ישיבת סוד ישרים
 כותרת נייר המכתבים של הישיבה, קיץ ה'תרצ"ט | |
 | |
| הישיבה בראדזין | |
| ישיבה | |
|---|---|
| על שם | רבי גרשון חנוך הניך ליינר |
| תקופת הפעילות | אייר ה'תרצ"ו – אלול ה'תרצ"ט |
| מייסדים | רבי שמואל שלמה ליינר |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | רבי אברהם ישכר אנגלרד |
| משגיח |
רבי מרדכי צוקר רבי יעקב (אליעזר) קורנבליט |
| תלמידים | |
| 300-400 | |
| מיקום | |
| מיקום | |
| מדינה |
 הרפובליקה הפולנית השנייה |
סוד ישרים הייתה ישיבה חסידית ברדזין (פעלה משנת ה'תרצ"ו ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה) שהחזיקה בסניפים נוספים ברחבי פרובינציית לובלין שבפולין. הרשת הוקמה על ידי רבי שמואל שלמה ליינר - האדמו"ר מרדזין, וגיסו רבי אברהם ישכר אנגלרד. בזמן סגירתה החזיקה הרשת בשבע ישיבות. הישיבה ברדזין התייחדה בשירותים הגשמיים שסופקו על ידיה.
רקע
עד למלחמת העולם השניה לא היו בישיבות פנימיות ואספקת ארוחות, והיה מוטל על הבחורים להסתדר באופן עצמאי. לפי תפיסתו של רבי שמואל שלמה מסגרת זו פגעה באיכות הלימוד ובשלוות הבחורים, והוא שאף להקים ישיבה בה יסופקו לבחורים גם צרכיהם הגשמיים[1]. בזמן הקמת הישיבה כבר הייתה קיימת ישיבת חכמי לובלין שתאמה לחזונו, אך היא הייתה מיועדת רק למוכשרים במיוחד ורף הקבלה אליה היה גבוה מאוד[2].
בשנת ה'תרצ"ד העביר את מגוריו מוורשה לרדזין, והודיע על כוונתו לייסד בה ישיבה[1]. ישנה סברה כי הכוונה לייסד ישיבה הייתה המניע לעזיבת ורשה, מפני שמבחינת טובת הישיבה רדזין הייתה עדיפה על ורשה בין מבחינה רוחנית ובין מצד יוקר המחיה, אפשרויות הדיור וכדומה[3].
תולדות הישיבה
בחודש שבט ה'תרצ"ו בהתכנסות חסידי ראדזין בוורשה[4], העלה רבי שמואל שלמה את רעיון הקמת הישיבה[5], ורתם את חסידיו למימון ההקמה[6]. אך מקורבי האדמו"ר היו בדעה כי אין בסיס תקציבי להקמת הישיבה משום שגם לצרכי החצר הבסיסיים לא היה תזרים מזומנים מספק, ולעיתים היא אף הייתה בגירעון. רבי שמואל שלמה פתח בהקמת הישיבה ללא עזרה משמעותית. רק עם התבססות הישיבה השתנו פני הדברים[7]. הישיבה נקראה סוד ישרים
כשם אחד מחיבורי רבי גרשון חנוך הניך ליינר[1].
בל"ג בעומר של אותה שנה הוקמה הישיבה ברדזין[6]. בעת פתיחתה מנתה הישיבה חמשה עשר בחורים, ועם סגירתה כעבור שלוש שנים, כבר מנתה כמאה ושמונים בחורים[8]. הישיבה זכתה להצלחה ובין הלומדים בה נמנו גם עילויים מופלגים[7].
רבי שמואל שלמה לא נשא בתפקיד מוגדר אך היה מעורה בחיי הישיבה והבחורים[9][6]. רבי אברהם ישכר אנגלרד הוכתר לנשיא הישיבה והיה שותף בעול הרוחני והגשמי[10] ואף מסר שיעורים בישיבה[11][14].
לאחר הקמת הישיבה ברדזין, שלח רבי שמואל שלמה את גיסו רבי אברהם ישכר - נשיא הישיבה, להקים ישיבות לצעירים בריכוזי חסידי רדזין שבפרובינציה[15][16] כמכינות לישיבה ברדזין[17]. עד שנת ה'תרצ"ט הוקמו ישיבות בחלם[18] ובפרצ'ב. בחורף שבאותה השנה הוקמו ישיבות גם במורדי, לובלין וצ'מיירניקי, ובקיץ הוקמה ישיבה בולודבה[19][20].
בעת פתיחת הישיבה הסב רבי שמואל שלמה חלק מחדרי ביתו ואת בית המדרש לשימוש הישיבה[7]. עם השנים רבתה הצפיפות בישיבה ובחודש שבט ה'תרצ"ט הוחלט על בניית מבנה ייעודי לישיבה ואף הושגו התחייבויות למימון הבנייה והותחל בהכנות לכך, אך הישיבה נסגרה בטרם בוצעה התכנית[21].
תקציב הישיבה
הבסיס העיקרי להחזקת הישיבה עם פתיחתה היה מתרומות חסידי ראדזין[22]. כבר עם ההכרזה הראשונית על הקמת הישיבה שלח רבי שמואל שלמה מכתבים לריכוזי חסידיו בהם הודיע על תכנית ההקמה והורה להם לייחד בביתם קופת צדקה למען הישיבה בה ינדבו תרומה יומית כפי יכולתם[5], זאת מלבד סכום חודשי קבוע שהחסידים נדרשו לתרום. בנוסף, הופצו אצל החסידים בולים שהיו נמכרים כתרומה לישיבה[22].
בכל מקום בו היה ריכוז משמעותי של חסידי רדזין[23] מונה וועד שהיה אחראי על איסוף התרומות שהועברו לוועד עליון בוורשה. רבי שמואל שלמה היה נוסע תכופות לורשה לפקח ולשמור על קשר עם הוועד המרכזי ובביקוריו היה עורך כנסים לחסידיו ונפגש עם עשירי העיר למען הישיבה[24][6]. רבי אהרן פרלוב מסטולין - ורשה היה מסייע לו בהתרמות אלו[1].
עם גדילת הישיבה נוצר צורך להגדיל את מעגל התומכים בישיבה והוחלט על התרמת כלל יהודי פולין. במסגרת מאמצים אלו נשלח שליח (בשנים ה'תרח"צ - ה'תרצ"ט) לעשרות אדמו"רים ורבנים בפולין כדי לקבל מהם מכתבי תמיכה בישיבה[25]. המכתבים קובצו לקול קורא שהופץ בבתי המדרש בפולין בחורף של שנת ה'תרצ"ט[26]. פעולות בולטות נוספות היו מגבית נרחבת שהתבצעה בתקופת פורים ה'תרצ"ט על ידי חסידי רדזין במקומותיהם[27], ושליחת שד"ר ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה להתרמה בארה"ב[27].
סגירת הישיבה
כשבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, החליט רבי שמואל שלמה לפזר את הישיבה, ודאג שהבחורים וצוות הישיבה יחזרו לביתם בשלום[7]. בזמן סגירתה של הישיבה למדו ברדזין כ-180 בחורים. הערכת המספר הכולל של לומדי רשת הישיבות באותו הזמן נעה בין 300 ל-400[11][28] בחורים[6]. לאחר סגירתה, שימשו חדרי ומיטות הישיבה לפליטים, חולים ונפגעי ההפצצות[29].
היו מספר בחורים שדבקו ברבי שמואל שלמה וברחו יחד אתו לגטו ולודבה, שם היוו גרעין לישיבה שהקים בתוך הגטו. ידוע רק על שני בחורים מתוך מאות לומדי הישיבה באותו הזמן ששרדו את המלחמה[30].
לאחר המלחמה
בשנת ה'תשי"ד הקימו חסידי ראדזין את הישיבה מחדש בירושלים ובנשיאותה עמד רבי אברהם ישכר אנגלרד[31], כהמשך לישיבה בפולין[32]. הישיבה התקיימה למשך מספר שנים[33].
מבנה הישיבה ומאפייניה
סדר הקבלה לישיבה היה בשמיעת שיעור מאחד הר"מים ומבחן על תוכנו אצל הר"מ; מבחן וראיון נוסף היו גם אצל רבי שמואל שלמה, שלו הייתה נתונה הסמכות לקבלת תלמידים. הישיבה התחלקה לשני שיעורים ושיבוץ הבחורים היה לפי רמתם ולא לפי גילם[34].
רבי שמואל שלמה הנהיג בישיבה את שיטת הלימוד הפולנית וזאת משום שראה בישיבת חכמי לובלין מודל ראו לחיקוי[6]. הלימוד בישיבה התמקד בלימוד הגמרא ומפרשיה בעיון ובקיאות. היו גם סדרי לימוד הלכה: סדר יומי של שני סעיפי שולחן ערוך וסדר נוסף בליל שבת[6]. הוא הקפיד על מסגרת זו ואסר באופן מוחלט לעסוק בלימוד ספרי חסידות[35].
רבי שמואל שלמה הפריד בין החצר לישיבה, ואף אסר על הבחורים להשתתף בטיש שהיה עורך בליל שבת, זאת כפי הנראה מפני שהטיש היה מסתיים בשעה מאוחרת[36], וגם ביום השבת היו מתפללים בני הישיבה מוקדם יותר מתפילת החסידים שהייתה נערכת בשעה מאוחרת[6]. סעודה שלישית הייתה החלק היחיד בסדרי השבת של האדמו"ר בו התאפשר לבחורי הישיבה להשתתף[37].
רבי שמואל שלמה דקדק בהתנהגות האישית של מגידי השיעורים בישיבה; כך למשל, הוא פסל ר"מ ממסירת שיעורים משום שלא היה מניח את המים לנטילת ידיים שחרית סמוך למיטתו[38].
הישיבה סיפקה לבחורים את כל צרכיהם הגשמיים; מזון, לינה ושירותי כביסה. לאור ריכוז המעטפת הטכנית בישיבה עצמה, נאסר על הבחורים לעזוב את מתחם הישיבה להוציא יציאה לצורך טבילה במקווה[37]. בישיבה ניתנו ארוחות בשריות מדי יום, כולל בתקופת גזירת השחיטה בה ניתנו עופות לאכילה על אף מחירם הגבוה, ובאופן כללי הייתה הקפדה בישיבה על תזונה ואורח חיים בריאים[39].
קישורים חיצוניים
- בסוד ישרים ועדה - תולדות וקורות רשת ישיבות
סוד ישרים
, (בסוף החוברת מודפס קול קורא למען הישיבות, פולין - חורף ה'תרצ"ט), באתר אוצר החכמה - הרב ישראל אידלמן, ספר יזכור לקהילת טומשוב לובלסקי, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 72 עמוד דיגיטלי 105. לקריאה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- י. הלר, בגבורה עילאית, המבשר תורני 128, עמ' טז, באתר אוצר החכמה
- יעקב יהודה (זילברליכט), לפיד האש, מוסף שבת קודש 33, ה'תשנ"ב, עמ' 8, באתר אוצר החכמה
- יעקב יהודה זילברליכט, רשימת דברים אודות ישיבת
סוד ישרים
דראדזין, בתוךהמעלות לשלמה
עמוד 29, באתר IZHBITZA-RADZIN CHASSIDUS
לקריאה נוספת
- יעקב ליינר, ייסוד הישיבה
סוד ישרים
, בתוך אלה אזכרה - ה, עמוד 284.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אידלמן עמודים 72-75
- ^ בסוד ישרים ועדה עמוד ט'
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד י' הערה 22
- ^ לרגל היארצייט של רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר.
- ^ 5.0 5.1 בסוד ישרים ועדה עמוד יג
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 יעקב יהודה (זילברליכט), לפיד האש, מוסף שבת קודש 33, ה'תשנ"ב, עמ' 9-11, באתר אוצר החכמה
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 ליינר, עמודים 284-286
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד טו-כ
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים כד-לא
- ^ 10.0 10.1 בסוד ישרים ועדה, עמוד יז
- ^ 11.0 11.1 יעקב הייזלר, אחד היה אברהם | שיחה רווית געגועים עם כ"ק מרן אדמו"ר מראדזין שליט"א, המבשר תורני 358, עמ' יד, כ"ו בתשרי ה'תשע"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד טז
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד יט
- ^ לא השתמר מידע משמעותי על זהות ראש הישיבה, הפרטים הידועים הם מגוריו בלנצ'נה ותפקידו במשך תקופה מסויימת כר"מ בישיבת חכמי לובלין[12]. בין רבני הישיבה נמנו רבי חנוך מרדכי (העניך) גוטפריינד - רב בזלוצ'ב ורבי מרדכי (מוטל) צוקר שהיה גם משגיח בישיבה[10]. בהמשך התווסף לצוות הר"מים גם רבי גרשון חנוך העניך ליינר, ורבי יעקב (אליעזר) קורנבליט מונה למשגיח ראשי[13].
- ^ בסוד ישרים ועדה עמוד יח
- ^ השיוך המנהלי הוא לפי הנתון בזמן ההקמה טרום מלחמת העולם השנייה.
- ^ לייבוש גלומב, ספר יזכור לקהילת גרבוביץ, בספריית העיר ניו יורק עמוד 65 עמוד דיגיטלי 69. חסידי ראדזין, ספר זכרון - קהילת גרבוביץ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בראשות רבי יעקב קורנבליט - משגיח הישיבה ברדזין.
- ^ בראשות רב העיר.
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד יח-יט והערות 44, 45, 47, 49
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים מז - מח
- ^ 22.0 22.1 בסוד ישרים ועדה, עמוד לב
- ^ גם בארץ ישראל.
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים לד - לה
- ^ ראו רשימה בסוף הדף.
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד לט
- ^ 27.0 27.1 בסוד ישרים ועדה, עמוד מב
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד כ
- ^ לפי עדותו של שמעון סירוקה (המעלות לשלמה עמוד 47, באתר IZHBITZA-RADZIN CHASSIDUS)
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד מט
- ^ מכתב רבי אברהם ישכר אנגלרד - ה'תשי"ד, באתר בית המכירות קדם
ישיבת ראדזין - סוד ישרים בישראל, באתר גיידסטאר ישראל - ^ תולדות חסידות ראדזין בארה"ק, תפארת השמחה (ראדזין), ה'תש"ע, עמ' קי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תולדות חסידות ראדזין בארה"ק, תפארת השמחה (ראדזין), ה'תש"ע, עמ' צח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים כ-כא
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד כא
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד כג הערה 57
- ^ 37.0 37.1 בסוד ישרים ועדה, עמוד כד
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד טז הערה 38
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים כו-כח