יחסי פקיסטן–קניה
| יחסי פקיסטן–קניה | |
|---|---|
|
|
| |
| פקיסטן | קניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 796,095 | 580,367 |
| אוכלוסייה | |
| 252,593,513 | 56,801,109 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 338,368 | 107,441 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,340 | 1,892 |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
יחסי פקיסטן–קניה הם היחסים הדו-צדדיים בין פקיסטן לקניה. שתי המדינות חברות בחבר העמים הבריטי.
היסטוריה
היחסים בין פקיסטן לקניה כוננו לראשונה מבחינה היסטורית בשנות ה-60, כאשר פקיסטן הביעה את תמיכתה בקניה בקבלת עצמאות מהשלטון הבריטי.
ועדת השרים המשותפת לשנת 2004
בשנת 2004 התקיימה ישיבת ועדת השרים המשותפת של פקיסטן–קניה בניירובי, מתוך כוונה להגביר את הסחר והיחסים הכלכליים הדו-צדדיים.[1]
בפורום הצהיר שר החוץ של קניה כי "קניה מעריכה את ידידותה עם פקיסטן" וכי "קניה מבטאת את הרצון להעמיק את הקשרים הכלכליים והמסחריים בין שתי המדינות".[1] הנציב העליון של קניה, מישי מואטשאהו, פנה גם לאנשי עסקים פקיסטניים כי "הם צריכים לראות בקניה מדינה אטרקטיבית להשקיע בה, מכיוון שקניה היא שער עבור משקיעים פקיסטנים להיכנס לשוק הגדול של 38 מדינות אפריקאיות, ללא גישה אל הים, לקניה שיש לה נמל ימי בינלאומי מומבסה". עוד אמר כי "קניה תתמוך באופן מלא במשקיעים פקיסטנים בבחינת אזורי ההשקעה הפוטנציאליים בקניה. לדבריה, קניה הקימה את המתקן 'חלון חד פעמי' למשקיעים זרים כדי להקל עליהם ולהקל עליהם תהליכים עסקיים."[2]
בתגובה, בירך שר המסחר של פקיסטן את מטרותיה של קניה לחזק את קשריה עם פקיסטן והדגיש עוד יותר את הצורך בהחלפת מידע, משלחות עסקיות והשתתפות קבועה בירידי הסחר של זה. הוא גם ציין ששתי המדינות צריכות להוריד את המכס ואת המכשולים להרחבת הסחר. מבחינה זו הוא קיווה ששתי המדינות יוכלו להתקדם במשא ומתן על הסכם תעריף מועדף (PTA).
לפחות 2,000 פקיסטנים מתגוררים בקניה. בתחומי מחלוקת אחרים פקיסטן חולקת על טענת קניה בנוגע לאזור השנוי במחלוקת בעימות הגבול הסודאני. אך מכיוון שדרום סודאן קיבלה עצמאות בשנת 2011 שינתה אסלאמאבאד את עמדתה ותמכה במקום זאת בקניה ודחתה את טענותיה של ג'ובה.
שיתוף פעולה לפיתוח
פקיסטן מציעה קורסים ותוכניות הכשרה שונות לקניה בקורסים דיפלומטיים ברמות שונות, קורס בנקאות מרכזית בינלאומית, קורס בנקאות מסחרית בינלאומית והדרכת שירותי דואר.[3]
פקיסטן העניקה בעבר סיוע לסיוע לקניה בשנים 2006 ו-2011. קניה סיפקה גם סיוע לפקיסטן במהלך השיטפונות ב-2010.[3]
יחסי סחר
בשנת 2012 ייצאה קניה סחורות בשווי 256 מיליארד שילינג קנייתי (2.8 מיליארד דולר) לפקיסטן.[4]
הייצוא העיקרי לפקיסטן מקניה הוא: קפה, תה, ציוד תעשייתי, דלק וציוד תחבורה. מזון ומשקאות מהווים 45% מערכי הייצוא הכוללים לפקיסטן.[4]
הייצוא העיקרי מפקיסטן לקניה הוא אורז.[4]
פקיסטן היא יעד שותף הייצוא השני בגודלו עבור מוצרי קניה לאחר איחוד האמירויות הערביות באסיה. עם זאת, בשנת 2012, פקיסטן הייתה יעד הייצוא המוביל של סחורות קניה באסיה.[4]
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2011-06-14. נבדק ב-2009-07-12.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.thenews.com.pk/daily_detail.asp?id=156211
- ^ 3.0 3.1 PAKISTAN-KENYA BILATERAL RELATIONS. Retrieved on 20 January 2015.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Pakistan emerges Kenya's key exports destination. Retrieved on 20 January 2015.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2015-05-03. נבדק ב-2015-05-28.
{{cite web}}: (עזרה). Ministry of Foreign Affairs and International Trade. Retrieved on 20 January 2015.
32011213יחסי פקיסטן–קניה