבנים מורפולוגיים, הושגה התקדמות מרובה בפענוח האבולוציה של הסנאיים.

בעבר הייתה המשפחה מחולקת לשתי תת-משפחות:

  • "סנאיי עצים וקרקע" (Sciurinae)
  • "סנאים דואים" (Pteromyinae) - זאת על פי היבט מורפולוגי ברור מעיקרו והחשיבות שניתנה לפיתוח הדאייה במינים אלו.

אולם בשנת 2004 שונה המיון לחמש תת-משפחות:

הסיבה העיקרית היה השוני במבנה המורפולוגי בין שוכני העצים לבין שוכני הקרקע, בעוד שהסנאים הדואים הראו מאפיינים דומים ביותר וקירבה גנטית לסנאי העצים, ועל כן הם מהווים שבט בתוך תת-המשפחה סנאים.

תפוצה

למשפחת הסנאיים תפוצה קוסמופוליטית, ניתן למצוא אותם במגוון בתי גידול במרבית גושי היבשות, מלבד במדגסקר, אוסטרליה, ניו זילנד ואנטארקטיקה.



הסנאיים בתרבות

מקור השם הלטיני וכן השם האנגלי (squirrels), מדברי הפילוסוף היווני אריסטו, שכינה אותם "skioros" שמשמעו זנב בגוונים שונים. מאוחר יותר בצרפת שונה השם ל-"esquirel" שדומה יותר לצורה המודרנית.

בעברית הוצע לכנותו בשם בעל החיים המקראי "כוח", או בשם "קרן האלוני" - תרגום מילולי של השם הגרמני "אייכהורן". למעשה נתקבל השם סנאי שהוא קיצור מ"חולדת הסניים" (=סנאים, צורת רבים של סנה), בעל חיים המוזכר במשנה שהיה מקנן בשיחי הסנה.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילון בעלי חיים נכר (תשל"ב), 1972. האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ יעקב עציון, עלון שבת בשבתו, גיליון 1558