אגרידב
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| מייסדים | מדינת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1963–2003 (כ־40 שנה) |
| שליטה בחברה | מדינת ישראל |
| בעלות | המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ |
| ענפי תעשייה | חקלאות |
| אנשי מפתח | עמרם אולמרט, מנכ"ל 1983 עד 1997[1] |
אגרידב חברה לפיתוח חקלאי (ארצות חוץ) בע"מ הייתה חברה ממשלתית, שעסקה ביצוא ידע חקלאי ומתן ייעוץ בניהול משקים חקלאיים למדינות, גופים מוסדיים ופרטיים מחוץ לישראל. הפעילות נעשתה בעיקר כחלק מהמרכז לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, וחלקה ישירות עם הלקוחות. הפרויקטים בוצעו בעיקר במדינוות מתפתחות, כחלק ממדיניות של פיתוח הקשרים הבינלאומיים של מדינת ישראל ברחבי העולם. חלק מפרויקטים בוצעו במימון של גורמי חוץ דוגמת הבנק העולמי וממשלת ארצות הברית.
היסטוריה
אגרידב נוסדה בשנת 1963 כחברת בת של חברת "פיתוח מקורות מים (ארצות חוץ) בע"מ, שכונתה "ורד" על שם ראשי התיבות שלה באנגלית (Water Resources Development - W.R.D.), שהייתה בעצמה חברת בת של חברת מקורות הממשלתית. "ורד" עסקה בסיוע בפיתוח מקורות מים במדינות מתפתחות. ו"אגרידב" הוקמה בכדי לעסוק בסיוע חקלאי[2].
בסוף 1976 החליט ראש הממשלה, יצחק רבין, כי החברה תירכש מידי מקורות ותהפוך לזרוע של הממשלה, לחיזוק הקשרים הבינלאומיים באמצעות ידע חקלאי, תחת רשות ממשלתית חדשה שהוקמה בשם "הרשות למתן סיוע חקלאי"[3]. את מלאכת הקמת החברה במתכונתה החדשה הטיל על הפרופסור לחקלאות עמרם אולמרט (אחיו הבכור של אהוד אולמרט)[4]. בין עובדי החברה היה גם עמרם בן-צבי, בנם הבכור של נשיא המדינה השני, יצחק בן-צבי, והאגרונומית רחל ינאית בן-צבי, שניהל בשנות ה-70 פרויקטים של החברה בליבריה ואיראן[5].
הפרטה וסגירה
במאי 2001, פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על החברה. המבקר מצא אי סדרים בחברה בנושא רכש ציוד ותשומות, וקבע כי עניינים כאלו נעשו שלא כדין. בין היתר נמצא, כי אין לחברה לא הייתה ועדת מכרזים. בנוסף, משנת 1997, לאחר פרישתו של עמרם אולמרט, החלו הכנסות החברת לרדת, והיא החלה לצבור הפסדים. שר החקלאות רפאל איתן ומנכ"ל משרדו התערבו בתהליך הבחירה של המנכ"ל בניסיון להביא מינוי מועמד שהעדיפו, כל זאת חרף עמדתה של הוועדה לבדיקת מינויים שקבעה כי המועמד אינו מתאים לדרישות חוק החברות הממשלתיות, מהלך שפגע בתפקוד החברה[6].
בדצמבר 2001, אישרה ועדת השרים להפרטה, בראשות ראש הממשלה, אריאל שרון, את תוכניתו של שר החקלאות, שלום שמחון, להפרטת אגרידב[7]. ובינואר 2002, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את ההפרטה[8]. 12 גורמים עסקיים, מתחומי החקלאות והנדל"ן, הגישו לרשות החברות הממשלתיות הצעות להשתתפות בהליך המכירה של החברה[9]. מתוכן 8 קבוצות עלו לשלב הבא במכרז[10]. המתמודדת המובילה הייתה חברת גאון אחזקות[11]. באוגוסט 2002, החברה נרכשה על ידי "החברה להדברת עשבי בר", שבעצמה הייתה חברה ממשלתית שהופרטה בשנת 1998, כאשר נמכרה לחברת שלג לבן, שבבעלותו של איש העסקים אלי אורגד[12]. החברה הפסיקה לפעול זמן קצר אחר כך[13].
פעילות
במשך השנים ביצעה החברה עשרות פרויקטים, במספר רב של מדינות ברחבי העולם, בין השאר:
איראן
בשנת 1965 זכתה החברה במרכז של משרד החקלאות האיראני לסיוע בפיתוח חקלאי של אזור חבל ח'וזסתאן בדרום מערב המדינה. האזור הוא צחיח אך הוקם בו סכר ענק וממשלת איראן ביקשה להשתמש במים לגידול כותנה, לאחר שבמשך 4 שנים כשלו מומחים מצרפת וארצות הברית, פנה משרד החקלאות לאגרידב שהצליחה תוך שנתיים להקים בהצלחה חווה רחבת היקף לגידול כותנה[14].
ברבדוס
בשנת 1984, זכתה החברה במכרז בינלאומי של הבנק העולמי, שבו השתתפו 82 חברות מכל העולם, לביצוע פרויקט פיתוח באי ברבדוס. מטרת הפרויקט הייתה פיתוח ושיפור היבול של שטחי גידול ירקות ומשקי בעלי חיים. זאת במטרה להוציא מהקרקע יבולים גבוהים ולשפר את הכלכלה הלאומית של ברבדוס, שנאלצה לייבא 80% מהמזון שלה. צוות החברה מנה מומחים בתחומי ההשקיה, ההדרכה החקלאית, שיווק תוצרת חקלאית, מיכון חקלאי, וגידול ירקות[15].
ברית המועצות
באוגוסט 1989, חתמה החברה על הסכם להקמת פרויקטים חקלאיים בברית המועצות בשיתוף האקדמיה הרוסית למדעים[16]. ובאוקטובר 1989 פתחה את הסניף המקומי שלה במדינה[17].
דרום אפריקה
החל מתחילת שנות ה-70 פעלה אגרידב בדרום אפריקה שהייתה אז תחת משטר האפרטהייד. החברה סייע בהקמת חוות חקלאיות, התקנת מערכות השקיה ודישון, ויישום שיטות חקלאיות חדישות[18]. החברה גם פעלה בבנטוסטן סיסקאי (מדינת חסות של דרום אפריקה)[19].
הודו
בשנת 1996, חתמה החברה על הסכם להקמת חווה חקלאית על בסיס עסקי כמיזם משותף] עם מדינת מהאראשטרה[20].
חוף השנהב
בשנת 1965, נחתם הסכם סייע חקלאי בין מדינת ישראל לחוף השנהב, שבוצע באמצעות חברת אגרידב[21]. בשנת 1970 זכתה במכרז בהיקף של 20 מיליון דולר להקמת סכרים והכשרת שטחים חקלאיים בחוף השנהב. בפרויקט עבדו 24 איש מישראל ו-700 מקומיים[22].
מצרים
לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים החלו מגעים עם בין ממשל ישראל לממשלת מצרים על שיתוף פעולה וסיוע חקלאית, באמצעות חברת אגרידב[23]. בשנת ,1981 הוקמה ועדה חקלאית המשותפת לישראל ומצרים, בראשה עומד מנהל הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, פרופסור שמואל פוהורילס. הוועדה החליטה להקים במשותף פרויקט חקלאי, כאשר המצרים מינו מטעמם את הארגון ליצור חקלאי, הכפוף למשרד החקלאות המצרי, ומטעם ישראל נתמנתה חברת אגרידב לתכנן, להקים ולהפעיל במשותף את החווה. הפרויקט הראשון היה חוות "גמייזה", שהוקמה במסגרת תחנת מתקר חקלאית בדלתה של מצרים, בשטח של 140 דונם. בחווה הותקנו מערכות השקיה חדישות תוצרת ישראל, כדי להדגים לחקלאים המצרים שיטות השקיה ודישון חדישות, וכן מערכות אגרוטכניות מתקדמות ליישום בגידולי שדה וירקות. היבולים שהתקבלו בחווה בשיטות המתקדמות היו גדולים לאין שיעור בהשוואה ליבולים שהתקבלו בשיטות גידול מסורתיות במצרים.
בשנת 1989, הסתיימה המעורבת של אגרידב בחווה, ומומחים מצריים המשיכו להפעיל אותה. סוכם בין חברת אגרידב למשרד החקלאות המצרי להקים במשותף חווה חקלאית נוספת, באזור "האדמות החדשות" באזור המדבר המערבי של מצרים. באזור זה עסקה ממשלת מצרים בהתיישבות נרחבת, ובקישה ליישם שיטות חקלאיות ישראליות לאזורים צחיחים. מטרת צמרים הייתה לפתח את האזורים הצחיחים-למחצה במדבר המערבי, להכין תשתית חקלאית וקהילתית וליישב באזור תושבים חדשים. בשלב הראשון סייע החברה בהכשרת 200 דונם כחלקת הדגמה לגידול ירקות וייצור זרעים, ולשימוש בשיטות השקיה מודרניות, כחלק ממערך של חקלאות אינטנסיווית מודרנית. שכל הציוד, המיכון והתשומות של החווה הם מישראל. אחר כך הפכה החווה לנקודת מפגש בין המומחים מישראל לבין החקלאים המצרים, ונערכו במקום השתלמויות וקורסים למדריכים חקלאיים מקומיים. האזור כולו נהנה מפיתוח חקלאי מואץ. פרויקט נוסף שהחל באוגוסט 1988, בשיתוף בין חברת אגרידב ומשרד ההקלאות של ארצות הברית, היה פרויקט של הקמת מטעי נשירים, בעיקר אפרסקים ותפוחי עץ, על שטח של 600 דונם, ועל שטח נוסף של 280 דונם, לייצור זרעים[24].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוד מושיוב, ידע ישראלי מסייע לפיתוח החקלאות בארצות אסיה ואפריקה, דבר, 21 ביולי 1965
- אהרן פריאל, ישראלים מלמדים איכרים איטלקיים לגדל חיטה למקרוני, מעריב, 30 בינואר 1981
- מיכל רוה, שר החקלאות, רפאל איתן, פועל למינוי מקורביו ליו"ר ומנכ"ל אגרידב, באתר גלובס, 27 במאי 1997
הערות שוליים
- ^ הארץ, נפסלה מועמדותו של שונרי למנכ"לות חברת אגרידב, באתר גלובס, 22 ביוני 1997
- ^ לרשות "ורד" חוזים לביצוע עבודות ב־50 מיליון דולר, הצופה, 21 במרץ 1966
- ^ יוסף פדיאל, אושרה הקמת רשות למתן סיוע חקלאי, דבר, 18 בינואר 1977
- ^ מיכל רוה, פורש (1): מנכ"ל אגרידב, באתר גלובס, 17 בדצמבר 1996
- ^
עופר אדרת, אחרון דרי הצריף של בן-צבי, באתר הארץ, 18 ביוני 2015
- ^ מיכל רוה, רפול מצניח לאגרידב, באתר גלובס, 23 במאי 2001
- ^ אושרה תוכנית שר החקלאות להפרטת חברת אגרידב, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2001
- ^ צבי לביא, ועדת הכספים אישרה את הפרטת אגרידב והחברה לאוטומציה בשלטון המקומי, באתר גלובס, 1 בינואר 2002
- ^ מיכל רוה, 12 קבוצות הגישו הצעות השתתפות במכרז להפרטת חברת אגרידב הממשלתית, באתר גלובס, 12 במרץ 2002
- ^ סטלה קורין-ליבר, 8 קבוצות עלו לשלב המתקדם במכרז לרכישת חברת אגרידב, באתר גלובס, 13 ביוני 2002
- ^ כתב גלובס, גאון אחזקות מתמודדת במכרז להפרטת החברה הממשלתית לפיתוח חקלאי בחו"ל - אגרידב, באתר גלובס, 11 במרץ 2002
- ^ אבי שמול, אגרידב הממשלתית נמכרה תמורת 4.3 מיליון שקל, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2002
- ^ שי ניב, האחים אורגד: מניקיון דירות לחברת אחזקות, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2008
- ^ עטרת עילם הקדומה חוזרת ליושנה, למרחב, 30 במרץ 1969
- ^ ישראלים מפתחים את ברבדוס, מעריב, 17 בינואר 1984
- ^ אהרון פריאל, חברה ממשלתית ישראלית תקים פרוייקטים חקלאיים בבריה"מ, מעריב, 3 באוגוסט 1989
הסכם מסחרי רשמי ראשון בין ישראל לברית המועצות, מעריב, 13 באוגוסט 1989 - ^ מרדכי אלקן, סניף חברת אגרידב הישראלית נפתח החודש במוסקווה, מעריב, 29 באוקטובר 1989
- ^ דב אלפון, ישראל-דרום־אפריקה: העסקים(כמעט) כרגיל, כותרת ראשית, 25 ביוני 1986
- ^ אלעזר לוין, סיסקאי עוד ספקולציה ישראלית, כותרת ראשית, 13 בפברואר 1985
- ^ מאת אורה קורן, ישראל והודו יחתמו על הסכם מו"פ תעשייתי והסכם לשיתוף פעולה טכני, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1996
- ^ ישראל תסייע לפיתוח חקלאות בחוף השנהב, מעריב, 2 בנובמבר 1965
- ^ "נכדה" של "מקורות" זכתה במכרז גדול בחוף השנהב, למרחב, 6 בספטמבר 1970
א סדומי, שר החקלאות של חוף השנהב סיים ביקור בישראל, דבר, 12 ביולי 1971 - ^ הקמת חברה משותפת ליצוא ידע חקלאי למצרים - לדיון בממשלה, מעריב, 7 באוגוסט 1979
- ^ אהרן פריאל, רומן חקלאי, מעריב, 13 במרץ 1990
31072272אגרידב