לי קואן יו
 | |||||
| לי קואן יו | |||||
| לידה |
16 בספטמבר 1923 סינגפור | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 23 במרץ 2015 (בגיל 91) | ||||
| מדינה | סינגפור | ||||
| מפלגה | מפלגת הפעולה העממית | ||||
| |||||
לי קואן יו (בסינית: 李光耀; 16 בספטמבר 1923 - 23 במרץ 2015) היה ראש ממשלתה הראשון של סינגפור מ-1959, עוד לפני שקיבלה עצמאות מלאה, ועד 1990. נחשב לאחראי העיקרי להצלחתה הכלכלית המטאורית ולדיקטטור נאור. לי מכונה בסינגפור "אבי האומה".
קורות חייו
לי נולד והתחנך בסינגפור. תושייה חילצה אותו ממוות בטבח ההמוני שערכו היפנים בסינגפורים ממוצא סיני במהלך מלחמת העולם השנייה. לימים סיפר שלמד בזמן השלטון היפני כמה מועיל הפחד לביסוס שלטון יציב, עקרון שאותו יישם, אמנם בצורה אכזרית פחות, כמנהיג ארצו.
חייו הפוליטיים
לאחר תום מלחמת העולם השנייה למד משפטים באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. ב-1954 יצר עם קבוצת משכילים מהמעמד הבינוני את "מפלגת הפעולה הסוציאליסטית עממית" (PAP) במטרה לפעול למען עצמאות סינגפור. בבחירות שנערכו באוטונומיה הסינגפורית ב-1 ביוני 1959 זכתה ה-PAP לרוב מוחץ באספת הנבחרים, וכעבור יומיים הושבע לי קואן יו כראש הממשלה הראשון של סינגפור האוטונומית[1]. לי המשיך לפעול לעצמאות סינגפור, תוך בחינת אפשרויות ליצירת חזית אנטי-קומוניסטית עם מלזיה[2]. בקיץ 1965 הביא לי לנטישת סינגפור את הפדרציה עם מלזיה בעקבות היחסים הקשים ששררו בין לי לבין מנהיגי מלזיה. לי עצמו לא התכוון להביא את הדברים עד כדי קרע מוחלט, בידעו שארצו קטנה, ענייה ומחוסרת משאבי טבע, אך לכך התגלגלו הדברים בסופו של דבר. בעקבות פירוק הפדרציה, הייתה סינגפור למדינה עצמאית[3]. לי היה לראש ממשלתה של סינגפור העצמאית עד 1990. במהלך שלושת העשורים שבהם החזיק בתפקיד ראש הממשלה הפכה סינגפור ממדינת עולם שלישי למעצמה פיננסית.
בשנת 1990 הוחלף לי על ידי גו צ'וק טונג, ועבר לשמש בתפקיד "שר בכיר" (Senior Minister), תפקיד שהומצא במיוחד עבורו. בנו הבכור, לי הסיין לונג, סומן כממשיך דרכו, ואחרי תקופה ארוכה כסגן ראש ממשלה, הוא מונה ב-2004 לראש ממשלתה השלישי של סינגפור. לי קואן יו כיהן בתפקיד "שר יועץ" (Minister Mentor) בממשלה של בנו.
לי הנהיג בסינגפור שלטון קשה שנקט ביד קשה כנגד כל הפרת חוק ושאפשר חופש ביטוי מוגבל ביותר לאופוזיציה. בראיון לניו יורק טיימס שבו נשאל מדוע אין הוא מאמץ את נורמות זכויות האדם המקובלות במדינת ישראל, המהווה מודל חיקוי עבורו, השיב כי יש להבדיל בין ישראל המלוכדת, שבה "אם תהיה מלחמה - כולם יבואו" לבין ארצו שהיא ערב רב של פליטים.
חייו האישיים
זיכרונותיו על תקופת שלטונו תורגמו לשפות רבות וגם לעברית.
בנו השני של לי קואן יו, לי הסיין יאנג, כיהן בעבר כנשיא ומנכ"ל תאגיד התקשורת והטלקומוניקציה הסינגפורי סינגטל.
לקריאה נוספת
- לי קואן יו, מן העולם השלישי לראשון, זמורה ביתן
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- אלי אשד, בן-גוריון הסינגפורי, באתר e-mago
- אקונומיסט, "אבי האומה" הסינגפורית, לי קואן יו פורש מהממשלה, באתר הארץ, 29 במאי 2011
- האני מאמין שלי, דבר, 13 באוגוסט 1965
רויטרס, מת המנהיג שהפך את סינגפור ממוקד של עוני לנמר אסייאתי, באתר TheMarker, 23 במרץ 2015- רויטרס וניו יורק טיימס, מת לי קואן יו, מייסד סינגפור וראש הממשלה הראשון, באתר הארץ, 22 במרץ 2015
- AP, הלך לעולמו "בן גוריון" של סינגפור, באתר ynet, 23 במרץ 2015
- ניו יורק טיימס ואי-פי, פרידה מהרודן האידיאלי: סינגפור מתאבלת על מייסדה, שספג ביקורת אך גם הערכה בינלאומית רחבה, באתר הארץ, 24 במרץ 2015
הערות שוליים
- ^ מסניגפור עד בודפשט, דבר, 12 ביוני 1959
- ^ משה דור, מאלאזיה הגדולה נגד הכוכב האדום, מעריב, 22 בנובמבר 1961
- ^ ישראל הכירה בממשלת סינגפור, דבר, 16 באוגוסט 1965