יחסי ישראל–ניגריה
| יחסי ישראל–ניגריה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | ניגריה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 923,768 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 234,302,133 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 362,815 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 1,548 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה פדרלית |
.jpg)
בין מדינת ישראל והרפובליקה הפדרלית של ניגריה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים. לישראל יש שגרירות רשמית בעיר הבירה הניגרית אבוג'ה, בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בעיר תל אביב בלבד.
שגריר ניגריה בישראל (מ-2021) הוא נארט אוגוסטין קולו.
היסטוריה
היחסים בין שתי המדינות כוננו לראשונה במהלך שנת 1960, בתקופה בה מדינת ישראל ביקשה ליצור קשרים עם מדינות רבות באפריקה, וזאת על מנת ליצור משקל נגד לתוצאותיו של החרם הערבי, אשר באותה התקופה היה בשיא כוחו, והיה עלול להשאיר את ישראל בודדה למול מדינות ערב הסובבות. במהלך שנות ה-60 וה-70, ישראל קיימה פעילות ענפה ברחבי אפריקה שמדרום לסהרה, לרבות בניגריה. לאורך התקופה, מאות מומחים ומתנדבים ישראלים נשלחו על מנת לסייע בפיתוח והמודרניזציה של ניגריה, ובעיקר בתחומי החקלאות, החינוך, הרפואה וההכשרה טכנולוגית. משה (ג'רי) בית הלוי הישראלי שימש כמאמן נבחרת הכדורגל הראשון של ניגריה העצמאית. הקדנציה שלו ביטאה את הקשר הקרוב בין דרום ומערב המדינה למדינת ישראל, לצד המתחים למול צפון המדינה.[1] בד בבד, מאות אנשי מקצוע ניגרים, ביניהם חקלאים, מומחים, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה, סטודנטים, רופאים, עובדים קהילתיים ומהנדסים נשלחו לישראל על מנת לקבל הכשרה מקצועית מקיפה בתחומם.
עם זאת, בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ניגריה, בדומה למדינות רבות באפריקה, הודיעה על ניתוק הקשרים עם מדינת ישראל, בלחצן של מדינות ערב ובהשפעתו של חרם הנפט. היחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות שוקמו רק במהלך חודש ספטמבר 1992.[2] בעקבות חידוש היחסים, ישראל הקימה מחדש את שגרירותה באבוג'ה בחודש אפריל 1993, ובעקבותיה ניגריה פתחה מחדש את שגרירותה בישראל.
במהלך נובמבר 2003, הושקה בלאגוס "אגודת הידידות ניגריה–ישראל", וזאת בהשתתפותם של כ-2,000 אורחים מקומיים. האגודה נועדה לתרום לקידום היחסים בין שתי המדינות, ובעיקר בתחום הדתי, הבא לידי ביטוי בביקורם מדי שנה של אלפי אזרחים ניגרים בישראל במסגרת מסע צליינות בארץ הקודש.[3]
במהלך אוקטובר 2013 קיים נשיא ניגריה, גודלאק ג'ונת'ן, ביקור רשמי בישראל, אשר במהלכו נפגש עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וזאת מספר שנים לאחר ביקורו הקודם של הנשיא בישראל, בשנת 2007. במהלך הפגישה, הביע נשיא ניגריה את הוקרת תודתו לסיוע הישראלי אשר הוענק לניגריה לאורך השנים, וביקש להמשיך ולקדם את היחסים הפוליטיים והכלכליים שבין שתי המדינות.[4] במסגרת הדיונים גם נחתם הסכם טיסה דו-צדדי בין ניגריה וישראל, אשר מאפשר לראשונה לקיים טיסות ישירות בין שתי המדינות.[5] ההסכם, אשר נחתם בין סגן שר החוץ הישראלי, זאב אלקין, לשרת החוץ הניגרית, פרופ' ויאולה אונוולירי, צפוי להקל על הגעתם לישראל של כ-30 אלף צליינים מדי שנה, וזאת מכל רחבי אפריקה שמדרום לסהרה.[6][7] באפריל 2023 החלה חברת אייר פיס (אנ') להפעיל טיסות ישירות מנמל התעופה בן-גוריון אל אבוג'ה.[8]
בדצמבר 2015 נמנעה ניגריה (יחד עם רואנדה) בהצבעת מועצת הביטחון על הצעה להכיר במדינה פלסטינית. ההימנעות הובילה להכשלת היוזמה.[9]
יחסים כלכליים
מאז חידוש היחסים בין שתי המדינות בשנת 1992, למעלה מ-50 חברות ישראליות פועלות בניגריה בתחומים שונים, לרבות תחומי הבנייה, התשתיות, ההיי-טק, התקשורת, החקלאות וניהול המים. כמו כן, שתי המדינות מקיימות יחסי מסחר שוטפים בתחומים מגוונים.[2]
בשנת 2002 הגיע שר התעשייה והמסחר הניגרי, מוסטפא בללו, לביקור רשמי בישראל, במהלכו קיים פגישה עם שרת התעשייה והמסחר הישראלית דליה איציק. במהלך הפגישה בין השרים נדונו יחסי הסחר בין המדינות, וכן אפשרויות השתלבותן של חברות ישראליות בפרויקטי תקשורת וחקלאות בניגריה.[10]
בשנת 2006, נחנך פורום העסקים ניגריה–ישראל, אשר נועד לסייע בהרחבתם של קשרי המסחר המתפתחים שבין שתי המדינות, באבוג'ה. עוד באותה השנה, שתי המדינות חתמו על מזכר ההבנה הדדי, אשר במסגרתו התחייבו שתי המדינות לקיים מגעים שוטפים בנושאים פוליטיים וכלכליים אשר לשתי המדינות יש בהם עניין משותף. הסיבוב הראשון של ההתייעצויות התקיים בירושלים במהלך חודש נובמבר 2006.[11]
לדברי שגריר ניגריה בישראל, סולל בונה, חברת הבנייה הישראלית, מהווה שם דבר בחלקים נרחבים בניגריה, זאת הודות לפעילותה הענפה לאורך השנים במדינה המתפתחת.
ב-2014 סיכלה ארצות הברית עסקת נשק במסגרתה התכוונה ישראל למכור לניגריה מסוקי קוברה שיצאו משירות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של שגרירות ניגריה בישראל
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל בניגריה
- הרפובליקה הפדרלית של ניגריה, באתר משרד החוץ
מירב ארלוזורוב, ניגריה, הישראלים שרוצים לעשות עסקים במקום הקשה בעולם - האם הם ישרדו?, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2018- ספיר פרץ, פוטנציאל עסקי גבוה לצד סיכון עסקי רב, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2008
- יוסי מלמן, איש עסקים ישראלי המתגורר בניגריה: הרבה כסף עם והרבה סכנה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2008
שר הבינוי של ניגריה מבקר בישראל, סרטי גבע (בפולנית), ארכיון שפילברג, אוקטובר 1957 (התחלה 4:15)- שר החקלאות של ניגריה בפגישה עם בן-גוריון, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, יולי 1958 (התחלה 1:43)
ישראל, יחסי-חוץ, ניגריה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ Lynn Schler, Itamar Dubinksy, Green Eagle Nation: The Politicization of Sports Journalism in the Post-Independence Nigerian Press, African Studies Review, 2020, עמ' 1–23 doi: 10.1017/asr.2020.3
- ^ 2.0 2.1 ד"ר מיכאל מ. תנחום, תחשבו על ניגריה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 בינואר 2010
- ^ יסוד אגודת הידידות ניגריה ישראל, באתר משרד החוץ
- ^ ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ניגריה גודלאק ג'ונת'ן, באתר משרד החוץ
- ^ ניר הר זהב, יעד חדש לתיירים הישראלים: ניגריה, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2013
- ^ אלי ברדנשטיין, התקרבות ביחסי ישראל וניגריה: טיסות ישירות, באתר nrg, 29 באוקטובר 2013
- ^ זוהר בלומנקרנץ, למרות המחאה: אטלס ג'ט הטורקית החלה לבצע טיסות צליינים מישראל לניגריה, באתר TheMarker, 3 בנובמבר 2013
- ^ היסטוריה: הטיסה הראשונה מניגריה תנחת היום בארץ, באתר מאקו, 20 באפריל 2023
- ^ ישראל היום, 4.7.2016, עמ' 15, בועז ביסמוט
- ^ ישראל וניגריה יקדמו הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, באתר משרד הכלכלה (הקישור אינו פעיל, 5 בספטמבר 2019)
- ^ יחסי ישראל–ניגריה, באתר משרד החוץ (הקישור אינו פעיל, 5 בספטמבר 2019)
36203870יחסי ישראל–ניגריה