גלית דהן קרליבך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| לידה | 28 בפברואר 1981 (גיל: 43) |
|---|---|
גלית דהן קרליבך (נולדה ב-28 בפברואר 1981) היא סופרת ופובליציסטית ישראלית, כלת פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים ונוער לשנת 2013 ופרס היצירה לסופרים עבריים לשנת תשע"ד.
ביוגרפיה
דהן קרליבך נולדה בשדרות וגדלה בה, באשדוד ובירושלים[1]. למדה תסריטאות ותקשורת בבבית הספר לקולנוע ולטלווויזיה - מעלה. סיפורים קצרים, מסות, מאמרים, ביקורות ספרות ושירה מפרי עטה התפרסמו באתר האינטרנט "ynet", בעיתונים "הארץ", "פנים", "מעריב" ו"מאזניים", בכתב העת הפמיניסטי-אמריקני לילית (Lilith), ובמגזין היהודי-אמריקאי "טאבלט".
בשנת 2010 ראה אור ספרה הראשון "אחותי כלה והגן נעול", שזכה לשבחי הביקורת.
בשנת 2013 יצא ספר הפנטסיה לנוער "ערפילאה", שזיכה אותה בפרס אקו"ם ובמועמדות לפרס גפן של "האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה".
בשנת 2014 ראה אור הרומן "קצה". באותה שנה זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים.
כתבה במשך ארבע שנים את הטור ההומוריסטי "מטיילים", שבמוסף דיוקן של העיתון "מקור ראשון". היא מפרסמת טורי דעות וביקורות ספרים בבמות שונות, מרצה ומנחה סדנאות כתיבה.
בשנת 2017 השתתפה בתוכנית הכתיבה הבינלאומית בשנחאי.
בשנת 2018 השתתפה בתוכנית לנשים יוצרות באליקנטה, ספרד.
מלגות, פרסים והוקרה
- הסיפור "טבבויה אימפטיגינוסה" זכה במקום שני בפרס אגדתא מטעם ynet (2008)[2].
- הסיפור "מכונת האנטי-אייג'ינג של טוטו" זכה במקום שני בפרס עינת (2011)[3]. הסיפור נרכש על ידי הוצאת Hadley Rille Books כדי להיכלל באנתולוגיה לסיפורי פנטסיה.
- זכתה במלגת "פרדס" לסופרים צעירים (2013–2014) מטעם הספרייה הלאומית על ספרה "אחותי כלה והגן נעול". מתוך נימוקי הוועדה:
- על הספר "ערפילאה" זכתה בפרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים ונוער לשנת 2013.
- זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים לשנת תשע"ד. מתוך הנימוקים:
- ”בין הקולות הצעירים בולט קולה של דהן קרליבך במקוריות שלו, בחופש דמיון ובתעוזה. עלילות ספריה רחוקות מבנאליות, והן נעות במחוזות שאינם מרבים להופיע בספרות העברית. תיאור המחוזות הללו בשום אופן איננו מגויס לביטוי עמדה פוליטית. ניכר שהוא נובע בטבעיות מהסיפור ומהכותבת, ובכל זאת ניתן לומר שדהן קרליבך כותבת ספרות שאיננה בורגנית.”
- הסיפור "לינבר" פורסם באנתולוגיה בגרמניה ובישראל וזכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "ברלין היום" (2015)[4].
- זכתה במלגת פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית של אוניברסיטת איווה בארצות הברית (2016).
- ספרה "סוּפה של אליס" נבחר לרשימה הארוכה של פרס ספיר לספרות (2017)[5].
- ספרה "זאת אני, איווה" קיבל ציון לשבח מטעם ועדת פרס ברנר (2018).
ספריה
- אחותי כלה והגן נעול, רומן (זמורה ביתן 2010)
- עיר רפאים, נובלה, (בוקסילה 2013, ספר דיגיטלי)
- קצה, רומן (זמורה ביתן 2014)
- סוּפה של אליס, רומן (זמורה ביתן 2017)
- זאת אני, איווה, נובלה (גרף 2018)
- מזל יתומה, רומן (אחוזת בית ספרים 2023)
ספרים לנוער:
- ערפילאה, ספר פנטסיה (זמורה ביתן 2013)
- שובו של פי־עשר, ספר שני בסדרת ערפילאה (זמורה ביתן 2015)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גלית דהן קרליבך- רשימת הפרסומים של גלית דהן קרליבך, בקטלוג הספרייה הלאומית
- גלית דהן קרליבך, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
גלית דהן קרליבך, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- גלית דהן קרליבך, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מיה סלע, גלית דהן קרליבך לא יודעת מרוקאית, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2010
- כרמית ספיר ויץ, מכושפת: מי סופר עם גלית דהן קרליבך, באתר nrg, 25 בפברואר 2014
- תמר פרלשטיין, גלית דהן–קרליבך הולכת עד הקצה, באתר nrg, 25 בדצמבר 2015
- רותי זוארץ, מילה שלה: גלית דהן קרליבך מסבירה איך ביקורת גרועה יכולה לעזור, באתר מעריב אונליין, 29 בפברואר 2016
גילי איזיקוביץ, ההתעללות הדתית והמגדרית רק חיזקה את גלית דהן קרליבך, באתר הארץ, 27 באפריל 2017- שיר-לי גולן, "לסופרים בישראל לא פשוט לחיות ללא פרנסה קבועה", באתר "ידיעות אחרונות", 22 בדצמבר 2018
- ראיון מצולם ביריד הסופרים הבינלאומי, באתר YouTube
- כאן לא מכניסים אורחים, באתר YouTube
- חדר קריאה - גלית דהן קרליבך פוגשת את העורכת נעה מנהיים, באתר YouTube
- ערוץ הכנסת - סכנת כתות, 10.9.14, באתר YouTube
גלית דהן קרליבך, ברשת החברתית פייסבוק
מכּתביה:
- פֶּרֶק מִסֵּפֶר:
בואי כלה (פרק מהספר "אחותי כלה והגן נעול"), באתר ynet, 16 בנובמבר 2010- פרק מהספר "קצה"
- "זאת אני, איווה" מאת גלית דהן קרליבך - פרק מהספר, באתר "דיומא", 23 ביולי 2020
- שדרות מקונדו, באתר הסתדרות המורים, קיץ 2008
- פחות לבנה בחומה: גלית דהן קרליבך על ירושלים ההומוריסטית שיצרה ב"אחותי כלה והגן הנעול", באתר הארץ, 13 באפריל 2011
- קרליבך/ מילות הקסם, מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 ביוני 2012
- קרליבך/ משולחן עורך, מקור ראשון, מוסף "שבת", 31 במאי 2013
- קומוניקט נאום האושר, 2015, הפעם הראשונה שחומר שלה מופיע במוסף לתרבות וספרות של "הארץ"[6]
- "נְזַיֵּן אוֹתָם", הוּא אוֹמֵר, "נְפוֹצֵץ אוֹתָם בִּפְרָחִים וּבְשָׁלוֹם", באתר הארץ, 3 במאי 2017
- "אתה רואה אותו, את הג'ינג'י הקטן?", באתר הארץ, 28 ביוני 2017
- בדם לבך, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2017
- גם אני - שלכם: אַנְטְשְמוּ אוֹתי, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2017
- לילית פורשת לפנסיה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2017
- שיר: כולולולולו (הושג מִתווה), באתר הארץ, 20 בפברואר 2018
- שיר: כְּשֶׁסַּבְתָּא שֶׁלִּי הָפְכָה לְקוֹמוּנִיסְטִית, באתר הארץ, 13 במרץ 2018
- ארץ כל מסכיה (שבחי הבדידות), באתר אלכסון, 4 בספטמבר 2018
- שיר: הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בְּשַׁבָּת, באתר הארץ, 11 ביוני 2019
- שירים: גמלאי של לילית; וִי עַל דולורוזה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2020
- מכתב פיטורים לשטן, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2020
על כתביה:
- רוית הכט, "אחותי כלה והגן נעול" מאת גלית דהן קרליבך | ילדה רעה ירושלים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2010
- איתן גלס, סופה שקטה, באתר הארץ, 26 במאי 2017
- ירון אביטוב, חותכת בבשר החי, בעיתון מקור ראשון, 19 במרץ 2018
- אביעד הומינר-רוזנבלום, טירוף באיווה: כשהכול השתבש בתוכנית הכתיבה היוקרתית, בעיתון מקור ראשון, 29 במאי 2018
הערות שוליים
- ^ שעון הקורונה, באתר ישראל היום
- ^ ynet, ואלו הזוכים הגדולים של "אגדתא", באתר ynet, 29 באוקטובר 2008
- ^ זוכי פרס עינת שנת 2011
- ^ 'לינבר' מאת גלית דהן קרליבך, זוכה תחרות הסיפור הקצר של ברלין היום, 10 בספטמבר 2015
- ^ עמר לחמנוביץ, פרס ספיר לספרות: פורסמה הרשימה הארוכה, באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2017
- ^ בני ציפר דחה עשרות יצירות של סופרת, עד ששלחה לו בשם בדוי של גבר, 9 מרץ 2016
35709574גלית דהן קרליבך