נחל ציפורי
 | |
| נחל ציפורי סמוך למוצאו אל עמק זבולון. באופק נראים הכרמל ובתיה של חיפה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 32 ק"מ |
| גובה מוצא הנהר | כ-350 מטרים |
| שפך | נחל קישון |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל |
 | |
| תוואי הנחל | |
נַחַל צִיפּוֹרִי הוא נחל איתן הזורם מהרי נצרת לנחל קישון. הנחל, שאורכו 32 ק"מ, מתחיל את דרכו ביישוב ריינה, עובר בגבעות יער אלונים הסמוכות לשפרעם, ומתנקז אל נחל קישון (שמתנקז בהמשך אל מפרץ חיפה ואל הים התיכון). הוא ניזון מעינות ציפורי, עינות יפתחאל ועין יבקע, וממספר רב של מעיינות אכזבים כמו עין רני, עין אבינועם, עין מהיל, עין גת חפר, עין אמת אבל, עין לפידות ועין תורעאן. במפות ישנות כגון במפות ז'אקוטן מ-1799 ומפות PEF נקרא הנחל Nahar wadi melik על שם הוואדי בו הוא זורם. כיום השם ואדי מילק מיוחס לוואדי אחר. בסמוך לשפך הנחל לקישון ליד כפר חסידים נמצא תל רגב.
ישנן עדויות מלפני אלפי שנים להתיישבות במקום ולאורך הנחל טחנות קמח ושרידי יישובים עתיקים. לאורכו של הנחל מתגוררים מספר שבטי בדואים בכפרים זרזיר, כעביה-טבאש-חג'אג'רה, ח'וואלד וחילף. שביל ישראל עובר בגדה הצפונית של הנחל.
טחנות עליל
טחנות עליל (טחנות ראס עלי או טחנות מרפוקה), הן שתי טחנות קמח עות'מאניות השוכנות על הגדה הדרומית של הנחל, סמוך ליישוב ראס עלי. שתי הטחנות הממוקמות זו מעל זו, הונעו על ידי מימיו של מעיין עין יבקע השוכן במעלה הנחל במרחק של כשלושה קילומטרים מהן. המים הגיעו אל הטחנות באמצעות אמת מים. לרגלי מבנה הטחנה התחתונה התגלו שרידים צלבניים מוקדמים יותר. את הטחנות מאפיינת ארובה בגובה של 12 מטר, שהיא הגבוהה בכל טחנות הקמח הידועות בארץ ישראל[1]. הטחנה העליונה הייתה בשימוש עד שנות ה-30 של המאה ה-20, והתחתונה עד 1946.
טחנת הנזירים
טחנת הנזירים שוכנת במרחק של כשני קילומטרים מערבית למעיין עין יבקע, וגם היא נבנתה בתקופה העות'מאנית. שמה של הטחנה בא לה מהנזירים הכרמליטים להם הייתה שייכת מאז אמצע המאה ה-19. הטחנה פעלה עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 ולאחר מכן ננטשה. המקום עדיין שייך לכנסייה הקתולית, אשר החכירה אותו לישראלים. אלה שפצו את המבנה ופתחו במקום בית הארחה. ליד הטחנה גשר אבן שלו שתי קשתות הנטוי מעל הנחל.
בשנת 2011 השכיר מנזר הכרמליטים את טחנת הנזירים לרשות ניקוז ונחלים קישון הפועלת לשיקום נחל ציפורי. רשות ניקוז ונחלים קישון מקדמת תוכנית להפיכת מתחם הטחנה למרכז ההדרכה הראשון בארץ לנושא של שיקום נחלים. בשנת 2014 הוצתה הטחנה על ידי אלמונים.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוח פעילות -ניטור מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה
- דובי זכאי, נחל בין שתי טחנות: טיול בנחל ציפורי, באתר nrg, 7 במרץ 2012
- אריאלה אפללו, טיילת ציפורי: טיול בנחל שלא מפסיק להתחדש, באתר וואלה!, 22 בינואר 2016
הערות שוליים
- ^ ספי בן יוסף, טחנות קמח בנחל ציפורי, באתר ynet, 28.05.01
- ^ דליה מזורי, תעלומה: מי הצית את טחנת הקמח העתיקה?, באתר nrg, 19 במאי 2014.
