יחסי ישראל–עומאן
| יחסי ישראל–עומאן | |
|---|---|
|
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: |
| |
| ישראל | עומאן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 309,500 |
| אוכלוסייה | |
| 10,019,883 | 5,369,862 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 108,192 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,889 | 20,148 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה |
בין מדינת ישראל לסולטנות עומאן מתקיימים מגעים לא רשמיים. עומאן כמדינה ערבית תומכת באופן רשמי במדינות ערב במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי ארוך השנים. עם זאת, החל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20, התקיימו קשרים חשאיים בין ישראל לעומאן, אשר כללו בין היתר ביקורי גומלין חשאיים של בכירים במשטר הישראלי עם מקביליהם במשטר העומאני. קשרים חשאיים אלו, וכן חתימתו של הסכם אוסלו בשנת 1993, הביאו להתחממות היחסים ולכינון יחסים מסחריים בין השתיים[1]. פרוץ האינתיפאדה השנייה, אשר לוותה בהקצנה משמעותית של דעת הקהל בעולם הערבי כנגד ישראל, הביאה לניתוקם הרשמי של היחסים הרשמיים בין המדינות, ולסגירת הנציגויות המסחריות.
בשנת 1994 ביקר בעומאן ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. באפריל 1996 ביקר במדינה ראש הממשלה שמעון פרס. באוקטובר 2018 ביקרו בעומאן ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד יוסי כהן.
היסטוריה
החל מיום הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 ועד לראשית שנות ה-70, לא התקיימו כלל קשרים בין עומאן לישראל, וזאת על רקע העוינות העמוקה כלפי ישראל ברחבי העולם הערבי, וחוסר נכונותן של מדינות המפרץ הפרסי, ובכללן עומאן, לצאת נגד הזרם המיליטנטי, אשר הונהג במידה רבה על ידי מצרים ומנהיגה גמאל עבד אל נאצר.
מותו של עבד אל-נאצר ועלייתו לשלטון של אנואר סאדאת בשנת 1970, אשר נתפס כבעל דעות מתונות כלפי ישראל ביחס לקודמו, הובילו לתחילתם של מגעים בין ישראל לבין מדינות מתונות ברחבי עולם הערבי, ובכללן עומאן. הקשרים ההדדיים, אשר בתחילה נוהלו תחת מעטה חשאיות כבד, נגעו בעיקר בתחומים מסחריים, אשר לשתי המדינות היה בהם עניין ואינטרס משותף. בהמשך, התקיימו ביקורים חשאיים מדרג גבוה בשתי המדינות, כאשר אף נרמז כי יוסף בן-עלאווי, שר החוץ העומאני, ביקר בישראל יותר מפעם אחת, וזאת בברכתו של סולטאן עומאן, קאבוס בן סעיד, אשר נודע כידידו הקרוב של חוסיין מלך ירדן. התחממות היחסים הובילה אף להקמתן של נציגויות מסחריות בשתי המדינות, ולמגעים ראשונים בדבר אפשרויות נוספות להידוק הקשרים הכלכליים, ובהמשך אף הפוליטיים, בין ישראל למדינות המפרץ הפרסי, ובכללן עומאן[1]. היחסים המתחממים בין שתי המדינות באו לידי ביטוי בעקבות חתימת הסכמי קמפ דייוויד, כאשר עומאן הייתה בין המדינות הערביות היחידות אשר לא גינו את מצרים על נכונותה לחתום על הסכם שלום עם ישראל.
בשנת 1994, קיים ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ביקור רשמי ראשון בעומאן, שם נפגש עם הסולטאן קאבוס בן סעיד במסקט. בין היתר, שני הצדדים דנו בסוגיית המחסור במים, וכיצד ניתן לקיים שיתוף פעולה בין-מדינתי בנושא זה. בהמשך, לאחר רצח יצחק רבין בשנת 1995, הגיע לישראל שר החוץ העומאני יוסף בן-עלאווי, ונפגש עם ראש הממשלה שמעון פרס בירושלים. מעט לאחר מכן, בינואר 1996, חתמו ישראל ועומאן על הסכם המאשר פתיחה הדדית של נציגויות מסחריות בשתי המדינות. באפריל 1996 הגיע פרס לביקור בעומאן ובקטר.
פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, אשר לוותה בהקצנה משמעותית של דעת הקהל ברחבי העולם הערבי נגד ישראל, ולהתגייסותם של המונים מכל רחבי העולם הערבי לצדו של העם הפלסטיני במאבק נגד ישראל, הובילה לפגיעה חמורה ביחסים בין שתי המדינות, כאשר עומאן, בדומה למדינות מתונות נוספות במרחב הערבי, ניתקה את קשריה עם ישראל, והכריזה על סגירת הנציגויות המסחריות בשתי המדינות[2]. עם זאת, קיימים דיווחים לפיהם המגעים בין המדינות המשיכו להתקיים על אש נמוכה, וזאת אף בעשור השני של המאה ה-21[3]. בין היתר נמסר, כי במהלך שנת 2008 התקיימה פגישה בקטר בין שר החוץ העומאני, יוסף בן-עלאווי ושרת החוץ הישראלית, ציפי לבני[4]. כמו כן, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה עומאן כי תהיה מוכנה לחדש את המגעים עם ישראל, וזאת בתנאי שתוקפא הבנייה בהתנחלויות[5].
בשנת 2016 שלחה עומאן נציג דיפלומטי להלוויית פרס.
לאחר הפרסום על הסכם נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות באוגוסט 2020, וההודעה הפומבית על נרמול יחסים בין ישראל לבחריין בספטמבר 2020, פרסמה עומאן הודעה רשמית על תמיכה בנורמליזציה בין ישראל לאמירויות ועל תקוותה כי התהליך יוביל להסכם גם עם הפלסטינים[6]. בהמשך, שוחחו שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי עם מקבילו העומאני יוסף בן עלאווי[7].
ביוני 2021 שוחח שר החוץ הנכנס יאיר לפיד עם שר החוץ העומאני[8]. עם זאת, חודש לאחר מכן הכריזו בעומאן כי הם דוגלים בקיום יוזמת השלום הערבית ואינם מתכוונים לנרמל בזמן הקרוב את היחסים עם ישראל[9].
בפברואר 2023 הודיעה עומאן כי היא מאשרת לחברות תעופה ישראליות לטוס דרך המרחב האווירי שלה. שר החוץ של ישראל, אלי כהן, הגדיר את המהלך כ-"החלטה היסטורית" והודה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולסולטאן עומאן היית'ם בן טארק אאל סעיד על קידומה.[10]
קישורים חיצוניים
אלי פודה, הסיבה האמיתית לביקור בעומאן תתגלה בקרוב, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 סנונית - לעוף מעבר לדמיון, באתר www.snunit.k12.il באתר "סנונית"
- ^ חדשות נענע, עומאן: קשרי מסחר מלאים עם ישראל יהיו רק כשיהיה שלום, באתר של "רשת 13", 15 בינואר 2000 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ ברק רביד, התקציב חשף: ישראל פתחה נציגות דיפלומטית חדשה במפרץ הפרסי, באתר הארץ, 12 במאי 2013
- ^ לבני נפגשה עם שר החוץ של עמאן בדוחא, באתר וואלה!
- ^ פנחס וולף, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטאר, באתר וואלה!, 14 באוגוסט 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, ארדואן: שוקלים להשעות את יחסינו עם איחוד האמירויות בגלל ההסכם עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 14 באוגוסט 2020
- ^ נעה לנדאו, שר החוץ אשכנזי שוחח עם מקבילו בעומאן על "הצורך בחיזוק היחסים", באתר הארץ, 17 באוגוסט 2020
- ^ ליעד אוסמו, לפיד שוחח עם שר החוץ של עומאן, באתר ynet, 24 ביוני 2021
- ^ מעריב אונליין, דיווח: שר החוץ של עומאן שלל את האפשרות שמדינתו תהיה הבאה לנרמל את היחסים עם ישראל, באתר מעריב אונליין, 10 ביולי 2021
- ^ N12 - פרסום ראשון: עומאן מאשרת מעבר טיסות לחברות ישראליות..., באתר N12, 2023-02-23
35776509יחסי ישראל–עומאן