רבי יצחק מאיר קנל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק מאיר קנל
רבי יצחק מאיר קאנאל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1862
ה'תרכ"ב
ורשה פולין הקונגרסאיתפולין הקונגרסאית פולין הקונגרסאית
פטירה 11 באוגוסט 1942 (בגיל 80 בערך)
כ"ח באב ה'תש"ב
ורשה
מדינה פולין
מקום פעילות הרפובליקה הפולנית השנייה
השתייכות חסידות גור
תחומי עיסוק רבנות
תפקידים נוספים חבר ועד הרבנים בוורשה, סגן נשיא אגודת הרבנים בפולין
רבותיו רבי ישראל יהושע טרונק, רבי אברהם מרדכי אלתר
אב משה אהרן

רבי יצחק מאיר קַנַל (בכתיב יידי: קַאנַאל; ה'תרכ"בכ"ח באב ה'תש"ב, 11 באוגוסט 1942) היה רב בבלאשקי ובוורשה, סגן יושב ראש אגודת הרבנים בפולין, מהחברים הבולטים בוועד הרבנים בוורשה.

ביוגרפיה

נולד בוורשה בשנת תרכ"ב למשה אהרן, חסיד גור. בצעירותו למד אצל רבי ישראל יהושע מקוטנא, והוסמך על ידו לרבנות. נסע לאדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור ואחריו לבנו רבי אברהם מרדכי אלתר. כיהן כרב בליאשקי הסמוכה לקאליש, ובשנת תרפ"ג מונה על ידי נציג אגודת ישראל בקהילת ורשה כחבר ועד הרבנים בוורשה.

הרב קנל היה מהרבנים הפעילים ביותר בוורשה, והיה לאחד ממייצגי הרבנות בעיר בפני השלטונות, התפרסם גם כעסקן ציבורי, וכגומל חסד. ועסק גם בעסקנות. נטל חלק פעיל במיוחד במאבק נגד שחיטה.

כיהן כסגנו של נשיא אגודת הרבנים בפולין (הנשיאים היו: רבי יחזקאל ליבשיץ, רבי אהרן לוין, ורבי מנחם מנדל אלתר).

הרב קנל התגורר ברחוב טוורדה 24, בקרבת בנייני הקהילה היהודית ונחשב לרב האזור. הוא השתתף בכל ישיבות שלטון הקהילה והיה מעורה מאוד בנעשה. נטל חלק פעיל במאבק על השחיטה היהודית בפולין בשנת תרצ"ו.

בזיווג שני נשא את פייגא שיינדל בת רבי אריה לייבוש רוקח בנו של רבי יהושע מבעלז שבעלה רבי שלמה בן רבי דוד טברסקי נרצח בפרעות פטליורה. בנו היה ר' יהושע קנל חתן הרב פנחס פינקלשטיין רבה של פאלניץ.

בימי השואה

באוגוסט 1942 אמר הרב קנל לאלכסנדר זושא פרידמן: "אני לא אתן להסיע אותי מכאן! יבוא עלי מה שיבוא – אבל כאן, במקום! שאבוא לפחות לקבר ישראל..." [1]. לפי עדותו של הלל זיידמן[2], גילה הרב קנל התנגדות אקטיבית לגירוש אל מחנות המוות. בהיותו בכיכר האומשלאגפלאץ, ניסה לחטוף את נשקו של הגרמני ששמר עליו, ובעקבות כך נורה ונהרג במקום. כך זכה לקבר ישראל.

גרסה נוספת למעשה זה מסר נכדו ישראל קנל שסיפר כי במהלך האקציה, כאשר הגיעו קציני האס-אס לדירתו של הרב קנל וציוו עליו לרדת אל הרחוב בדרך אל האומשלאגפלאץ, סירב הרב קנל לציית. הוא סטר לגרמני בפניו, ובו-במקום נורה ונהרג[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם פוקס, השואה במקורות רבניים, ירושלים תשנ"ה, עמ' 137, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  2. ^ הלל זיידמן, יומן גיטו ווארשה, תל אביב תש"ו, עמ' 55, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ^ יקיר יוד, "עדות משלימה על גורל אחרוני האדמו"רים", בתוך: בית יעקב, גליון 47, ירושלים תשכ"ג, עמ' 9, באתר אוצר החכמה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36624633יצחק מאיר קנל