יחסי טורקיה–פקיסטן
| יחסי טורקיה–פקיסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| טורקיה | פקיסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 783,562 | 796,095 |
| אוכלוסייה | |
| 87,545,061 | 252,593,513 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,108,022 | 338,368 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,657 | 1,340 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה אסלאמית, דמוקרטיה פרלמנטרית ופדרציה |
יחסי טורקיה–פקיסטן הם היחסים הדיפלומטיים בין פקיסטן לבין טורקיה. מאז 2016 הוכרז כי המדינות מתכננות להפוך את קשריהן ל"שותפות אסטרטגית".
המגעים הראשונים התקיימו מאות שנים לפני הקמתן של שתי מדינות מודרניות. במהלך מלחמת העצמאות הטורקית, כאשר המוסלמים בהודו הבריטית שלחו סיוע כספי בכדי לסייע בהקמת הרפובליקה של טורקיה, ועשרות שנים לאחר מכן סייעו הטורקים בעצמאות פקיסטן מהודו. כתוצאה מכך פקיסטן נהנית מתפיסות חיוביות בטורקיה מזה עשורים רבים. שתי המדינות מקיימות יחסים תרבותיים, היסטוריים וצבאיים קרובים, שמתרחבים כיום ונהנים מפריחה כלכלית כאשר הם מבקשים לפתח את כלכלותיהם. טורקיה תומכת בעמדת פקיסטן לגבי סכסוך קשמיר. טורקיה תומכת בחברות פקיסטן בקבוצת ספקים גרעיניים. גנרל זרוע היבשה של פקיסטן טלאט מסעוד אמר כי המדינות מקיימות יחסים קרובים הן תחת משטרים דמוקרטיים והן תחת משטרים צבאיים, מה שמשקף את המהות ההדוקה של הקשרים.
היסטוריה
בשנת 1947 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות, זמן קצר לאחר שפקיסטן קיבלה עצמאות בעקבות פירוק הודו הבריטית. טורקיה הייתה בין המדינות הבודדות שהכירו בפקיסטן זמן קצר לאחר הקמתה ותמכו ברצונה להיות חברה באו"ם. היחסים הדו-צדדיים התקרבו יותר ויותר בגלל קשרים תרבותיים, דתיים וגאו-פוליטיים בין מדינות. המושל הכללי של פקיסטן, מוחמד עלי ג'ין, הביע התפעלות ממייסד טורקיה, מוסטפא כמאל אטאטורק, וביקש לפתח את פקיסטן על פי המודל הטורקי של המודרניזם. רעיונות דומים השמיעו המשורר מוחמד איקבל ונשיא פקיסטן, פרבז מושארף, שבילה זמן רב בטורקיה וקיבל שם אימונים צבאיים. מוחמד עלי ג'ין נערץ כמנהיג גדול בטורקיה, והכביש הראשי של אנקרה, "Caddesi Cinnah" קרוי על שמו, ומאידך הכבישים באסלאמאבאד, קראצ'י, לאהור, פשאוור ולרקנה נקראים על שם אתאטורק. ב-26 באוקטובר 2009 זכה רג'פ טאיפ ארדואן למסדר פקיסטן והיה למנהיג העולם הרביעי שנאם בפרלמנט הפקיסטני.
יחסי כלכלה
המדינות חתמו על הסכם כלכלי אסטרטגי שנועד להרחיב את שיתוף הפעולה בדגש מיוחד על סחר והשקעות. טורקיה ופקיסטן הן חברות מייסדות של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי וחלק מה-D8 האסלאמי. שתי המדינות עבדו על כריתת הסכם של סחר מועדף על מנת להגדיל משמעותית את הסחר וההשקעות, במיוחד בתחום התחבורה, התקשורת, התעשייה, התיירות והתעשיות האחרות. ממשלות המדינות ביקשו להגדיל את היקף הסחר מ-690 מיליון דולר ליותר ממיליארד דולר עד שנת 2010. יצוא פקיסטן לטורקיה כולל: אורז, שומשום, עור, טקסטיל, בדים, ציוד ספורט וציוד רפואי. יצוא טורקיה לפקיסטן כולל: חיטה, גרגירי חומוס, עדשים, דיזל, כימיקלים, כלי רכב, מכונות ואנרגיה. תאגידים פרטיים טורקיים השקיעו רבות בפרויקטים התעשייתיים ובפרויקטי הבנייה של פקיסטן לפיתוח כבישים מהירים, צינורות ותעלות.
יחסים היסטוריים ותרבותיים
בתקופות שונות של ההיסטוריה, האזורים בהם שוכנות כיום פקיסטן וטורקיה, היו תחת השפעה הדדית של תרבויות פרסית, הלניסטית, ערבית וטורקית-מונגולית. במהלך המאה ה-5 לפנה"ס, פרס העתיקה שלטה מאנטוליה אל נהר האינדוס, והביאה מסורות תרבותיות ופוליטיות פרסיות לאזורים אלו.
טורקיה המודרנית הייתה ביתם של תרבויות אירופיות קדומות רבות, כולל היוונים הקדמוניים. למדינה עקבות רבים מההשפעה התרבותית וההיסטורית של היוונים הקדמונים, כולל אתרים ארכאולוגיים יוונים והלניסטיים רבים שנמצאים באזור. גם פקיסטן הושפעה מהתרבות והציוויליזציה היוונית לאחר כיבוש עמק האינדוס על ידי אלכסנדר הגדול, מה שהוביל בהמשך לכינונה של הממלכה האינדו-היוונית והבודהיזם היווני.
טורקיה הפכה למדינה של דוברי טורקית כתוצאה מכיבוש הסלג'וקים וטורקיזציה של האזור. אף על פי שפקיסטן אינה מדינה דוברת טורקית, השפות העיקריות שלה, במיוחד אורדו, הושפעו מאוד מהשפה טורקית צ'אגאטאי והן קיבלו ממנה מילים רבות. האטימולוגיה של המילה "אורדו" מתוארכת לשלטון המוגולים. לעיצובי הביגוד המסורתיים של שתי המדינות יש גם מוצא משותף במרכז אסיה. ישנן מסורות נפוצות במטבח: הקבב, פילאף והחלווה, למרות התבלון השונה בפקיסטן בשל השפעת דרום אסיה. גם הטורקים וגם הפקיסטנים משתייכים בעיקר לאסכולה החנפית של האסלאם הסוני, ששרד מימי האימפריה העות'מאנית והאימפריה המוגולית. ישנן מסורות חזקות של סופיות מתונה, ושרים דתיים של שתי המדינות מתקשרים לרוב זה עם זה.
קשרים אסטרטגיים
שתי המדינות היו במהלך המלחמה הקרה חלק מברית בגדאד, אשר מטרתו הייתה להכיל את ברית המועצות בעזרת מספר מדינות חזקות לאורך גבולותיה הדרומיים של ברית המועצות.
סכסוך קשמיר
שגריר טורקיה שהה שבוע באזד קשמיר, בעיר מוזפרבאד שבשליטת פקיסטן, כדי להביע הזדהות עם העמדה הפקיסטנית בסכסוך קשמיר. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, קרא ל"דיאלוג רב-צדדי "בין הודו לפקיסטן כדי לפתור את סוגיית השליטה בקשמיר.
תהליך שיתוף פעולה משולש
בפברואר 2007, פסגה משולשת התקיימה באנקרה בהשתתפות טורקיה, פקיסטן ואפגניסטן, לאחר ביקורו של שר החוץ הטורקי עבדוללה גול באסלאמאבאד כדי לנהל מדיניות חוץ מגוונת בדרום מזרח אסיה. עבדוללה גול הצהיר את הדברים הבאים: "כולנו אחים שצריכים לתמוך זה בזה כדי להבטיח ביטחון ויציבות באזור".
בפגישה שנערכה ב-1 באפריל 2009 בין מנהיגי פקיסטן ואפגניסטן, שנערכה במסגרת התהליך המשולש לשיתוף פעולה באנקרה, התחייבו שלוש המדינות להגדיל את התיאום בין הסוכנויות הפוליטיות, הצבאיות והביון שלהם במאבק נגד לוחמים וטרור. בורקה קיאטורק, יו"ר איגוד הידידות הטורקית-פקיסטנית, אמר: "לראשונה מנהיגי הצבא והמודיעין של אפגניסטן ופקיסטן השתתפו בפסגה משולשת המשקפת מחויבות עמוקה יותר לעבוד יחד".
בכנס ידידי התורמים של פקיסטן הדמוקרטית שהתקיים ב-17 באפריל 2009, הורה השר הטורקי, מהמט איידין, לפקיסטן להקצות 100 מיליון דולר לפקיסטן לפרויקטים של תשתיות, בריאות וחינוך. חבר הפרלמנט הטורקי קייאטורק קרא למדינות שכנות, כולל הודו, להתחייב סכום דומה, שכן "זה האינטרס שלהם לראות פקיסטן יציבה; אחרת האלימות תתפשט לשטחן".
חברי פרלמנט מפקיסטן ואפגניסטן התכנסו באנקרה ב-5 במאי 2009 כחלק מתהליך משולש של שיתוף פעולה, שם נפגשו עם נשיא טורקיה עבדוללה גול ושר החוץ אחמט דבוטולו ודנו בסוגיות שונות. מוראט מרצ'ן, ראש נציבות קשרי חוץ של הפרלמנט הטורקי, אמר: "כיום אנו זקוקים לשיתוף פעולה בין מדינותינו יותר מתמיד. אני מאמין שטורקיה, שיש לה יחסים בין אחים היסטוריים עם שתי המדינות, נמצאת בעמדה מיוחדת לשפר ולהעמיק את הקשרים האלה. טורקיה בטוחה כי שיתוף הפעולה שיוקם בין אפגניסטן לפקיסטן יסייע מאוד בפתרון בעיות".
שיתוף פעולה צבאי
שתי המדינות מקיימות קשרים צבאיים ארוכי שנים. בפקיסטן, קציני חיל האוויר הפקיסטני מאומנים להטיס את מטוסי ה-F-16. ב-2 באפריל 1954, פקיסטן וטורקיה חתמו על הסכם ידידות ושיתוף פעולה. הם מעצמות אזוריות והצטרפו בעבר לארגון האמנה המרכזי (CENTO), שמטרתו הייתה לחזק את שיתוף הפעולה הצבאי והאסטרטגי, כמו גם נגד התפשטות הקומוניזם וההשפעה הסובייטית באזור. טורקיה תומכת בגלוי בעמדת פקיסטן בסכסוך קשמיר. אנקרה מכירה בג'אמו וקשמיר כחלק מפקיסטן, ושגריר טורקיה בפקיסטן שהה כמעט שבוע במוזפרבאד, בירת אזאד קשמיר, כדי להפגין את הסולידריות של ארצו עם הפקיסטנים כלפי קשמיר. טורקיה סיפקה תמיכה פוליטית וצבאית לפקיסטן במהלך הסכסוך ההודי-פקיסטני. פקיסטן הביעה תמיכה במדיניות טורקיה ביחס לצפון קפריסין. שתי המדינות מבקשות להרחיב את שיתוף הפעולה במאבק בטרור, והן גם חברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
טורקיה היא כיום ספקית גדולה של נשק לפקיסטן, ואף רכשה בעבר נשק מאסלאמאבאד ועד היום היא ממשיכה לרכוש כמה רכיבים מפקיסטן. כוחות האוויר הפקיסטנים וטורקיה חתמו על הסכם לרכישת 52 מטוסי מושק PAC MFI-17 פקיסטנים, ופקיסטן הביעה רצון להכשיר טייסים טורקים חדשים ולתמוך בשיקום הכוחות המזוינים הטורקיים לאחר ניסיון ההפיכה בשנת 2016.
ביולי 2018 חתם הצי הפקיסטני על חוזה לרכישת ארבע אוניות מסדרת MILGEM מטורקיה, שהיא עסקת הייצוא הצבאית הגדולה היחידה בטורקיה בשווי 1.5 מיליארד דולר. מפקד חיל הים הפקיסטני אדמירל צפר מחמוד עבאסי ורג'פ טאיפ ארדואן נכחו בטקס מסירת הספינה הראשונה ב-29 בספטמבר 2019. בעשור האחרון הוכשרו בטורקיה קרוב ל-1,500 קצינים פקיסטנים. שתי המדינות משתפות פעולה בייצור מל"טים. באפריל 2019 ערכו כוחות טורקיים ופקיסטנים תרגילי לוחמה בטרור משותפים באוזבקיסטן. נספחים צבאיים טורקיים מכל יחידה צבאית מוצבים בשגרירות הפקיסטנית באנקרה. טורקיה סייעה למודרניזציה של מטוסי קרב F-16 עבור חיל האוויר בפקיסטן, בייצור מנועים כמו גם חלפים. המדינות התקרבו עוד יותר מבחינה צבאית בגלל המצב הביטחוני של המדינות השכנות, וגם בגלל חוסר היציבות ביחסים עם ארצות הברית לאחרונה. בנובמבר 2019, הכוחות הימיים של שתי המדינות השתתפו בתרגילים ברחבי הים התיכון והים הערבי.
עזרה הדדית
לאחר רעידת האדמה בקשמיר בשנת 2005, טורקיה הגבירה את מאמציה לסייע לפקיסטנים באזורים שנפגעו. טורקיה הודיעה כי תספק 150 מיליון דולר כדי לסייע לקורבנות רעידת האדמה. הסהר האדום הטורקי הקצה כספים להקמת מסגד באזד קשמיר שנבנה בסגנון העות'מאני במחוז הפקיסטני בבג.
פקיסטן סיפקה סיוע לטורקיה לאחר רעידת האדמה בשנת 1999 ואחרי רעידת האדמה בשנת 2011.
סוגיות בעייתיות
בין המדינות התעוררו לפעמים ניגוד אינטרסים. במהלך מלחמת האזרחים באפגניסטן (1996–2001), טורקיה הייתה תומכת נלהבת של הברית הצפונית, אשר כללו גם אוזבקים וטורקמנים, להם היו קשרים תרבותיים ולשוניים עם הטורקים. פקיסטן שמרה על יחסים חזקים עם הטליבאן, בהם פשטונים אתניים היוו את הרוב, בגלל החשש שאפגניסטן תיפול תחת שליטתה של הברית הצפונית, בה תמכה הודו.
בסוף 2001, פקיסטן הייתה תחת לחץ בינלאומי לנתק את קשריה עם הטליבאן, ולעמוד לצד ארצות הברית ונאט"ו במהלך המלחמה בטרור לאחר פיגועי 11 בספטמבר בניו יורק ווושינגטון. לאחר שפקיסטן הצטרפה למלחמה נגד אל-קאעידה והטליבאן, ארצות הברית הסירה את כל הסנקציות שהוטלו על אסלאמאבאד לאחר ניסוי גרעיני ב-1998.
נציגויות דיפלומטיות
- פקיסטן מחזיקה בטורקיה שגרירות באנקרה ו-2 קונסוליות באיסטנבול ואיזמיר.
- טורקיה מחזיקה בפקיסטן שגרירות באסלאמאבאד ו-3 קונסוליות בקראצ'י, לאהור ופייסלאבאד[1].
הערות שוליים
28538567יחסי טורקיה–פקיסטן