נחל כזיב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 39 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 3 מ"ק לשנייה |
| מוצא | הר מירון |
| גובה מוצא הנהר | 1,160 מטרים |
| שפך | אכזיב |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   הר מירון, תחילתו של נחל כזיב (למפת הגליל המערבי רגילה)   מקום סיום מסלולו של הנחל | |
נַחַל כְּזִיב הוא נחל איתן בגליל המערבי. הנחל הוא הגדול ביותר בגליל המערבי, הן באורכו והן בשטח אגן הניקוז שלו.
מסלול הנחל
ערוץ נחל כזיב מתחיל בהר מירון במספר יובלים המנקזים את אזור פסגת הר מירון והכפר בית ג'ן, ומסתיים בים התיכון מצפון לכפר אכזיב. ערוץ הנחל עובר בסמוך ליישובים חורפיש, אלקוש, אבירים, מעיליא, מצפה הילה, נווה זיו, גורן, גורנות הגליל, מנות והעיר מעלות תרשיחא. סביבת הנחל היא שמורת טבע בה נמצאים מבצר המונפור ומִבנים צלבניים אחרים. לאורך הערוץ מספר מעינות ביניהם עין זיו, עין טמיר, ועין חרדלית. בעקבות הפסקת השאיבה בתחנת עין זיו (שייכת לחברת "מקורות"), הנחל שוב זורם לכל אורכו כל השנה. בעין טמיר קיימת נקבה צרה וארוכה, בכניסה הוצבה אזהרה של רשות הטבע מפני כניסה לנקבה מחשש התמוטטות. זיהום המים בנחל כזיב נמוך בהשוואה לנחלים אחרים בישראל. המים הנשאבים מעין זיו מוזרמים חזרה לנחל ואינם משמשים עוד את יישובי הגליל המערבי עקב פסילה של משרד הבריאות. עם זאת, המים הוגדרו כמתאימים לרחצה.
שמורת הטבע
חלק הנחל שממזרח לעין זיו ועד גשר אלקוש (נקודת חציית הנחל על ידי כביש 89) הוא שמורת טבע סגורה ואין בו מסלול טיול מסומן.
על גדות הנחל ובתוכו גדלה צמחייה מעורבת: חורש ים-תיכוני הכולל בתוכו גם עצי קטלב, צמחיית נחלים כגון פטל קדוש והרדוף, עצי דולב מרשימים ושרכים. על המבצר הצלבני ועל גדות הנחל ומדרונותיו יש שיחי לענה שיחנית ("שיבה"), שכנראה הובאה לשם לפני מאות שנים כצמח מרפא על ידי הצלבנים. בפרויקט מיוחד של רשות שמורות הטבע הושב לשמורת נחל כזיב היחמור הפרסי, לאחר העלמותו של זן זה מארץ ישראל. בשמורה מתקיימת היום אוכלוסיית יחמורים מרשימה.
בעבר פעלו בנחל טחנות קמח, ושרידים אחדים מהם קימים עד היום. סמוך לשפך הנחל נמצאים הגן לאומי אכזיב הכולל את תל אכזיב, אתר הזיכרון "יד לי"ד" (לזכר הנופלים בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים) בתכנון האדריכל אשר חירם, האנדרטה פסל-ים מעשה ידי הפסל יחיאל שמי ואתרי נופש.
על הגדה הצפונית של הנחל, ליד מושב גורן, נמצא האתר הארכאולוגי מצד עין טמיר שהוא מבנה גדול (25.4 על 32.0 מ') ומבוצר מתקופת הברונזה התיכונה.
חצי מ"מסע מים אל ים" מתנהל בנחל כזיב, משפכו שעל יד אכזיב ועד מקורותיו בהר מירון (או בכיוון ההפוך). בלב המסלול ישנו קטע האסור בכניסה למטיילים, והצועדים נאלצים לעקפו דרך מעלות או אבירים. הקטע מתחיל מעין זיו ונמשך עד הגשר של כביש 89 מעל הנחל בכניסה המערבית לחורפיש. הסיבה שקטע סגור למטיילים היא שזהו מסדרון אקולוגי נדיר.
מערת המקדש
ערך מורחב – האיש שבקיר
על הרכס הצפוני של נחל כזיב ישנה מערה הנקראת מערת המקדש. על הקיר שליד המערה מסותת באבן ציור עתיק של אדם לבוש חצאית וקסדה, ביד אחת הוא אוחז חרב ובשנייה הוא מנופף באגרוף, גובהו 2 מטר ופניו מסתכלים דרומה ומכאן, ככל הנראה, שמה של המערה. לפי החוקרים שסקרו אותה, לא הייתה שום סיבה לציר לצייר את הציור במקום שלא עוברים בו בני אדם. לכן, הם שיערו שהוא צויר על ידי עובדי אלילים שחששו לעבוד אלילים בגלוי. ינון שבטיאל טוען לעומת טענה זו שאם מתבוננים לאן שהדמות מתבוננת על הרכס הדרומי, ניתן לראות את אחת ממערכות המסתור ששימשו את היהודים בני היישוב אכזיב בימי המרד הגדול בשעה שהם ברחו מאימת הרומאים, ומיד זה מסביר את מיקומו של הציור ואת היד המנופפת באגרוף לעבר המצוק הדרומי. הציר לפי טענתו הוא תצפיתן רומאי עם חוש אומנותי ועם שפע של זמן שהשאיר לנו את הרמז הברור הזה בשעה שהוא תצפת על היהודים שחיו שם. שמואל באר הוא האדם שמצא את המערה ואת הדמות החקוקה בסלע.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נחל כזיב |
- צביקה קלין, נחל כזיב - המלצה לטיול רטוב, באתר עם האדמה, 9 מאי 2021.
- עדי אדלר, היסטוריה, חורש, ופריחות: יום טיול בנחל כזיב, באתר ynet, 12 באפריל 2012
- נחל כזיב: ממצד אבירים לחניון הזיתים, באתר ynet, 24 בספטמבר 2013
- גלית דהן קרליבך, נחל כזיב מחכה לכם עם פריחה ועשר טחנות קמח, באתר nrg, 27 ביוני 2014
-
הכניסה לנקבה בנחל -
נחל כזיב -
מערת הנקבה
