יחסי ישראל–עומאן
| יחסי ישראל–עומאן | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | עומאן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 309,500 |
| אוכלוסייה | |
| 10,045,600 | 5,422,505 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 108,192 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,759 | 19,952 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה |
בין מדינת ישראל לסולטנות עומאן מתקיימים מגעים לא רשמיים. עומאן כמדינה ערבית תומכת באופן רשמי במדינות ערב במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי ארוך השנים. עם זאת, החל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, התקיימו קשרים חשאיים בין ישראל לעומאן, אשר כללו בין היתר ביקורי גומלין חשאיים של בכירים במשטר הישראלי עם מקביליהם במשטר העומאני. קשרים חשאיים אלו, וכן חתימתו של הסכם אוסלו א' בשנת 1993, הביאו להתחממות היחסים ולכינון יחסים מסחריים בין השתיים. פרוץ האינתיפאדה השנייה, אשר לוותה בהקצנה משמעותית של דעת הקהל בעולם הערבי כנגד ישראל, הביאה לניתוקם הרשמי של היחסים הרשמיים בין המדינות, ולסגירת הנציגויות המסחריות.
בשנת 1994 ביקר בעומאן ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. באפריל 1996 ביקר במדינה ראש הממשלה שמעון פרס. באוקטובר 2018 ביקרו בעומאן ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד יוסי כהן.
היסטוריה
החל מיום הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 ועד לראשית שנות ה-70, לא התקיימו כלל קשרים בין עומאן לישראל, וזאת על רקע העוינות העמוקה כלפי ישראל ברחבי העולם הערבי, וחוסר נכונותן של מדינות המפרץ הפרסי, ובכללן עומאן, לצאת נגד הזרם המיליטנטי, אשר הונהג במידה רבה על ידי מצרים ומנהיגה גמאל עבד אל נאצר.
מותו של עבד אל-נאצר ועלייתו לשלטון של אנואר סאדאת בשנת 1970, אשר נתפס כבעל דעות מתונות כלפי ישראל ביחס לקודמו, הובילו לתחילתם של מגעים בין ישראל לבין מדינות מתונות ברחבי עולם הערבי, ובכללן עומאן. הקשרים ההדדיים, אשר בתחילה נוהלו תחת מעטה חשאיות כבד, נגעו בעיקר בתחומים מסחריים, אשר לשתי המדינות היה בהם עניין ואינטרס משותף. בהמשך, התקיימו ביקורים חשאיים מדרג גבוה בשתי המדינות, כאשר אף נרמז כי יוסף בן-עלאווי, שר החוץ העומאני, ביקר בישראל יותר מפעם אחת, וזאת בברכתו של סולטאן עומאן, קאבוס בן סעיד, אשר נודע כידידו הקרוב של חוסיין מלך ירדן. התחממות היחסים הובילה אף להקמתן של נציגויות מסחריות בשתי המדינות, ולמגעים ראשונים בדבר אפשרויות נוספות להידוק הקשרים הכלכליים, ובהמשך אף הפוליטיים, בין ישראל למדינות המפרץ הפרסי, ובכללן עומאן. היחסים המתחממים בין שתי המדינות באו לידי ביטוי בעקבות חתימת הסכמי קמפ דייוויד, כאשר עומאן הייתה בין המדינות הערביות היחידות אשר לא גינו את מצרים על נכונותה לחתום על הסכם שלום עם ישראל.
בשנת 1994, קיים ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ביקור רשמי ראשון בעומאן, שם נפגש עם הסולטאן קאבוס בן סעיד במסקט. בין היתר, שני הצדדים דנו בסוגיית המחסור במים, וכיצד ניתן לקיים שיתוף פעולה בין-מדינתי בנושא זה. בהמשך, לאחר רצח יצחק רבין בשנת 1995, הגיע לישראל שר החוץ העומאני יוסף בן-עלאווי, ונפגש עם ראש הממשלה שמעון פרס בירושלים. מעט לאחר מכן, בינואר 1996, חתמו ישראל ועומאן על הסכם המאשר פתיחה הדדית של נציגויות מסחריות בשתי המדינות. באפריל 1996 הגיע פרס לביקור בעומאן ובקטר.
פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, אשר לוותה בהקצנה משמעותית של דעת הקהל ברחבי העולם הערבי נגד ישראל, ולהתגייסותם של המונים מכל רחבי העולם הערבי לצדו של העם הפלסטיני במאבק נגד ישראל, הובילה לפגיעה חמורה ביחסים בין שתי המדינות, כאשר עומאן, בדומה למדינות מתונות נוספות במרחב הערבי, ניתקה את קשריה עם ישראל, והכריזה על סגירת הנציגויות המסחריות בשתי המדינות[1]. עם זאת, קיימים דיווחים לפיהם המגעים בין המדינות המשיכו להתקיים על אש נמוכה, וזאת אף בעשור השני של המאה ה-21[2]. בין היתר נמסר, כי במהלך שנת 2008 התקיימה פגישה בקטר בין שר החוץ העומאני, יוסף בן-עלאווי ושרת החוץ הישראלית, ציפי לבני[3]. כמו כן, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה עומאן כי תהיה מוכנה לחדש את המגעים עם ישראל, וזאת בתנאי שתוקפא הבנייה בהתנחלויות[4].
בשנת 2016 שלחה עומאן נציג דיפלומטי להלוויית פרס.
באוקטובר 2018 ביקר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בעומאן. קיומו של הביקור נשמר בסוד, והוא היה הביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלה ישראלי בעומאן מאז ביקורו של שמעון פרס בשנת 1996. נתניהו ביקר במדינה יחד עם רעייתו, ראש המוסד יוסי כהן וראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן-שבת. כמו כן, לביקור הצטרפו מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם, ראש הסגל יואב הורוביץ והמזכיר הצבאי לראש הממשלה תת-אלוף אבי בלוט. במסגרת הביקור נפגש נתניהו עם הסולטן קאבוס בן סעיד על מנת לדון בחידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות[5][6]. עם זאת, עומאן הצהירה כי מטרת הביקור היא קידום המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.
בהמשך לכך, בפגישה נדונו הדרכים והנושאים הרלוונטיים לקידום תהליך השלום במזרח התיכון. הביקור דווח בהרחבה בטלוויזיה המקומית בעומאן, ופורסמו תמונות רבות מהביקור בהן נראים נתניהו ורעייתו בפגישות עם הסולטן ובכירים נוספים במדינה[7][8]. קיימת טענה כי הביקור נערך במסגרת התערבות אמריקאית בניסיון לקדם את "עסקת המאה" על ידי שימוש בעומאן לצורך תיווך בין ישראל לפלסטינים. זאת ועוד, אבו מאזן הגיע לביקור רשמי אצל הסולטן קאבוס בעומאן יומיים בלבד לאחר ביקור נתניהו[9]. בהמשך לכך, שר החוץ העומאני יוסף בן עלאווי אמר ב-27 באוקטובר במהלך פסגה ביטחונית-אזורית בבחריין כי עומאן הציעה לסייע לישראל ולפלסטינים להגיע להסכם שלום בעזרת רעיונות שתציג, אך לא תעשה זאת כמתווכת[10].
כשבוע לאחר ביקור נתניהו בעומאן המריא שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ לביקור נוסף במדינה, במהלכו התארח בכנס תחבורה בינלאומי. במסגרת הביקור הציג כ"ץ את יוזמת "מסילות לשלום" לחיבור של הים התיכון והמפרץ הפרסי באמצעות מסילות ברזל שיעברו דרך ישראל ומדינות האזור. כארבעה חודשים לאחר הביקור בעומאן נועד נתניהו פעם נוספת עם שר החוץ של עומאן, יוסף בן עלאווי, בוורשה בירת פולין. כשנה לאחר ביקורו של נתניהו בעומאן, שלח נתניהו הספד רשמי בתגובה לפטירתו של הסולטן קאבוס בן סעיד[11][12].
לאחר הפרסום על הסכם נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות באוגוסט 2020, וההודעה הפומבית על נרמול יחסים בין ישראל לבחריין בספטמבר 2020, פרסמה עומאן הודעה רשמית על תמיכה בנורמליזציה בין ישראל לאמירויות ועל תקוותה כי התהליך יוביל להסכם גם עם הפלסטינים[13]. בהמשך, שוחחו שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי עם מקבילו העומאני יוסף בן עלאווי[14].
ביוני 2021 שוחח שר החוץ הנכנס יאיר לפיד עם שר החוץ העומאני[15]. עם זאת, חודש לאחר מכן הכריזו בעומאן כי הם דוגלים בקיום יוזמת השלום הערבית ואינם מתכוונים לנרמל בזמן הקרוב את היחסים עם ישראל[16].
בפברואר 2023 הודיעה עומאן כי היא מאשרת לחברות תעופה ישראליות לטוס דרך המרחב האווירי שלה. שר החוץ של ישראל, אלי כהן, הגדיר את המהלך כ-"החלטה היסטורית" והודה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולסולטאן עומאן היית'ם בן טארק אאל סעיד על קידומה[17]. בעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 בין ישראל לעזה, הודיעה עומאן על סגירת המרחב האווירי שלה לטיסות ישראליות.
לאחר ה-7.10
בפגישת חירום של הליגה הערבית ב-11.10.2023 שר החוץ העומאני, שיח' חליפה אלח'רט'י, הטיל את האשמה והאחריות על ישראל על אירועי השבעה באוקטובר. עומאן הטילה את האחריות על המצב על כוחות הכיבוש הישראליים, שלטענתם מנהלים מלחמה רצחנית בעזה שגובה את חייהם של חפים מפשע רבים. עומאן הוסיפה שפשעיה הרבים של ישראל, בבנוסף לפגיעה בקדושתו של מסגד אל-אקצא, מהווים הפרה חמורה של הדין הבין-לאומי. ב־17.10.2023, כעשרה ימים לאחר מתקפת הפתע של חמאס, הוציאה עומאן כחלק ממועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ קריאה לממשלת ישראל להימנע מפלישה לעזה ולחימה כנגד הפלסטינים[18][19][20].
במהלך מלחמת "חרבות ברזל" משרד החוץ של עומאן הוציא מספר גינויים נוספים כנגד מדינת ישראל בנוגע למספר נושאים.
בין הגינויים של עומאן במהלך "חרבות ברזל":
- גינויים על הלחימה בעזה, פגיעה בחפים מפשע, בתי ספר, בתי חולים ומחנות עקורים[21]
- מבצע "חומות ברזל" בג'נין בינואר 25'[22]
- מבצע "חץ הבשן" במרחב החיץ הסורי בדצמבר 24', בנוסף לתקיפות אוויריות בשטח סוריה[23]
- תקיפה בשטח איראן (מבצע "ימי תשובה") באוקטובר 24'[24]
- התמרון והתקיפות הישראליות בלבנון[25]
- חיסול איסמעיל הנייה[26]
- התקיפות הישראליות בתימן
- התנהלות ממשלת ישראל בנושא מסגד אל אקצא[27]
נסיונותיה של ישראל להחרים את אונר''א[28]
קישורים חיצוניים
אלי פודה, הסיבה האמיתית לביקור בעומאן תתגלה בקרוב, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ↑ חדשות נענע, עומאן: קשרי מסחר מלאים עם ישראל יהיו רק כשיהיה שלום, באתר של "רשת 13", 15 בינואר 2000 (במקור, מאתר "nana10")
- ↑ ברק רביד, התקציב חשף: ישראל פתחה נציגות דיפלומטית חדשה במפרץ הפרסי, באתר הארץ, 12 במאי 2013
- ↑ ספי קרופסקי, לבני נפגשה עם שר החוץ של עמאן בדוחא, באתר וואלה!, 14 באפריל 2008
- ↑ פנחס וולף, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטאר, באתר וואלה!, 14 באוגוסט 2009
- ↑ Netanyahu Visits Oman | The Washington Institute, www.washingtoninstitute.org (באנגלית)
- ↑ יואל גוז'נסקי, קובי מיכאל, זכי שלום, משמעויות ביקור ראש ממשלת ישראל בעומאן, מבט על, גיליון 1106, 14 בנובמבר 2018, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ ראש הממשלה נתניהו מסכם ביקור היסטורי בעומאן, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו, 28 באוקטובר 2018
- ↑
נתניהו בביקור חשאי בעומאן, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 02:18)
- ↑ Abbas in Oman after Netanyahu visit to Gulf, Middle East Monitor, 2018-10-29
- ↑ כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2018-10-27), "למה אסור לנו לארח את ישראל?": התגובות לביקור נתניהו בעומאן, נבדק ב-2025-03-14
- ↑ אייכנר, איתמר (2018-11-06). "צפו במחול החרבות: כך התקבל השר כץ בעומאן". Ynet. נבדק ב-2025-03-14.
- ↑ אייכנר, איתמר (2020-01-11). "נתניהו ספד לסולטן עומאן שמת בגיל 79: "מנהיג דגול"". Ynet. נבדק ב-2025-03-14.
- ↑ סוכנויות הידיעות, ארדואן: שוקלים להשעות את יחסינו עם איחוד האמירויות בגלל ההסכם עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 14 באוגוסט 2020
- ↑ נעה לנדאו, שר החוץ אשכנזי שוחח עם מקבילו בעומאן על "הצורך בחיזוק היחסים", באתר הארץ, 17 באוגוסט 2020
- ↑ ליעד אוסמו, לפיד שוחח עם שר החוץ של עומאן, באתר ynet, 24 ביוני 2021
- ↑ מעריב אונליין, דיווח: שר החוץ של עומאן שלל את האפשרות שמדינתו תהיה הבאה לנרמל את היחסים עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 10 ביולי 2021
- ↑ ירון אברהם, פרסום ראשון: עומאן מאשרת מעבר טיסות לחברות ישראליות בשטחה האווירי, באתר מאקו, 23 בפברואר 2023
- ↑ Nawaf Al Balushi, Oman at emergency session of Arab League, www.fm.gov.om, 2023-10-11 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Nawaf Al Balushi, Statement of Extraordinary GCC Ministerial Council on Gaza, www.fm.gov.om, 2023-10-17 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Oman condemns Israel's burning of Kamal Adwan Hospital in Gaza, Middle East Eye (באנגלית)
- ↑ Oman condemns Israel's burning of Kamal Adwan Hospital in Gaza, Middle East Eye (באנגלית)
- ↑ Oman condemns Israel's ongoing aggression on Jenin, WAFA Agency (באנגלית)
- ↑ Almukhtar Alrahbi, Oman denounces Israeli forces' occupation of new Syrian territories, www.fm.gov.om, 2024-12-10 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ AFP, Oman posts condemnation of ‘Israeli attack’ on Iran, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Bitwize- http://bitwize.com.lb, Oman condemns Israeli airstrikes on Lebanon, Times of Oman (באנגלית)
- ↑ Oman Condemns Assassination of Haniyeh - Politics news, Tasnim News Agency (באנגלית)
- ↑ Nisha Joshi, Oman condemns storming of Al Aqsa Mosque, Muscat Daily, 2024-08-14 (באנגלית)
- ↑ Tridwip, Oman denounces Israel’s decision to ban UNRWA, Muscat Daily, 2024-10-30 (באנגלית)
יחסי ישראל–עומאן40694121Q15074410