רבי חיים מאיר הגר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף חיים מאיר הגר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים מאיר הגר
האדמו"ר מויז'ניץ
Imreichaim.JPG
חיבורו העיקרי אמרי חיים עה"ת ומועדים
מקום קבורה אוהל אדמור"י ויז'ניץ בבני ברק
מקום פטירה בני ברק
חסידות חסידות ויז'ניץ
מקום מגורים רח' אהבת שלום 13 בני ברק
מקום פעילות רומניה וישראל
מספר בשושלת דור רביעי לרבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק)
הקודם אביו רבי ישראל הגר (אהבת ישראל)
תחילת כהונה שנת תרצ"ח
סיום כהונה שנת תשל"ב
בת זוג הרבנית מרגלית הגר
לוחית זיכרון ליד בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק
בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

רבי חיים מאיר הגר (אמרי חיים) (ט"ו בכסלו, ה'תרמ"ח - ט' בניסן ה'תשל"ב) היה בעל "האמרי חיים", האדמו"ר הרביעי לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה.

ביוגרפיה

נולד לרבי ישראל הגר (אהבת ישראל) האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית (מרגליא[1]) בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטיש של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.

בה'תרצ"ו אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת ה'תש"ד, הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול ה'תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ.

נפטר בט' בניסן ה'תשל"ב ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק[2].

לאחר פטירתו הקים חתנו הרב משה ארנסטר את קריית 'מאור חיים' בירושלים ואת קריית 'מאור חיים' בצפת, על שמו.

יצירתו

נחשב ללמדן ומתמיד גדול וקיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידות ויז'ניץ.

היה בעל חוש מוזיקלי, וכן חיבר מספר ניגונים. ניגוניו מתאפיינים ברגש רב ומבטאים את אופיו הסוחף. חלק מלחניו חרגו מגבולות החסידות ומפורסמים בכלל העולם האורתודוקסי. מבין ניגוניו התפרסמו, "כבודו מלא עולם", "השבת נועם הנשמות", ועוד.

משנתו

רבי חיים מאיר ראה בשירות ותשבחות לה' ערך עליון בעבודת ה', שעליו מושתתת כל העבודה העצמית של האדם. ובכך גם היה מפרש את דברי חז"ל[3] על הפסוק "אז ישיר משה" (שמות, ט"ו, א') - 'מכאן לתחיית המתים מן התורה', שעל ידי השירה אפשר להחיות ולהשיב בתשובה שהם כמתים מן התורה. בייחוד ראה את ענין ההתאספות בליל שבת לשיר ולדבר בדברי תורה, כדבר שאסור לוותר עליו, והקפיד עליו אף במהלך בריחתו מן הנאצים. חג הפסח היה אצלו בעל משמעות מיוחדת, כסמל האמונה והשירה לה', והיה דורש מהבחורים להיות אצלו בליל הסדר, דיבורי ההכנה לליל הסדר החלו אצלו כבר מתחילת החורף.

חסידים מפורסמים

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה. רבי משה יהושע טוען ששמה מרגלית ורבי מרדכי טוען ששמה מרגליא.
  2. מת האדמו"ר מויזניץ, מעריב, 24 במרץ 1972
  3. מסכת סנהדרין, דף צ"א, עמוד א'
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0