יחסי ישראל–סינגפור
| יחסי ישראל–סינגפור | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | סינגפור |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 719.20 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 5,845,287 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 501,428 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 85,783 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
יחסי ישראל–סינגפור הם יחסים קרובים ביותר, המבוססים על שנים של סיוע והדרכה שהעניקה ישראל לסינגפור החל משנותיה הראשונות, בעיקר בצורת סיוע צבאי. ראשיתו של הקשר בשנת 1965, מיד לאחר פרישת סינגפור מהפדרציה המלזית. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו במאי 1969.[1]
עצמאות סינגפור
בדומה לישראל, הייתה סינגפור מושבה בריטית, החל מ-1819, ושימשה מעוז חשוב לאימפריה הבריטית במזרח הרחוק. במלחמת העולם השנייה נכבשה בידי היפנים, שביצעו טבח המוני בתושביה של סינגפור. (שנים אחר כך יספר לי קואן יו, אבי האומה הסינגפורית והאדם שהצעיד אותה למעמד של מעצמה כלכלית, כיצד נמלט מן הטבח, ולמד מהיפנים את כוחו של הפחד, בו ישתמש מאוחר יותר בשנות שלטונו בסינגפור). ב-1955 העניקה בריטניה אוטונומיה לאי. בשנת 1963 התאחדה סינגפור עם מלאיה ועם מדינות סבה וסאראוואק שבצפון האי בורנאו במה שנודע כפדרציה המלזית, אך אולצה לפרוש מהאיחוד בשנת 1965.
קשרים ביטחוניים
סינגפור, בראשותו של לי קואן יו, מנהיג "מפלגת הפעולה העממית" (PAP), הייתה מדינה זעירה, דלת משאבים וידידים, ומוקפת באויבים. בינה לבין מלזיה, בעלת בריתה של בריטניה וארצות הברית, שררה איבה כתוצאה מפרישתה של סינגפור מהפדרציה. היות שמפלגתו של לי קואן יו הייתה אויבתה המרה של המפלגה הקומוניסטית במדינה, אפשרות הקשר עם ברית המועצות והמדינות הקומוניסטיות הייתה חסומה בפניו. על כן, סינגפור חיפשה בעלי ברית אחרים. היא פנתה להודו ולמצרים בבקשת סיוע צבאי, אולם שתיהן התעלמו מבקשתה. לבסוף החליט קואן יו, בדעה אחת עם שר ההגנה גו קנג סווי לפנות לישראל לקבלת עזרה, הצעה שנענתה בחיוב על ידי ישראל.
חודשים מספר אחרי הקמתה של סינגפור הגיעה אליה משלחת של שישה מומחים ישראלים בראשותו של אל"ם יעקב אלעזרי. המשלחת בנתה את הצבא הסינגפורי תחת מעטה חשאיות כבד, כצבא האידיאלי שלא צלחה בנייתו בישראל, לפי תוכניתו של האלוף רחבעם זאבי. בניית הצבא הצליחה כל כך, שכיום נחשב צבא סינגפור הזעירה לצבא החזק והמתקדם בדרום-מזרח אסיה. ברם, הקשרים הצבאיים לא הסתיימו בבניית הצבא: סינגפור נעזרה בישראל גם בתכנונם והרכבתם של המשטרה ושירות בתי הסוהר הסינגפוריים, ועד היום היא נחשבת לאחת הלקוחות הגדולים של אמצעי לחימה ישראלים.
ביטוי פומבי ראשוני לסיוע של ישראל לבניית הצבא הסינגפורי נתן ראש ממשלת סינגפור לי הסיין לונג, בנאומו בירושלים ב-2014.[2]
קשרים אזרחיים
קשרים רבים נרקמו בין ישראל לסינגפור גם בתחום האזרחי. בין השאר נבנתה מערכת הבריאות הסינגפורית לפי זו הישראלית, ומומחי חינוך רבים נשלחו לישראל ללמוד את שיטות החינוך שלה, ובעיקר חינוך מתמטי שכן הסינגפורים סוברים ששיטת לימוד המתמטיקה בישראל מעודדת מחשבה יצירתית, תחום בו סינגפור חלשה במיוחד. למרבה האירוניה, דווקא בישראל מעריכים מאוד את החינוך הסינגפורי ומביאים אותו כדוגמה לחינוך למופת. לאחרונה החלו בישראל בהשתלמות מורים ב"חינוך סינגפורי" בטכניון.[3] בשנים האחרונות מושוות ישראל וסינגפור פעמים רבות בגלל הדמיון הרב ביניהן בתנאים המדיניים, הגאוגרפיים, והדמוגרפיים (מדינה קטנה וחסרת משאבים מוקפת אויבים גדולים ממנה).
בשנת 1968 ביקר בסינגפור שר האוצר פנחס ספיר בכוונה לפתוח נציגות מסחרית ישראלית בסינגפור, שעמה לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בזמנו.[4] בחודש מאי 1969 כוננו יחסים דיפלומטים מלאים בין ישראל לסינגפור.[5][6]
במרץ 2022 הודיעה סינגפור כי תפתח לראשונה שגרירות בישראל.[7]
קשרים כלכליים
לשכת המסחר ישראל-סינגפור החלה לפעול בשנת 1990 כתת-לשכה של לשכת המסחר ישראל-אסיה, שהוקמה כבר ב-1984. בשנת 1996 נחתם הסכם מחקר ופיתוח בין המדינות וב-1997 הוקמה קרן SIIRD מכוח ההסכם: קרן השקעות דו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי משותף.[8] בשנת 2013 שהובל רמי בר וסוחרים נוספים, הסתכם סחר החוץ של המדינות ב-1.956 מיליארד דולר, קפיצה של 24.6% משנת 2012. סינגפור מייבאת מישראל בעיקר ציוד טכנולוגי ואילו ישראל מייבאת מסינגפור בעיקר ציוד מחשבים.[9] סינגפור מהווה מרכז עבור חברות ישראליות רבות, שפועלות בה וממנה אל השווקים של אסיה. מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית בסינגפור, המשמשת כנקודת קשר עבור חברות ישראליות, בעלי עסקים ותעשיות, המחפשים הזדמנויות להשקיע בסינגפור. הנספחות מספקת שירותי פיתוח עסקי וכן שיווק וייעוץ אסטרטגי לחדירה לשוקי דרום מזרח אסיה. הנספחת הכלכלית בסינגפור היא רון שניר.[10]
במרץ 2022 נחתם בין ישראל הסכם בתחום הבינה המלאכותית.[11]
בין כרכור לסינגפור
"בין כרכור לסינגפור" היא תוכנית טלוויזיה ישראלית ששודרה בערוץ השני בהנחייתו של חיים הכט ובהפקתו של רואי מנדל, חוללה סערה גדולה בישראל. התוכנית עסקה בהשוואה בין ישראל לסינגפור (בניגוד למשתמע מן השם, שמו של היישוב כרכור נבחר מטעמי חריזה בלבד), ובעיקר במה יכולה ישראל ללמוד מעיר המדינה הקטנה. התוכנית הובילה לדיון ציבורי נרחב והביאה את סינגפור קרוב לתודעתו של האזרח הישראלי הממוצע.
קשרים דיפלומטיים
ראשיתה הייתה סינגפור ידידה קרובה של ישראל. עם זאת, היותה מוקפת במדינות מוסלמיות גדולות (אינדונזיה ומלזיה) מנעה ממנה להציג עמדה נחרצת בסכסוך הערבי ישראלי. באופן רשמי, רוצים הסינגפורים לראות קץ לסכסוך תוך הענקת זכויות לאומיות לפלסטינים בדרך שתהיה מקובלת על ישראל. אמנם לישראל יש שגרירות בסינגפור, אך החשש מהאוכלוסייה המוסלמית הגדולה של שכנותיה מנע מסינגפור לפתוח שגרירות בישראל.[12]
בפברואר 2017 ביקר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו בסינגפור. במסגרת הביקור דנו ראש הממשלה ועמיתו הסינגפורי על הרחבת הסכמי הסחר ועל חיזוק הקשר הביטחוני בין שתי המדינות.[13]
במרץ 2022 הודיעה ממשלת סינגפור כי תיפתח שגרירות בישראל.[11]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Diplomatic Ties With Israel Established by Singapore". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1969-05-11. נבדק ב-2022-01-27.
- ^ ערן לרמן, "דיפלומטיה-במדים", השילוח גיליון 16, אוקטובר 2019
- ^ מאה מורים השתלמו ב"שיטת סינגפור" בטכניון, באתר העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל
- ^ משלחת מישראל תבקר בסינגפור, למרחב, 28 בפברואר 1968
פ. ספיר: נפעל להרחבת הסחר עם המזרח-הרחוק, דבר, 8 במרץ 1968 - ^ נציגות ישראל בסינגפור - לרמת שגרירות, למרחב, 15 ביוני 1969
- ^ ישראל וסינגאפור כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים מלאים, הצופה, 12 במאי 1969
- ^ אנה ברסקי, סינגפור הודיעה כי תפתח לראשונה שגרירות בישראל, באתר מעריב, 21 במרץ 2022
- ^ "מדוע מעוניינת סינגפור ללמוד מישראל ומה יש לנו להציע", שי זריבץ', לשעבר הנספח הכלכלי בסינגפור, בבלוג מינהל סחר חוץ
- ^ "Singapore-Israel Trade hits almost S$2 billion in 2013", בלוג סינגפור, מינהל סחר חוץ
- ^ רון שניר, בבלוג מינהל סחר חוץ
- ^ 11.0 11.1 ברק רביד, סינגפור הודיעה כי תפתח לראשונה שגרירות בישראל: "עדות ליחסים הטובים בין המדינות", באתר וואלה!, 21 במרץ 2022
- ^ אתר שגרירות ישראל בסינגפור
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו בסינגפור: "אנחנו נשמות תאומות", באתר ynet, 20 בפברואר 2017
33506399יחסי ישראל–סינגפור