אפליה דתית
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בערך זה חסר מידע חיוני להבנת הנושא. כמו כן המידע הנכתב אינו מדויק, חסר מקורות ונוטה למגמתיות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בערך זה חסר מידע חיוני להבנת הנושא. כמו כן המידע הנכתב אינו מדויק, חסר מקורות ונוטה למגמתיות. |
אפליה דתית היא הבחנה בין פרט או קבוצה בעקבות אמונתם הדתית, לרוב כאשר מאמיני דתות שונות (או זרמים בהן) מטופלים באופן לא שווה. אפליה דתית מתייחסת גם לעמדות שליליות, דעות קדומות, עוינות, שנאה, פחד או אי-סובלנות כלפי דתות שונות או זרמים שונים. [1]
לעיתים מטרת האפליה היא להוביל להמרת דת אל הדת השלטת.
החוק בישראל אוסר על אפליה דתית, חל איסור על מעסיקים להפלות בין עובדים מטעמי דת ואיסור אפליה בקבלת עובד בשל סירובו לעבוד ביום שבת.[2]
אפליה אסורה גם במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.[3]
נושא האפליה עולה מפעם בפעם בשל אירועים שונים בהם הציבור הדתי נמנע מלהשתתף או ארגון כנסים בהתאמה דתית בהם נהוגים כללים דוגמת הפרדה. נושא אפליה דתית מגיע לא פעם לבית משפט.
היסטוריה
בין הדוגמאות לרדיפה דתית בהיסטוריה ניתן למנות את דיכוי כיתות המינים בידי הכנסייה בימי הביניים. פעולת האינקוויזיציה בספרד. השלטת דת מדינה בכוח, פרוטסטנטית או קתולית באירופה בתחילת העת החדשה, מה שהוביל בין השאר לטבח ההוגנוטים בצרפת. רדיפת הדת בידי המדינות הקומוניסטיות.
בדת המוסלמית האפליה כלפי בן דת אחר היא חלק מובנה מהדת. במסגרת מעמד הדִ'ימִי (בן החסות) שניתן לבעלי דת אחרת, כנוצרים, יהודים, ומאמיני דת זרתוסטרא, הם חויבו בתשלום מס מיוחד, והוטלה עליהם שורה של הגבלות שנועדו להשפילם ולהבליט את נחיתותם לעומת המוסלמים. למשל איסור על קיום טקסים דתיים בפומבי, לבוש מיוחד, איסור רכיבה על סוס או גמל, איסור לבנות בית תפילה שיהיה גבוה ממסגד, ואיסור על תקיעת שופר על יהודים, ועל צלצול בפעמונים על נוצרים. החוקים המסדירים את מעמד בני החסות נקראים תנאי עומר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
26816635אפליה דתית