מגדל (יישוב)
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 תצלום אוויר של מגדל
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | נתנאל אלפסי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | -85 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1910 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 2,159 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 252 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.9% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 185 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 216 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 11,660 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 119 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל העליון רגילה)   מגדל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 123 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4031 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 128 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל מגדל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| https://www.m-migdal.co.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מִגְדָּל היא מושבה במחוז הצפון, השוכנת לשפתה הצפון-מערבית של הכנרת, כשמונה קילומטרים צפונית לטבריה. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1949. שטח השיפוט של היישוב הוא 12,000 דונם. ב-2003 הומלץ על איחוד המועצה האזורית עמק הירדן עם המועצות המקומיות מנחמיה, מגדל וכנרת[4], אך רק מגדל נשארה לבסוף מועצה מקומית עצמאית. בתמוז ה'תשפ"ד הודיע משרד הפנים כי הוא בוחן את איחודה של מגדל עם המועצה האזורית עמק הירדן או עם עיריית טבריה או עם המועצה האזורית הגליל התחתון[5].
היסטוריה
ערך מורחב – מגדלא
בימי הבית השני, התקיים בקרבת היישוב קרוב לחוף הכנרת יישוב יהודי המזוהה עם "מגדלא" והידוע גם בשם "טריכיי". היישוב מזוהה כמקום הולדתה של מרים המגדלית.
בתחילת המאה ה-20 התיישבה במקום קבוצה של גרמנים קתולים בסמוך לכפר הערבי אל-מג'דל, ששימר את השם "מגדלא". המתיישבים חלו במלריה וניסיון ההתיישבות נכשל.
בספרו "אלטנוילנד" (1902), חזה בנימין זאב הרצל את קיומה של "מגדל, עיירה חדשה לגמרי ומטופחת עם גינות ובתים נאים".[6]
במרץ 1909 בתקופת העלייה השנייה, רכש האגרונום יוסף טריידל בשם המשרד הארצישראלי 6,000 דונם מן הגרמנים בעלי הקרקע. את הכספים לרכישה תרמו פרופ' אוטו ורבורג ויהודים בעלי ממון מרוסיה.
בשנת 1910 הקימו פועלים חווה חקלאית במקום, בשם "אחוזת מוסקבה". את החווה ניהל הפקיד משה גליקין והפועלים עבדו את האדמות ובנו את הבתים עבור בעלי הקרקעות. באותה השנה ביקש משה גליקין מהסתדרות החורש (מוסד אשר נבחר על ידי הפועלים החקלאיים שהיה כמו המרכז החקלאי בראשיתו) פועלים לעבודה. הסתדרות החורש ייפתה את כוחו של נתן חרובי חלוץ העלייה השנייה לנהל איתו משא ומתן בנידון ובסיומו עבר עם 10 פועלים ושתי פועלות לחווה. הם היו הפועלים העבריים הראשונים על אדמה זו. בסוף השנה מנו למעלה מ-60 פועלים.
משנת 1911 עבדו בחוות "מגדל" פועלים רבים. העבודה חולקה לארבע רשויות: גדולי פלחה, משתלה ונטיעות, רפת וחצרנות וגדולי שלחין. בתקופה זו חיו ופעלו באזור גם א. ד. גורדון בקיבוץ דגניה א' ויוסף טרומפלדור עם הקומונה שבראשה עמד.
רכוז שטחי השלחין נפל בחלקו של נתן חרובי. שטחים אלו כללו: ירקות מסוגים שונים, אספסת וכותנה. בכותנה טיפל בעיקר יעקב זמדויס. נתן חרובי נשלח מטעם החווה לחודשים מספר לדמשק על מנת להשתלם בעבודות השקיה וגידולי שלחין. בתקופת היותו שם בירר אפשרויות משלוח ביכורי שתילי ירקות וסוגי ירקות מסוימים ממגדל לדמשק והסביבה.
וכך כתב חרובי ביומנו:[7]
1912 - בשנה זו היו כבר בארץ פועלים שרכשו ניסיון בענפי החקלאות השונים, אולם בגידול ירקות הייתה הידיעה מועטה. עובדה זו הביאתני למחשבה על הקמת קבוצת ירקנים. באתי בדברים עם מספר פועלים ממגדל החווה והצעתי כי נקבל על אחריותנו לגדל ירקות במקום כשותפות של רווח והפסד עם הנהלת החווה. הרעיון קסם לחברים וקרם עד מהרה עור וגידים. קבלנו שטח בקרבת ים כנרת, הקימו לנו צריף מגורים – והקבוצה קמה.[8] עמד לנו ניסיוני בישראל ומחוצה לה. הגידולים התפתחו יפה ונתנו תקוות. אולם לרוע המזל קפאו לילה אחד רוב הירקות, בפרט העגבניות הסמוכות לים. האסון אשר פקדנו - הרפה את ידינו ולקראת השנה החדשה פורקה השותפות.
1913 - המשכתי בחווה – כמרכז השלחין. שלחנו לדמשק כמות גדולה של שתילי ירקות וירקות בכירים: פולים, חצילים ועוד. היה זה האכספורט (יצוא) הראשון של ירקות מהארץ.
לאחר מלחמת העולם הראשונה השקיעו יהודים מארצות הברית כספים במקום, ופיתחו את החווה החקלאית לכלל יישוב. ריכרד קאופמן שרטט את התוכנית ליישוב זה.[9] מקיץ תר"ף 1920 התגורר במגדל מחנה גדול של גדוד העבודה עד לפירוקו בסתיו תרפ"ב 1921. חברי הגדוד תושבי המחנה עבדו בחציבה, סלילת כבישים, דיג וגידול ירקות באתר. אחד ממורי המחנה ודמות נערצת על ידי יושביו היה הסופר יוסף חיים ברנר.
באתר נמצא קבר השייח' מוחמד ראסלן, המכונה "המתרחץ", ה"קדוש" למוסלמים.
כיום
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במגדל 2,159 תושבים (מקום 252 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 6.9%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 65.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,334 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10]
ביישוב נמצא מוזיאון ובית ראשונים שהוא מוזיאון לתולדות היישוב שהוכר כאתר מורשת ובריכת עין נון.
גלריית תמונות
|
.jpg)
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואב רגב, רות ארז (ע), מגדל : מושבה לחוף כנרת, נתניה: אחיאסף
- זאב ענר, "חוות מגדל" בתוך סיפורי מושבות : סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, הוצאת משרד הביטחון, 1995, עמ' 118–120
- אהרן אבן-חן, "חווג'ה גליקין ממגדל", בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגדל |
- פרופיל מגדל נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מגדל באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מוזיאון ובית הראשונים מגדל
- אתר התיירות של מגדל המושבה
- נדב מן, מאה שנה לבניין חצר מגדל, באתר ynet, 19 בספטמבר 2008
- יוסף כץ, מפעלם ההתיישבותי של ציוני מוסקבה האמידים: אחוזת מגדל, 1921-1910, קתדרה 42, ינואר 1987, עמ' 152-129
- מיכל הגתי, האמנם היה זלמן שזר פועל באחוזת מגדל?, קתדרה 49, ספטמבר 1988, עמ' 181-180
- יוסף כץ, עובדות היסטוריות ובדיקתן, קתדרה 49, ספטמבר 1988, עמ' 182
מגדל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ הוועדה לאיחוד רשויות מקומיות ראו מקבץ 35
- ^ הוועדה לבחינת איחודי רשויות מקומיות יוצאת לדרך
- ^ תיאודור הרצל, אלטנוילנד (תרגום שמואל שניצר), ספר שלישי, פרק ד.
- ^ נתן חרובי, "פרקי חיים", האתר של נתן חרובי
- ^ חלק ממנה היווה אחר כך גרעין להתיישבות בחמרה ומאוחר יותר לכפר יחזקאל
- ^ ריכרד קאופמן, מפת מגדל, באתר צילום מודבק בחוברת "תכניות בניה בשביל ארץ ישראל", אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית, 1922
- ^ פרופיל מגדל באתר הלמ"ס
39373909מגדל (יישוב)