המכון הטכנולוגי של ציריך
 | |
 | |
| הבניין המרכזי כפי שהוא נראה מהפוליטרסה | |
| מכון טכנולוגי | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1855–הווה (כ־169 שנים) |
| קמפוס | עירוני |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | ג'ואל מסות |
| רקטור | שרה ספרינגמן (אנ') |
| מנכ"ל | תבנית |
| צוות | 1,791 (2018) |
| סגל | 528 פרופסורים (2018) |
| סטודנטים | |
| כלל הסטודנטים | 21,397 (2018) |
| סטודנטים לתואר ראשון | 9,517 (2018) |
| סטודנטים לתואר שני | 7,225 (2018) |
| סטודנטים לתואר שלישי | 4,175 (2018) |
| שונות | |
| הון עצמי | 1,8 מיליארד פרנק שווייצרי |
| מיקום | |
| מיקום |
 ציריך,  שווייץ, |
| ethz.ch | |
המכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך, הידוע בשם ETH Zurich (מבוטא אֵ-טֵ-הַא, ראשי תיבות בגרמנית: Eidgenössische Technische Hochschule), הוא בית ספר גבוה לטכנולוגיה הנמצא בציריך שבשווייץ. המכון הטכנולוגי של ציריך נחשב לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר באירופה בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. רבים מבין חוקרי המכון זכו בפרס נובל ופרסים יוקרתיים נוספים. לפי דירוג שנחגאי ודירוג QS היא האוניברסיטה הטובה בעולם מחוץ לארצות הברית ובריטניה.[1] סיבה זאת מביאה אליה סטודנטים זרים רבים, המביאים לכך שהתארים המתקדמים בה ניתנים באנגלית.
האוניברסיטה חברה בברית הבינלאומית לאוניברסיטאות מחקר, חברה ועידת בתי הספר האירופיים לחינוך ומחקר הנדסי מתקדם, חברה בליגת IDEA וחברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי. המכון הטכנולוגי של ציריך נוסד בשנת 1854 ופתח את שעריו כמכון טכנולוגי בשנת 1855. בראשיתו היו בו שש מחלקות: אדריכלות, הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, כימיה, יערנות, וכן מחלקה כוללנית שעסקה במתמטיקה, מדעי הטבע, ספרות ומדעי החברה.
המכון הטכנולוגי של ציריך הוא מכון פדרלי, כזה שנמצא בניהולה של הממשלה הפדרלית של שווייץ, להבדיל מאוניברסיטת ציריך, שהיא מוסד קנטונלי. בראשית ימיו חלק המכון בניין משותף עם האוניברסיטה, שנוסדה בשנת 1833.
בשנת 1909 הורחבה תוכנית הלימודים של המכון לכזו המקובלת באוניברסיטה, וניתנה לו הסמכות להעניק תואר דוקטור. בשנת 1911 ניתן למכון שמו הנוכחי, Eidgenössische Technische Hochschule. בתקופה זו חלק מהמרצים של המכון עבדו גם באוניברסיטת ציריך (למשל ארתור ורשנר). בשנת 1924 אורגנה האוניברסיטה ב-12 מחלקות.
מבניו של המכון הטכנולוגי של ציריך מפוזרים ברחבי העיר ציריך. הבניין הראשי של המכון נבנה בשנת 1860 בלב העיר, ועם התרחבות המכון נבנו למענו מבנים נוספים ברבעים הסמוכים. בשנים 1964 – 1976 נבנה למכון קמפוס חדש בפרברי ציריך, והוא מאכלס את המחלקות להנדסת חומרים, לאדריכלות, להנדסה אזרחית, לפיזיקה, לביולוגיה ולכימיה.
בשנת 2001 היו רשומים במכון קרוב ל-12,000 סטודנטים, וכיהנו בו 330 פרופסורים ו-840 מרצים.
בין המכון לאוניברסיטת ציריך מתקיימת יריבות ידידותית. החל משנת 1951 מתקיימת תחרות חתירה בין קבוצות של שתי האוניברסיטאות.
עם תלמידיו הנודעים של המכון נמנים וילהלם רנטגן, פריץ הבר, אלברט איינשטיין, אלכסנדר מולר ופליקס בלוך. עם חוקריו הנודעים של המכון נמנים אלברט איינשטיין, וולפגנג פאולי וניקלאוס וירת. המכון אף מחזיק בארכיונו של תומאס מאן, שגלה לציריך לפני מותו.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המכון הטכנולוגי של ציריך
המכון הטכנולוגי של ציריך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
34414242המכון הטכנולוגי של ציריך