חסידות אוטבוצק
 | |
| רבי מנחם מנדל קאליש, האדמו"ר השני מאוטבוצק | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | וורקא |
| תאריך ייסוד | ה'תרכ"ח |
| מייסד | רבי שמחה בונים קאליש |
| מרכזי פעילות | אוטבוצק |
חסידות אוטבוצק הייתה ענף של חסידות וורקא, שפעלה באוטבוצק. מייסד החסידות הוא רבי שמחה בונים קאליש, בנו של רבי מרדכי מנחם מנדל מוורקא שמילא את מקום אביו בוורקא, ולאחריה כיהן באוטבוצק. החסידות נכחדה בשואה.
הדור הראשון
רבי שמחה בונים קאליש מאוטבוצק, בנו של רבי מרדכי מנחם מנדל מוורקא. עם פטירת אביו בט"ו בסיון ה'תרכ"ח קיבלו רוב חסידיו את גדול תלמידיו רבי דב בעריש מביאלה לאדמו"ר, אך מאות מחסידי אביו הפצירו בבנו רבי שמחה בונים שהיה אז כבן שבע עשרה שנה, שיקבל עליו את האדמו"רות. לאחר שקיבל את סמיכת זקן האדמו"רים באותה תקופה רבי יעקב אריה מרדזימין, נענה לבקשתם והחל לכהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו בוורקא. תוך שנים מועטות גדלה החסידות ומנתה אלפי חסידים. לאחר תקופה קצרה התיישב בקרטשוב. הוא עלה לארץ, אך לאחר תקופה קצרה הוא נתפס על ידי הטורקים שבאותה עת אסרו על תושבי מזרח אירופה להתגורר בארץ, שוחרר ולאחר זמן קצר חזר לפולין והתיישב באוטבוצק, שבה התגוררו רבים מחסידיו. חסידיו קנו לו שם דירה והקימו בשבילו בית מדרש. הנהיג את החסידות באוטבוצק במשך 19 שנים, עד ה'תרס"ו אז עלה לארץ פעם שניה והתגורר בטבריה עד לפטירתו בב' בשבט ה'תרס"ז.
הדור השני
רבי מנחם מנדל קאליש מאוטבוצק, בנו השלישי של רבי בונים. קודם כהונתו כאדמו"ר כיהן כרבה של סובין, וקודם לכן כאב"ד מטשביץ (מאטשעוויץ). היה נשוי לבת רבי אברהם יששכר מרדומסק, לאחר פטירתה בצעירותה נישא לבת רבי פנחס אוירבך ולאחר פטירתה נישא בשלישית ליוכבד נכדת היהודי הקדוש ורבי יחזקאל מקוזמיר. כשאביו עלה לארץ ישראל בפעם השניה מונה לממלא מקומו באדמו"רות, הוא עבר לאוטבוצק והתגורר בדירה של אביו. בשנות מלחמת העולם הראשונה, עבר להתגורר בורשה עד לפטירתו בי"ח באייר (ל"ג בעומר) ה'תרע"ט, בגיל 49. נקבר באהל אדמו"רי וורקא בבית הקברות בוורשה.
הדור השלישי
רבי יחיאל חיים ישראל יצחק קאליש מאוטבוצק, בנו הגדול של רבי מנחם מנדל מאוטבוצק. היה נשוי למלכה בת רבי אלעזר ליפשיץ דומ"ץ בלודז' וחתנו של רבי יחיאל מאלכסנדר. לאחר פטירת אביו מונה לממלא מקומו באוטבוצק. הוא הקים שם ישיבה לבחורים ומסר בה שיעורים. עם פרוץ השואה ברח לוילנה, יחד עם קרובו רבי שמעון שלום קאליש, מכיון שזוגתו טעתה בדרך והגיעה לעיר אחרת לא רצה להמשיך בנסיעה וחזר לאוטבוצק יחד עם משפחתו. זוגתו וילדיו נורו על ידי הנאצים לעיניו בעת שהוא היה עטוף בטלית ומלמל וידוי. לאחר מכן נרצח גם הוא. ילדיו רבי שמחה בונים וזוגתו צביה לאה בת רבי אברהם קאליש מאמשינוב - רדומסק[1] ושאר ילדיו ונכדיו נרצחו גם הם בשואה. רבי יחיאל היה האדמו"ר האחרון בחסידות שנכחדה בשואה.
אדמו"רים נוספים
בדור ראשון
רבי אברהם משה קאליש מפאלעניץ[2] בנו של רבי שמחה בונים, כיהן כאדמו"ר בפאלעניץ. נישא לרויזא מרים בת רבי שלמה רפאל גרודזיצקי. כאביו התנהג באדיקות[דרושה הבהרה] ובחומרות. נפטר בב' באלול ה'תרצ"ו, בגיל 60. נקבר באהל אדמו"רי וורקא בורשה[3].
רבי ישראל יצחק יחיאל קאליש מפיאסצנה, בנו של רבי שמחה בונים, כיהן כאדמו"ר בפיאסצ'נו. היה נשוי בזיווג ראשון לריבה בת רבי יעקב יצחק גליקסמן מלודז' ובזיווג שני לאחותה צביה. נפטר בגיל 36 לאחר שחלה בטיפוס בו' בסיון ה'תרס"ח. לאחר פטירתו גדלו ילדיו בבית אחיו רבי מנחם מנדל מאטובוצק.
רבי יעקב דוד קאליש צעיר בניו של רבי שמחה בונים, התגורר באוטבוצק. היה נשוי לגילה בת רבי משה טוביה חסיד וורקא. רוב ימיו חלה ונפטר כנראה בשנת ה'תרס"ח, בגיל 29. זוגתו נישאה בזיווג שני לרבי נתן נחום הכהן רבינוביץ.
בדור שני
רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש (השני) מוורקא, בנו הגדול של רבי ישראל יצחק יחיאל מפיאסצנה. כיהן כאדמו"ר בוורקא. היה נשוי לבריינדל בת רבי בצלאל יאיר דנציגר. בנו רבי שמחה בונים נרצח בה'תש"ד בשואה, בגטו בביאלברזיג, יחד עם זוגתו בת רבי שמחה ווייצמן אב"ד ז'וריק. שאר ילדיו גם הם נרצחו בשואה.
רבי שמחה בונים קאליש מפאלעניץ, בנו הגדול של רבי אברהם משה מפאלעניץ, לאחר פטירת אביו, בבחרותו, מונה לממלא מקומו באדמו"רות בפאלעניץ, כל חסידי אביו התבטלו אליו למרות גילו הצעיר. היה נשוי לברכה רייזל בת רבי פנחס ישכר מסוסנוביץ, נכד רבי ישכר בער מראדושיץ. נרצח בשואה.
רבי יעקב דוד ברוך קאליש מאוטבוצק - וורקא[4], בנו של רבי אברהם משה מפאלעניץ. נולד בפאלעניץ בכ' באלול ה'תרס"ה[5]. היה נשוי לטאבא בת רבי יעקב מנחם מנדל מורגנשטרן אב"ד ונגרוב, בנו של רבי יצחק זליג מסוקולוב. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר מפאלעניץ - וורקא. עם פרוץ השואה ברח ללונדון, לאחר השואה התגורר בניו יורק שם הקים את בית מדרשו "אוטבוצק - וורקא", עלה לארץ והתגורר תקופה בבני ברק ובסוף ימיו בירושלים בשכונת מאה שערים. התפלל בבית המדרש החסידי בבתי ורשה, נפטר בי"ב בשבט ה'תשמ"ג ונקבר בטבריה סמוך לקבר סבו רבי בונים מאוטבוצק.
מאפיינים
כבחסידות האם, הונח דגש רב על מצוות אהבת ישראל וקירוב יהודים פשוטים. חסידי רבי בונים התלבשו בלבוש פשוט והתרחקו מחיצוניות ויופי.
רבי בונים הנהיג את החסידות בתקיפות ותבע מחסידיו דרישות גבוהות בעבודת ה', ומאידך אהב אותם והתייחס אליהם באבהות. רבים מחסידיו היו גבירים. מי שלא עמד בחומרות וההוראות שרבי בונים דרש, לא יכל להימנות בין חסידיו. בהוראתו לא החזיקו בבתי החסידים במשרתות. רבי בונים לא קיבל כל איש שרצה להשתייך לחסידות ובחגים ושבתות לא הותרה כניסה לבית מדרשו לאלו שלא נמנו על חסידיו, למעט אלו שהיו נשואים לבנות חסידיו שבאו עם חותנם.
קישורים חיצוניים
- רפאל שלמה קאליש, הרבי הקדוש מאוטוואצק, תשס"ז, בעיקר בפרקים: "ההנהגה" (עמוד יג), "תקיף במלוכה" (עמוד יט), "באוטוואצק" (עמוד עו) ו"זרע קודש" (עמוד קיח)), באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ בנו של רבי מנחם קאליש מאמשינוב.
- ^ מכתב האדמו"ר רבי אברהם משה קאליש מפאלניץ-וורקא, באתר קדם.
- ^ אדמו"ר רבי אברהם משה קאליש מפלניצה.
- ^ מכתב האדמו"ר מפאלניצא-וורקא - ארה"ב, באתר קדם
- ^ אדמו"ר רבי יעקב דוד ברוך קאליש מפלניצה-וורקא-ניו יורק