שמורת נחל שרך
שְׁמוּרַת נַחַל שָׂרָךְ היא שמורת טבע בישראל, שהוכרזה בשנת 1969. השמורה משתרעת בקרבת גבול לבנון, צפונית לכביש הצפון. מקור השם בשרכים הגדלים על גדות הנחל. ראשיתו של הנחל בתחומי לבנון, וחלקו האחרון נמצא בשמורת נחל בצת.
הצומח והחי בשמורה
השמורה מאופיינת בחורש ים-תיכוני צפוף ומגוון, ובו בין היתר עצי אלון התולע, כליל החורש, אדר סורי, ער אציל, קטלב, ומיני שרכים שונים (שעל שמם נקרא הערוץ). בשטחים היבשים של הערוץ גדלים עצי אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית ועוזרר, ושיחי אחירותם החורש וקידה שעירה.
השמורה ברובה מוצלת ולעיתים כה עבותה עד שהיא מסתירה לחלוטין את השמים. המסלול נוח למטיילים בכל עונות השנה, כמו כן הירידה יחסית נוחה, בשביל מכוסה עלווה שנשרה בצבעי צהוב-ירוק מרהיבים.
חלקו העליון של נחל שרך הוא נחל אכזב, ובחלקו התחתון מעיינות נובעים לכל אורך השנה, הנקראים "עינות כרכרה", שמהם זרימה איתנה לכיוון מכון השאיבה שמתחת לקיבוץ אילון. שם ישנה חורשת אקליפטוסים ובריכות אגירה ישנות מבטון. ומכאן נשאבים מי הנחל ומועלים לקיבוץ אילון. נחל שרך נשפך לעבר נחל בצת.
בשעות הלילה פעילים באזור שועלים וחזירי בר, כמו כן ניתן מדי פעם לראות שפני סלע, או את העטלפים השוכנים במערה.
מערת שרך
במרכז השמורה נמצאת מערת שרך, המהווה אטרקציה מיוחדת למטיילים, ובה נכנסים לבטן ההר (בלוויית פנסים) ומטפסים בתוך מערת נטיפים מרהיבה לגובה של כ-20 מטרים במעבה ההר, במסלול מסודר הכולל מדרגות ברזל ויתדות, שאורכו קרוב ל-200 מטר, היציאה מהמערה היא במפלס העליון, בגובה של כ-15 מטר מעל הערוץ.
בתקופת החורף (נובמבר - אפריל) בה לנים העטלפים, הכניסה למערה אסורה.
נכון לסוף שנת 2015 הכניסה למערה אסורה בשל חשד לקדחת המערות.
אירועים בשמורה
במהלך מלחמת לבנון השנייה נפלו מספר טילים בשטח השמורה וגרמו לשרפות של שטחי חורש.
גישה לשמורה
הכניסה היא מחניון שרך, מצפון לכביש הצפון (899) - נ.צ. 1732-2747. או מהחניון בקיבוץ אילון.
קישורים חיצוניים
- טיולי שביל ישראל, באתר החברה להגנת הטבע
- מסלול טיול לנחל בצת ונחל שרך, באתר "טיולי"
- מסלול טיול מעודכן בנחל שרך ונחל בצת
- סיור וירטואלי במערת שרך - 360israel.co.il
