המחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל

המחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
Israel–Hamas war protests in the United States
תאריכי המאבק	אוקטובר 2023 – הווה (כשנה ו־23 שבועות)
מקום	ארצות הברית
עילה	טבח שבעה באוקטובר; מלחמת חרבות ברזל; תמיכה צבאית של ארצות הברית בישראל; המשבר ההומניטרי ברצועת עזה;

המחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל מתייחסות למחאות הקשורות למלחמת חרבות ברזל שהתרחשו ברחבי ארצות הברית מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. בעקבות טבח שבעה באוקטובר הכריזה מדינת ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה ולשחרור החטופים. בעקבות המלחמה נהרגו אלפים, דבר שעורר את זעמם של פרו-פלסטינים בארצות הברית, ורבים יזמו עצרות, הפגנות ומשמרות מחאה. באפריל 2024 החלו הפגנות רבות נגד ישראל במספר רב של אוניברסיטאות בארצות הברית.

על פי קבוצת מומחים אמריקאים שעוקבים אחר הפגנות פוליטיות בארצות הברית, נכון ל-5 בדצמבר, יותר ממיליון אמריקאים השתתפו בהפגנות על המלחמה^[1].

הפגנות פרו-ישראליות

בעשרת הימים הראשונים של המלחמה, היו הפגנות תמיכה רבות יחסית בישראל בארצות הברית והן היו הנפוצות ביותר^[2].

הפגנות פרו-פלסטיניות

לאחר כמה ימי לחימה, החלו הפגנות פרו-פלסטיניות נגד המלחמה בדרישה להפסקת אש ונסיגת כוחות ישראליים מהשטחים הפלסטיניים. לתפוס אחיזה ולהתגבר על הפגנות התמיכה בישראל^[3] מפגינים פרו-פלסטינים מבקרים את ארצות הברית על תמיכתה בישראל, מוחים על התמרון הקרקעי ברצועת עזה, כשחלקם טוענים שישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. כמה קבוצות שמאל יהודיות וכמה מעובדי ממשלת ארצות הברית הצטרפו גם הם להפגנות הפרו-פלסטיניות.

ב-21 באוקטובר 2023 פרצו הפגנות פרו-פלסטיניות בניו יורק, שגרמו לשיבושי תנועה ב-Bay Ridge למשך מספר שעות ולפחות 19 אנשים נעצרו^[4].

החל מאפריל 2024, שני אנשים הציתו את עצמם במחאה על המלחמה בעזה. ב-1 בדצמבר 2023, אישה לא מזוהה שענדה דגל פלסטין הציתה את עצמה באטלנטה^[5], איש חיל האוויר האמריקני בן 25 אהרון בושנל הצית את עצמו בוושינגטון הבירה^[6].

המחאות באוניברסיטאות

ערך מורחב – המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית

ב-18 באפריל 2024, פרצו הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה, ומשטרת ניו יורק עצרה 108 מפגינים. בתו של נציג ארצות הברית הדמוקרטי אילהאן עומר נעצרה גם היא במהלך ההפגנות^[7]. עם זאת, מחאות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה לא פסקו מאז. במקביל, ההפגנות התפשטו לקמפוסים נוספים בארצות הברית כמו אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ניו יורק, והמשטרה עצרה יותר מ-500 איש^[8]. הקורסים של אוניברסיטת קולומביה הועברו לתערובת של שיעורים מקוונים ולא מקוונים, וקמפוס קולומביה סגור למבקרים. אוניברסיטת דרום קליפורניה ביטלה את טקס הסיום המתוכנן ל-10 במאי^[9].

באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס פרצו עימותים בין אנשים פרו-ישראלים ופרו-פלסטינים^[10]. ב-30 באפריל, משטרת ניו יורק נכנסה לקמפוס אוניברסיטת קולומביה ועצרה ופיזרה מפגינים פרו-פלסטינים שכבשו בנייני קמפוס וחנו בקמפוס^[11].

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש עיריית ניו יורק אריק אדמס ראו שהמחאות בקמפוס הן אנטישמיות וגינו אותן. דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ון קירבי, אמר כי הוא מכבד את הזכות למחאה שלווה אך גינה את הרטוריקה האנטישמית^[12], מייק ג'ונסון, יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, הגיע לאוניברסיטת קולומביה וביקש מהסטודנטים לסיים את ההפגנות נגד המלחמה ואיים לשלוח את המשמר הלאומי כדי לדכא את ההפגנות^[13]. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו האשים את מחאת הסטודנטים כ"גל אנטישמי"^[14], עם זאת, חלק מהסטודנטים המפגינים היו יהודים, וקבוצת המחאה סירבה לראות בהם מחאה אנטישמית.