רכיכות

רַכִּיכוֹת
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
על־מערכה:	לופוטרוכוזואה
מערכה:	רַכִּיכוֹת
שם מדעי
Mollusca

רַכִּיכוֹת (שם מדעי: Mollusca) היא מערכה של חסרי חוליות מגוונות ומהנפוצות ביותר שבחסרי החוליות על פני כדור הארץ. המדענים מונים בה כ-100,000 מינים, חיים ומאובנים, הנחלקים לשבע מחלקות. זוהי קבוצה קדומה מאוד. היא כוללת את הגדולים שבחסרי החוליות כיום (ובעבר), כשהגדולים ביותר הם דיונון עצום ודיונון ענק, שאורך זרועותיהם עולה על 13 מטרים, ומשקלם – על 700 ק"ג.

מאפיינים

תפוצתן של הרכיכות גדולה והן מצויות בכל רחבי העולם; רובן בים ומיעוטן במקווי מים מתוקים וביבשה. גופן של הרכיכות רך והן חסרות שלד פנימי. גוף רך זה מוגן לרוב על ידי קונכייה, הבנויה סידן פחמתי וקונכיולין. הקונכייה מופרשת על ידי הגלימה (mantle), שתחתיה נמצא אזור המכונה מרחב גלימה. לרכיכות יש מבנה ייחודי נוסף הנמצא במערכת העיכול של רובן: המשננת (רדולה), העשויה כיטין ונראית כשיניים זעירות. המשננת שימשה במקור לגירוד חומר צמחי מהמצע, אולם תפקודה משתנה בהתאם לבעל החיים הספציפי. הרכיכות מתאפיינות במערכת דם פתוחה, בה מוזרם דם אל תוך חלל הגוף, בו נמצאים האיברים.

המדע העוסק בחקר הרכיכות נקרא מָלָקוֹלוֹגְיָה (malacology). המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילונו את החידוש רַכִּיכַאי כשם למדען בתחום. ב-2003 חידשה האקדמיה ללשון העברית את השמות העבריים של רכיכות תחת המילון בעלי חיים: רכיכות (תשס"ד).^{[דרוש מקור]}

ארבע המחלקות החשובות במערכת הרכיכות: הרב-לוחיתאים, החלזונות, הצדפות, והסילוניות. הרכיכות כוללות חלזונות, שבלולים, חשופיות, צדפות, תמָנונים, ודיונונים.

טקסונומיה

• מחלקה חסרי קונכייה (Aplacophora)
• מחלקה לוחיתנים (Caudofoveata)
• מחלקה חד-לוחיתיים או "קונכיתנים-קדומים" (Monoplacophora)
• מחלקה רב-לוחיתאים (Polyplacophora)
• מחלקה שיני-ים או "חפרנים" (Scaphopoda)
• מחלקה צדפות או "דו-קשוותיים" (Bivalvia)
• מחלקה חלזונות (Gastropoda)
• מחלקה סילוניות או "ראשרגלאים" (Cephalopoda)
• מחלקה Rostroconchia - נכחדה

הרכיכות והאדם

אספנות קונכיות

אוסף קונכיות של שבלולי יבשה במוזיאון טבע

מאז העת העתיקה היה האדם מרותק ממגוון הצורות המורכבות של הקונכיות. אצילים וחוקרי טבע החלו לאסוף את הקונכיות באופן שיטתי ולהציג את היפות והמוזרות שבהן לרַאווה. מיון הקונכיות וארגונן - מדע הקונכיולוגיה - בישרו את הניסיונות המכוונים הראשונים למיין ולארגן את עולם הטבע על ידי הפילוסופים של יוון העתיקה.

חקר הרכיכות (מלקולוגיה) החל באיסוף, מיון וקטלוג של קונכיות – ענף הנקרא, כאמור, קונכיולוגיה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שפרסם מחקר על הרכיכות, ופרסום זה היה קנוני עד הרנסאנס ותחיית המדעים בתחילת העת החדשה. אז נעשו איסוף הקונכיות והצגתן לראווה בארונות תצוגה (שנקראו "קאבינט") פופולריים בקרב מעמד האצולה. משלחות חוקרים יצאו ללקט קונכיות אקזוטיות ברחבי העולם. בהמשך, עם התרחבות מדעי הטבע בסוף המאה ה-17, החל מחקר ביולוגי ושיטתי יותר של הרכיכות והחלזונות בפרט.

תכלת וארגמן

ערך מורחב – תכלת וארגמן בעולם העתיק

בעת העתיקה, ובמיוחד באגן הים התיכון וארץ ישראל, נהגו להפיק צבעי בדים מהחלזונות הימיים ארגמון חד קוצים וארגמון קהה קוצים. לצבע התכלת יש משמעות דתית ביהדות עקב מצוות הציצית ובה פתיל תכלת. צבע הארגמן היה יקר מאוד וסימל מלכות. רק האצולה הגבוהה ובית המלוכה יכלו להרשות לעצמם בגדי ארגמן.

מאכלי רכיכות

מאכְלי רכיכות נפוצים במטבחים רבים. בין השאר משמשים חלזונות במטבח הצרפתי להכנת אסקרגו, רכיכות מכל הסוגים משמשות במטבח הסיני והיפני, צ'אודר צדפות הוא מאכל מהמטבח האמריקאי, קלמארי הוא מאכל עשוי דיונונים שמקורו במטבח הים-תיכוני.

הרכיכות אסורות באכילה על-פי ההלכה, כי אין להן קשקשים (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק י').

אמצעי תשלום

קונכיות מסוג פי-הכושי האסימון שימשו מטבע בתרבויות עתיקות רבות, בעיקר באסיה ואפריקה.

גלריה

• 

  שבלול הגינה, שבלול יבשה

• 

  חצוצרה אצילה, חילזון ימי

• 

  דרקון כחול (אֻנִּית-רחף), חינניות-ים

• 

  צדפות

• 

  תמנון

• 

  דיונון

• 

  נאוטילוס

• 

  כיטון

לקריאה נוספת

• הלר, י., 2011, רכיכות הים של ארץ ישראל - אורחות חיים, הוצאת אלון ספר, ירושלים, 323 עמודים
• הלר, י., 1993, שבלולי ארץ ישראל - אורחות חיים ומגדיר, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 260 עמודים

קישורים חיצוניים

• רכיכות, באתר ITIS (באנגלית)
• רכיכות, באתר NCBI (באנגלית)
• רכיכות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• רכיכות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• רכיכות, באתר GBIF (באנגלית)
• רכיכות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רכיכות, דף שער בספרייה הלאומית
• רכיכות ישראל באתר הטבע הישראלי
• דנה מילשטיין, הנק מיניס ועוז ריטנר, מגדיר שדה לרכיכות המים הפנימיים של ארץ ישראל, החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, 2012
• Phylum Mollusca - המערכה רכיכות
• מילון למונחי רכיכות (2003), באתר האקדמיה ללשון העברית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37650967רכיכות