מג'דל (טבריה)
 | |
| הכפר בין השנים 1890-1900 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת טבריה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-19 |
| שטח | [1]103 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | כיבוש טבריה |
| תאריך נטישה | 22 באפריל 1948 |
| יישובים יורשים | חלק ממגדל |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 360[2] (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   אל מג'דל | |
מג'דל (בערבית: المجدل), היה כפר ערבי קטן על החוף המערבי של ים כנרת, בבקעת גינוסר, בגובה 200 מטרים מתחת לפני הים, חמישה קילומטרים צפונית לטבריה ודרומית לחורבת מנים.
על פי תוכנית החלוקה נועד הכפר להיות בתחום המדינה היהודית. במלחמת העצמאות, לאחר כיבוש העיר העתיקה של טבריה ופינוי אוכלוסייתה הערבית באפריל 1948 הסכימו תושבי הכפר להתפנות ופונו לירדן.
היסטוריה
במאה ה-19 התיישבו במקום פלאחים עניים ממצרים שקראו לכפר מג'דל.[3] השם השתמר מן היישוב הקדום מגדלא ששכן בסמוך. בשנת 1807 מוזכר לראשונה הכפר על ידי אולריך יאספר זטצן שעצר בכפר. הסופר והנוסע הבריטי ג'יימס סילק בקינגהאם הזכיר ב-1816 את העובדה שמספר מועט של משפחות מוסלמיות התגוררו במקום. בשנת 1812 עבר הנוסע והמזרחן השווייצרי יוהאן לודוויג בורקהרדט במקום וציין בספרו את מצבו העלוב של הכפר. בשנת 1838 עבר החוקר האמריקאי אדוארד רובינסון בכפר וכתב עליו כך: "כפר מוסלמי קטן ועלוב הנראה כחורבה, על אף שאין בו שום שרידים עתיקים". בשנת 1849 תיאר ויליאם פרנסיס לינץ', חבר משלחת אמריקאית שסיירה בים המלח ולאורך נהר הירדן, את הכפר כ"כפר עני בן כ-40 משפחות, כולם פלאחים, בתיו עשויים אבן וגגותיהם מכוסים בוץ".[4]
איזבל ברטון, אשתו של החוקר ריצ'רד פרנסיס ברטון היא היחידה במאה ה-19 שהזכירה ביומנה, שהופיע ב-1879, את קיומו של קבר הש'ייח מוחמד אל-עג'מי בצידו הצפוני של הכפר וגם קבר נוסף, שעל פי המסורת הוא של דינה, בתו של יעקב אבינו.
בשנת 1881 דיווחה הקרן לחקר ארץ ישראל שהכפר ממוקם במישור שחלקו מעובד חקלאית, בתי הכפר עשויים אבן ומתגוררים בו כ-80 תושבים. בתחילת המאה ה-20 נמכרו חלק מאדמות הכפר לאדריכל הגרמני לנדלה (R. Lendle) לצורך עריכת חפירות ארכאולוגיות, אולם אם והתגלו ממצאים כלשהם בחפירות אלה הם מעולם לא פורסמו.
במפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בכפר 283 תושבים ו-62 בתים.[5]
בתקופת המנדט הבריטי היה זה הכפר הקטן ביותר בשטחו בנפת טבריה. הוא היה בעל מבנה מלבני, כאשר רוב בתיו היו מרוכזים בצפיפות במרכזו. התושבים, כולם מוסלמים, התפרנסו מחקלאות - גידול ירקות, תבואה, בננות ופרדסים. שטח צפונית לכפר נמכר למסדר הפרנציסקני. בשנת 1935 התארחו אצל מוח'תאר הכפר מוטלאק שני נזירים פרנציסקנים. רוב אוכלוסיית הכפר נמנתה על צאצאיו של המוכ'תאר מתשע נשותיו.
הכפר פונה מתושביו במהלך מלחמת העצמאות, באפריל 1948, על ידי כוחות ההגנה, באוטובוסים של אגד שהסיעו את התושבים עד לסמוך לקיבוץ גשר, שם הורה להם לחצות לירדן[6].בסתיו 1948 נהרסו בתי הכפר.
המושבה מגדל התרחבה עם הזמן על חלק מן האדמות החקלאיות של הכפר. מן הכפר נותר רק מבנה מבנה מקאם שייח מוחמד אל עג'מי[7].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מתוכם 15 דונם שטחים ציבוריים
- ^ נתוני סקר הכפרים 1945
- ^ גבריאל ברקאי ואלי שילר, "מגדלא", הכנרת וסביבתה במסורת הנוצרית, אריאל, 1990, עמ' 43
- ^ ספרו של לינץ' פרק 7, פסקה "MEJDEL,OR MAGDALA"
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 4206
- ^ פונתה מגדל העברית ליד טבריה, דבר, 22 באפריל 1948
מגדל פונתה, הצופה, 22 באפריל 1948 - ^ מפת אזור טבריה, 1943 (באנגלית) עם סימון הכפר מג'דל וסימון מבנה המקאם, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
38287531מג'דל (טבריה)