קרני שומרון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גבעת הדגל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרני שומרון
מראה היישוב מכיוון מזרח, מפסגת מצפה צבאים, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יהונתן קוזניץ
גובה ממוצע[1] ‎317 מטר
תאריך ייסוד 1976
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 10,526 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 177
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,421 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 153
תחום שיפוט[2] 7,410 דונם
    - דירוג ארצי 163
32°10′14″N 35°05′32″E / 32.1705603367117°N 35.0922702393402°E / 32.1705603367117; 35.0922702393402
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3] 		6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 110
מדד ג'יני
לשנת 2019[2] 		0.4124
    - דירוג ארצי 105
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.2%
גילאי 5 - 9 12.4%
גילאי 10 - 14 10.1%
גילאי 15 - 19 8.5%
גילאי 20 - 29 14.0%
גילאי 30 - 44 19.5%
גילאי 45 - 59 10.1%
גילאי 60 - 64 4.2%
גילאי 65 ומעלה 9.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 2
תלמידים 2,430
 –  יסודי 1,661
 –  על-יסודי 769
מספר כיתות 98
ממוצע תלמידים לכיתה 26.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל קרני שומרון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר הבית של המועצה
סמל המועצה עד שנת 2022

קַרְנֵי שׁוֹמְרוֹן היא התנחלות ומועצה מקומית במערב השומרון, כ-20 קילומטרים מזרחית לכפר סבא בכביש 55, מערבית לקדומים. קרני שומרון הוא ישוב עם אופי קהילתי, שעלה לקרקע בשנת תשל"ח, 1977, על ידי גרעין "צופין", והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1991 (תשנ"א). כיום מתפרש היישוב על פני שמונה שכונות: קרני שומרון, גינות שומרון, נווה מנחם, מעלה שומרון, אל מתן, אלוני שילה, רמת גלעד ומצפה צבאים. היישוב שוכן על מספר שלוחות מצפון לאפיקו של נחל קנה.[4] בתחילת 2024 היו בקרני שומרון 10,424 תושבים.[דרוש מקור]

מקור השם

היישוב קיבל את שמו מצירוף המילה "קרני" שנלקח מהשם הערבי של ההר עליו הוקם: "ראס אבו קרנין" עם השם שומרון של האזור בו נמצא היישוב.

היסטוריה

היישוב הוקם על מורדות הר "ראס אבו קרנין", בו שכן מוצב צבאי ירדני עד מלחמת ששת הימים. ניסיון ראשון להתנחל במקום נעשה לקראת סוף ימי ממשלת רבין הראשונה, על ידי גרעין של "גוש אמונים" שקיבל את השם "קרני שומרון".[5] ב-5 באפריל 1977 יצאה "צעדת העשור" מהמקום, לאחר טקס הנחת אבן פינה ליישוב, אף על פי שלא התקבל אישור הממשלה להקמתו.[6] לאחר "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית, ועליית הליכוד לשלטון, התקבל האישור להקמתו. בספטמבר 1977, לקראת העלייה על הקרקע, התמקמו חברי הגרעין באוהלים ביישוב קדומים, שנקרא אז אלון מורה,[7] וילדי הגרעין החלו ללמוד בבית ספר באלון מורה.[8] באוקטובר 1977 הוקם מאחז צבאי במקומו המיועד של היישוב, כחלק ממהלך להכשרת הקרקע. בינואר 1978 התיישבה הקבוצה הראשונה במקום.[9]

לפני הקמת קרני שומרון נערכה חפירת הצלה שחשפה את שרידי חורבת ג'מעין.[10] השרידים הם של כפר יהודי עתיק המורכב בעיקר מבתים בסגנון בית ארבעת המרחבים, כמו כן נתגלו מתקנים חקלאיים, בית בד, גת וחומת מגן.[10] הכפר מתוארך לתקופת ממלכת ישראל והוקם כנראה בשיא התפשטות ממלכת ישראל במערב השומרון. סביר להניח שהוא שימש כבית משפחה או עבור קבוצת משפחות משבט מנשה. המקום משמש כדוגמה יפה לכפר מהתקופה המקראית שלא נהרס על ידי בני אדם.[10]

טקס ההקמה הרשמי של היישוב נערך ב-25 באפריל 1978. באותה עת גרו במקום כבר 30 משפחות במבנים טרומיים שרכש משרד השיכון.[11] באוגוסט 1978, הציג שר החקלאות אריאל שרון, שקיבל את האחריות להקמה ופיתוח של התנחלויות ביהודה ושומרון, את תוכנית הפיתוח של היישוב. בטווח הקצר אושרה הקמת 250 יחידות דיור ובטווח הארוך הכריז שרון על תוכנית להקמת אשכול יישובים במקום, שיכיל 2,000 יחידות דיור.[12] בפברואר 1979 החל חיבור היישוב לרשת החשמל של ישראל, עד אז חובר היישוב לרשת המקומית של חברת החשמל המזרח ירושלמית.[13] ב-17 ביוני 1979 נערך טקס הנחת אבן הפינה לקרני שומרון ב', כ-2 קילומטר ממערב לקרני שומרון א' (יישוב זה קיבל אחר כך את השם מעלה שומרון).[14] ב-15 באוקטובר 1979 הקימו חברי גרעין קרני שומרון מאחז חדש, על גבעה סמוך ליישוב, במסגרת "מבצע מאחזים" שארגן "גוש אמונים" במחאה על תוכנית האוטונומיה שחתמה ממשלת ישראל במסגרת הסכמי קמפ דייוויד. המאחז פונה על ידי צה"ל ללא התנגדות לאחר זמן קצר.[15]

בתחילת 1981 הכריזה ממשלת ישראל על הקצאת תקציב לפיתוח היישוב כבסיס להקמת 1,500 יחידות דיור נוספות ביישוב,[16] והקמת אזור תעשייה.[17] בנוסף החלה הקמתו של "קרני שומרון ג'" (יישוב זה קיבל אחר כך את השם אלפי מנשה והוא ישוב נפרד לחלוטין).[18] כחלק מפיתוח היישוב הוכרזו כ-1,000 דונם באזור כאדמות מדינה. בג"ץ דחה עתירה של 16 פלסטינים, בעלי אדמות, נגד ההפקעה[19] וקיבל רק עתירה אחת של תושב ג'ינסאפוט, לגבי 35 דונם.[20] בנוסף רכשה "הקרן לגאולת הקרקע" של גוש אמונים קרקעות נוספות, שהיו בבעלות תושבי הכפרים הפלסטינים באזור.[21] בסוף 1982 מנה היישוב 120 משפחות, רובם מרקע דתי-לאומי.

בשנת 1983 החלה הקמת שכונת "גינות שומרון", ממערב ל"קרני שומרון א'"[22] ובשנת 1985 הורחבה השכונה.[23]

באפריל 1991 הופרד היישוב מהמועצה האזורית שומרון, וקיבל מעמד של מועצה מקומית בשם "קרני שומרון",[24] שכללה את שני היישובים קרני שומרון וגינות שומרון, לאחר הצבעה של התושבים, שני יו"ר הוועדים באותה תקופה הודי ליברמן בקרני שומרון ויגאל להב מגינות שומרון, חתמו על הסכם האיחוד ולימים כיהנו בתקופות שונות כראשי המועצה.

בשנת 1999 הוקמה חווה חקלאית, בשם "נוף קנה", דרומית-מזרחית ליישוב לימים קיבל המקום את השם "אלוני שילה".[25]

במאי 2001 נחנך בכניסה ליישוב קניון. מנהל הקניון הכריז עם פתיחתו כי "הקניון אמור לשרת גם אוכלוסייה פלסטינית, ובניגוד לקניונים אחרים בארץ, אנו איננו עורכים הפרדה בין יהודים וערבים. כולם ייכנסו, לאחר בדיקה ביטחונית רגילה בשער, והדבר אושר על ידי כל גורמי הביטחון". בנוסף הכריז כי "במקום מועסקים גם אנשי ביטחון ערבים, כדי להימנע מיצירת דימוי של 'ערבים נגד יהודים'".[26] בפברואר 2002 התרחש בפיצריה שבקניון פיגוע התאבדות בו נרצחו שלושה צעירים תושבי היישוב, ונפצעו שמונה.[27] בעקבות האינתיפדה השנייה הוקף היישוב בגדר ביטחון.[28]

בשנת 2018 הכריז ראש המועצה על תוכנית אב להרחבת היישוב ל-42,000 תושבים והפיכתו לעיר מחוז גדולה ומרכזית בשומרון.[29] על פי התוכנית שכונות קרני שומרון יורחבו דרומה, כדי ליצור רצף בנוי עד נחל קנה ועמנואל. בדצמבר 2018 הוגש כתב אישום נגד שלושה תושבים שהיו מעורבים בפריצת דרך בשמורת נחל קנה, תוך פגיעה בעצי אלון עתיקים.[30][דרושה הבהרה]

בשנת 2020 צורפו למועצה היישוב מעלה שומרון והשכונה אל מתן שלידו (שקודם לכן היו חלק מהמועצה האזורית שומרון), ובכך הגיעה אוכלוסיית המועצה לכ-10,500 תושבים.[31]

בינואר 2021 אישרה ממשלת ישראל בניית 36 יחידות דיור נוספות ביישוב.[32]

במהלך מלחמת חרבות ברזל נפלו שמונה לוחמים מהישוב.

שכונות ורבעים

סמלה של הרשות המקומית כולל חמישה בתים קטנים על הרי השומרון. חמשת הבתים מייצגים את חמש השכונות שהיו ביישוב בזמן יצירת הסמל.

קרני שומרון

שכונת קרני שומרון מכונה גם "הגבעה המרכזית", שוכנת במקום היישוב הקהילתי המקורי, נמצאת בגבעה המרכזית של היישוב, השכונה היא בעלת אופי דתי, ובה כ-2,000[דרוש מקור] תושבים. נוסדה על ידי גרעין "צופין" שעלה לקרקע בסוכות תשל"ז (1976).

בשכונה מוקם פרויקט "נופי בניה"[33] על שם רס"ן בניה ריין בן היישוב שנהרג במלחמת לבנון השנייה וקיבל, לאחר מותו, צל"ש אלוף. באפריל 1991 הופרד היישוב מהמועצה האזורית שומרון, וקיבל מעמד של מועצה מקומית בשם "קרני שומרון".[24] המועצה כללה שני יישובים: קרני שומרון וגינות שומרון, לאחר הצבעה של התושבים, שני יו"ר הוועדים באותה תקופה הודי ליברמן בקרני שומרון ויגאל להב מגינות שומרון, חתמו על הסכם האיחוד ולימים כיהנו בתקופות שונות כראשי המועצה.

גינות שומרון

בשנת תשמ"ג 1983 החלה הקמתה של שכונת "גינות שומרון" ממערב ל"קרני שומרון א'" ולכן, בתחילה, היא כונתה "הגבעה המערבית". בשלב הראשון נבנו במקום 260 דירות במבנים של שני קומות.[22] בשנת 1985 החלה הקמת שלב ב' של השכונה שכלל 100 יחידות דיור.[23]

כיום היא השכונה המאוכלסת ביותר ובה כ-4,500[דרוש מקור] תושבים. גינות שומרון עצמה מורכבת ממספר שכונות-משנה, בהן אשדר, בריטיש, אברהמי (על שם חברות הבנייה שבנו אותן) ועוד מספר שכונות קטנות יותר. שכונת-המשנה הוותיקה ביותר היא שכונת נווה עליזה, על שם עליזה בגין, אשתו של ראש הממשלה מנחם בגין. השכונה הוקמה על ידי משפחות דתיות מעולי ארצות הברית ומדינות אנגלו-סקסיות נוספות שהתארגנו, מרביתן טרום העלייה לארץ, במטרה להקים את ביתן במקום.[34] עקב פשיטת רגל של קבלן הבנייה התעכב האכלוס עד סמוך להקמת רובע "גינות שומרון"[דרוש מקור] שאר שכונות-המשנה ב"גינות שומרון" הן בעלות אוכלוסייה מגוונת – חילונים ודתיים שגרים בצוותא.

נווה מנחם

שכונת נווה מנחם שעל שום מיקומה, היא מכונה גם: "הגבעה המזרחית", נוסדה ב-1991 בשם "נווה אורנים"[35] ולאחר מותו של ראש הממשלה מנחם בגין הוחלט לקרוא לשכונה על שמו. בשכונה מתגוררים כ־3,500[דרוש מקור] תושבים, דתיים וחילונים. בספטמבר 2009, לאחר תקופה ארוכה של הקפאת בנייה, אישר שר הביטחון אהוד ברק לבנות 37 דירות נוספות בשכונה.[36] ב-2012 הוקם פרויקט "קרני שומרון הצעירה" עם 55 דירות. בשנת 2014 הוחל בבניית 260 בתים נוספים וכיום מתגוררות במקום מעל 700 משפחות. בשכונה יש פארקים, אולם ספורט, גנים, מעונות ומוסדות חינוך וציבור.

אלוני שילה

בתי התלמידות במדרשת שיל"ת שבאלוני שילה
מבט על אלוני שילה מכיוון נופים

על גבול שמורת הטבע של נחל קנה. בהתחלה הוגדר המאחז כחווה חקלאית, אך אחר כך הובאו למקום כ-20 קרוואנים, הוקם בית כנסת וגן ילדים והמקום קיבל את השם "אלוני שילה".[25]

שכונת "אלוני שילה" עלתה לקרקע בערב יום העצמאות 1999, ונקראה שכונת נוף קנה על שם נחל קנה הסמוך. בהמשך הוסב שמה לשם הנוכחי, על שם סמ"ר שילה לוי, תושב שכונת קרני שומרון שנהרג באסון המסוקים. השכונה נמצאת בגבעה דרומית-מזרחית לשכונת נווה-מנחם והיא הוקמה כדי למנוע בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטח שבין גבול הבינוי של קרני שומרון לבין גבול תחום התכנון שלה. בשכונה קיימים כ-50 בתי קבע וכן קרוואנים והיא מונה כ-85 משפחות. השכונה היא בעלת אופי קהילתי-תורני. במקום פועלת מדרשת שיל"ת וכן קיים סניף בני עקיבא שבו כ-100 חניכים ומדריכים.

רמת גלעד

הכניסה לרמת גלעד

המקום היה עד 1967 מוצב ירדני שבצידו המערבי היה במשך שנים רבות שדה מוקשים. מהגבעה יש תצפית ל-360 מעלות הכוללת תצפית על מישור החוף, גוש דן ועד ארובות חדרה.

מאחז רמת גלעד עלה לקרקע ב-31 במאי 2001, ונקרא על שם גלעד זר, קב"ט מועצה אזורית שומרון שנרצח על ידי מחבלים יומיים קודם.[37] הגבעה היא ה"קרן" הדרומית מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב (בערבית: القرن الجنوبي "אל-קרן אל-ג'נובי"). המאחז נקרא בתחילה "גבעת הדגל", לאחר שבשנת 2000 בני נוער מקרני שומרון יצרו ותלו שם, פעמיים, דגל ישראל בגודל 750 מ"ר, שהיה בזמנו הדגל הגדול בעולם (הוכר כשיא גינס), אך שני הדגלים הוצתו על ידי ערבים בפעולות טרור.[38][39]

חודש לאחר הקמת המאחז, הושג הסכם להתפנות מרצון מהמקום, יחד עם מאחזים נוספים, במטרה לאפשר לשחרר כוחות צבא בשיא האינתיפדה השנייה.[40] ההסכם לא בוצע ובמקום המשיכו להתגורר תשע משפחות. באוקטובר 2002 פונה המאחז, אך המתנחלים חזרו אליו תוך זמן קצר.[41] במאי 2004 הורה ראש הממשלה אריאל שרון על פינוי המאחז,[42] זאת מאחר שנקבע כי 11 מבנים במקום נבנו על אדמה פרטית פלסטינית,[43] אך הפינוי לא בוצע.[44] במאי 2009 שוב ניתנה הוראה לפנות את המאחז, אך המתנחלים במקום פנו לבג"ץ והפינוי נדחה.

בסוף שנת 2011, בעקבות גיבוש הסכם בין ראש המועצה הרצל בן ארי לבין השר בני בגין, הוחלט על הכשרה של שכונת רמת גלעד כשכונה אינטגרלית במועצה המקומית ואישור תב"ע. על פי ההסכם, המתנחלים היו אמורים לפנות בעצמם את תשעת המבנים שנבנו על אדמה פרטית, ואז המנהל האזרחי יבחן היכן עובר הקו בדיוק בין אדמות מדינה לאדמה פרטית ויסמן את גבולות היישוב.[45] בינואר 2012 הפסיק המנהל האזרחי עבודות להכשרת קרקע חדשה להרחבת המאחז, מאחר שהעבודות פלשו לשטחים נוספים מעבר למה שנקבע בהסכם.[46] כיום גרות בשכונה כ-30 משפחות. בשנת 2023 נסלל כביש המאפשר את חיבור השכונה לתוך קרני שומרון.

מצפה צבאים

מצפה צבאים הוקם על גבעה שהיא ה"קרן" הצפונית, מבין שתי הגבעות שעל שמן קרוי היישוב. בשנת 1982, הקים שם משה זר את ביתו, ללא אישור, על קרקע פרטית שרכש.[47] מאוחר יותר הקרקע נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית קרני שומרון.[48]

זר טען שרכש קרקעות נוספות בסמוך, בשטח 762 דונם, ואת הקרקעות האלו הוא מכר לקבלנים האחים משה ויגאל גינדי[49] ששיווקו בתים פרטיים ביישוב[50][51], תוך הצגת אישור שסיפק להם אבי צור, עוזרו של מיכאל דקל, שהיישוב "כרמים" אושר על ידי ועדת השרים להתיישבות.[52]

לימים התברר שלא היה אישור להקמת הישוב.[53][54] ב-1985 נפתחה חקירת משטרה בחשד שהמכתב של אבי צור הוצא תמורת שוחד.[55] אבי צור טען שהמכתב הוצא בהוראתו של מיכאל דקל,[56] אך המשטרה פקפקה בטענה זאת ויחזקאל קרתי טען שדקל ככל הנראה לא קשור לפרשה.[57] האחים גינדי נחשדו בהונאה וברחו לברזיל.[58] לאחר שהתברר שאין כוונה להעמידם לדין, חזרו לישראל בסוף 1990,[59] ומשה זר חויב להחזיר להם את כספם, עבור העסקה שבוטלה.[60]

בשנת 2021 נפתח גן אירועים במצפה צבאים, סמוך לבית משפחת זר.

מעלה שומרון

מעלה שומרון נוסדה בשנת 1980 על ידי משפחות מתנועת משקי חרות בית"ר ונקרא בתחילה קרני שומרון ב'. עד 2020 התנהל כישוב עצמאי וכחלק מהמועצה האזורית שומרון. השכונה כוללת את הרבעים הבאים: "נחשונים" שבו התגוררו המתיישבים הראשונים ב-50 "אשקוביות" ו"קרוואנים", "אפיקים" שנבנתה בשיטת בנה ביתך, "לבונה" שמכונה גם "גבעה ב'" ו"אבני החושן" שנבנתה על ידי "אמנה". בשנת 2020 הפך היישוב לשכונה של קרני שומרון.

אל מתן

אל מתן היא שכונה שהוקמה כמאחז[61] דרומית ל"מעלה שומרון", מעל אפיקו של נחל קנה. השכונה קרויה על שם יישוב בתקופת בית ראשון ששמו נזכר בחרסי שומרון,[62] ודומה פונטית לשמו של הכפר הסמוך אימאתין. היישוב הוקם בשנת 2000 על ידי קבוצת צעירים דתיים מיישובי האזור – מעלה שומרון וקרני שומרון. בשנת 2009 הוקם במקום בית כנסת ובעקבות עתירה לבג"ץ נגד הקמתו, בלא היתר בנייה כדין, הודיעה המדינה על אטימת המבנה ובג"ץ קיבל את עמדתה.[63] המבנה נאטם ובמקביל החלו בהליכים להכשרת המבנה.[64] בשנת 2012 הוחל בהסדרת המקום ככפר אמנים, בהתאם לתוכנית של ארגון אמנה[65] ובנובמבר 2012 אושרה חוקיות היישוב.[66]

בשנת 2014 אישר המנהל האזרחי להוסיף 100 דונם משמורת נחל קנה אל שטחי היישוב.[67]

אל מתן הייתה שכונה ביישוב "מעלה שומרון" ובשנת 2020 שני היישובים צורפו כשכונות ברשות המקומית של קרני שומרון. בשנת 2022 החל פרויקט בנייה לבתי קבע בשכונה בהיקף של כ-250 יחידות דיור.

ראשי המועצה

מס' ראש המועצה מספר כהונות שנות כהונה
1 גבי בוטבול 1 1991-1994
2 יהודה ליברמן 2 1994-2003
3 הרצל בן ארי 2 2003-2013
4 יגאל להב 2 2013-2024
5 יהונתן קוזניץ 1 2024-מכהן

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בקרני שומרון 10,526 תושבים (מקום 177 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 85.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,955 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[68]

מבנים ומוסדות

בית הכנסת המרכזי בשכונה קרני שומרון
הקניון ובניין המועצה המקומית בלב היישוב (לפני ההרחבה ב-2019)

בכניסה לקרני שומרון נמצאים מרכז מסחרי "קניון השומרון", מועדון ספורט הכולל בריכת שחייה, מגרשי טניס, מגרשי כדור סל, כדור עף, ומגרש קט רגל, מתנ"ס.

בקרני שומרון ישנם שני אזורי תעשייה: הראשון נמצא בגבעה המרכזית, וכולל בתי מלאכה, תעשייה קלה/זעירה ומפעל אלקטרוניקה. השני ממוקם צפונית ליישוב מעבר לכביש 55 וכולל מפעלי תעשייה, דפוס, צינורות פיברגלס, בית יציקה, תעשיות מתכת, ייצור תבלינים, בתי מלאכה ומוסכים, מפעל בטון ותחנת דלק.

בקרני שומרון שלושה בתי-ספר יסודיים לציבור הדתי ובית ספר אחד לציבור החילוני (ברקאי, משואה, לפידים ורימו"ן בהתאמה) ושתי ישיבות-תיכוניות: ישיבת השומרון ו"הליכות עולם". כמו כן שוכנת ביישוב ישיבת ההסדר קרני שומרון.

מאז שנת 1995 פועל ביישוב שבט צופים בשם "עמירים" על שמו של שמוליק עמיר. כמו כן קיימים חמישה סניפי בני עקיבא (בקרני שומרון, גינות שומרון, נווה מנחם, אלוני שילה ומעלה שומרון).

קרקעות

כאמור, הגרעין הראשון התיישב על שטח שבו היה, עד למלחמת ששת הימים, מחנה צבאי ירדני ואשר מוגדר כאדמות מדינה. מקורות פלסטיניים טוענים שלצורך הרחבת היישוב הופקעו 1,670 דונם מכפרים סמוכים: 713 דונם מג'ינספוט,[69] 512 דונם מדיר איסתיא,[70] 229 דונם מכפר לאקף,[71] ו-216 דונם מחג'ה.[72]

בתוך תחומי קרני שומרון נמצא כרם הזיתים של משפחת ג'אבר מכפר לאקף השכן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרני שומרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ קצת עלינו, באתר קרני שומרון
  5. ^ קרני שומרון, מעריב, 31 במרץ 1977
    גוש אמונים יחדש נסיונות ההתנחלות, דבר, 1 באפריל 1977
  6. ^ אושר מסלול צעדת העשור של "גוש אמונים" בשומרון, מעריב, 30 במרץ 1977
    יוסף ולטר, רבבות משתתפים ב"צעדת העשור", מעריב, 5 באפריל 1977
    יוסף ולטר, רבבות צעדו רטובים, בבוץ, במצב־רוח מרומם ובשירה, מעריב, 6 באפריל 1977
  7. ^ אהרן דולב, "המעברה" ליד אלון מורה, מעריב, 7 באוקטובר 1977
  8. ^ יוסף ולטר, ילדי גרעין קרני שומרון כבר לומדים באלון מורה, מעריב, 4 בספטמבר 1977
  9. ^ יוסף ולטר, אנשי גרעין "קרני שומרון" מכשירים קרקע ליד שכם, מעריב, 3 בינואר 1978
    גרעין "קרני שומרון" למחנה צבאי, דבר, 3 בינואר 1978
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 דר שמעון, ח'ירבת ג'מעין כפר מתקופת המלוכה, קדמוניות יג, 1980, עמ' 97-100
  11. ^ טקס הקמה רשמי נערך בקרני־שומרון, דבר, 26 באפריל 1978
  12. ^ חגי אשד, שרון: הושלמה המסגרת לישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978
  13. ^ יזורז חיבורם של ישובים יהודיים ביו"ש לרשת החשמל הישראלית, דבר, 21 בפברואר 1979
  14. ^ יוסף צוריאל, היום יונח היסוד לקרני שומרון ב', מעריב, 17 ביוני 1979
    טובה צימוקי, החלה פריצת הדרך לקרני שומרון ב', דבר, 19 ביוני 1979
  15. ^ עמוס לבב, המתנחלים צרו על הג'יפ והמושל שיחרר העצורים, מעריב, 16 באוקטובר 1979
  16. ^ טוביה מנדלסון, הממשלה תזרים עספים להאצת הבנייה בהתנחלויות, דבר, 23 בינואר 1981
  17. ^ עמוס לבב, 6 מפעלי תעשיה לאיזור קרני שומרון, מעריב, 15 בינואר 1981
  18. ^ אריה דיין, בית עם גינה, כותרת ראשית, 16 במאי 1984
  19. ^ בג"ץ דחה עתירה נגד הפקעת 1000 דונם בגדה, דבר, 18 בדצמבר 1981
  20. ^ תפישת קרקע הפלח נעשתה ב"טעות", דבר, 24 באפריל 1981
  21. ^ יאיר קוטלר, למכירה: רוב אדמות יהודה ושומרון, מעריב, 15 באוקטובר 1982
  22. ^ 22.0 22.1 מרבית מכירות "אשדר" - מעבר לקו הירוק, דבר, 22 בפברואר 1983
  23. ^ 23.0 23.1 אשדר התחילה לבנות עוד 116 דירות בגינת שומרון, חדשות, 18 בפברואר 1985
  24. ^ 24.0 24.1 שלמה דרור, דרעי זז ימינה: "קשה לי לשבת עם העבודה מסביב לשולחן אחד", חדשות, 21 באפריל 1992
  25. ^ 25.0 25.1 נדב שרגאי, 20 משפחות רוצות להצטרף - אבל אין מקום, באתר הארץ, 25 ביוני 2006
  26. ^ ליאור גרינבאום, ‏ניסיון לדו קיום מסחרי: קניון חדש בקרני שומרון פתוח לישראלים ולפלשתינים, באתר גלובס, 3 במאי 2001
  27. ^ אלוף בן, תמרה טראובמן, חיים שדמי, עמוס הראל, נער ונערה נהרגו בפיגוע התאבדות בקרני שומרון; חייל נהרג מירי בגדה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2002
  28. ^ גדי גולן, ‏יהודה רשתות פלדה תתקין גדרות ביטחון ביישובי קו התפר, באתר גלובס, 28 ביולי 2002
  29. ^ מוגש מטעם מועצת קרני שומרון, קרני שומרון: תכנון פורץ דרך וזינוק דמוגרפי, באתר ynet, 13 באפריל 2021
  30. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, המאחז הבלתי חוקי והדרך שנסללה אליו בדרך להפוך לחלק מעיר גדולה בשומרון, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
  31. ^ שכונה חדשה בקרני שומרון: תתאחד עם מעלה שומרון, באתר כיפה
  32. ^ עדו בן פורת, אושרה בניית 793 יחידות דיור חדשות ביו"ש, אתר ערוץ 7, 17 בינואר 2021
  33. ^ אתר הפרויקט
  34. ^ יצחק דנון, ‏רשם העמותות מבקש מביהמ"ש צו לפירוק 21 עמותות, באתר גלובס, 17 במרץ 2005
  35. ^ שלמה דרור, שמיר: כל השטחים שלנו ויאוכלסו עד קצה האופק, חדשות, 25 בספטמבר 1991
  36. ^ אפרת וייס, "ריסון": ברק אישר עוד 37 דירות בקרני שומרון, באתר ynet, 23 בספטמבר 2009
  37. ^ נדב שרגאי, מתנחלים הקימו מאחז במקום בו נרצח גלעד זר, באתר הארץ, 31 במאי 2001
    מאת נדב שרגאי, גלעד זר נפצע קשה לפני כחודשיים בפיגוע ירי, באתר הארץ, 30 במאי 2001
  38. ^ ביתו של משה זר, באתר עמוד ענן
  39. ^ עפרה לקס, לא מפקירה אח, באתר ערוץ 7, 25 במאי 2004
  40. ^ פליקס פריש, גורמים צבאיים: המתנחלים הסכימו לפנות חלק מהמאחזים, באתר ynet, 26 ביוני 2001
  41. ^ נאסרה הכניסה לחווה על אחותו של זר, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002
  42. ^ אפרת וייס ודיאנה בחור-ניר, המתנחלים יצאו למאבק הבא: נגד פינוי שלושה מאחזים, באתר ynet, 9 במאי 2004
  43. ^ אפרת וייס, מערכת הביטחון נערכת לפינוי המאחז רמת גלעד, באתר ynet, 24 במאי 2009
    אפרת וייס, המאחזים: ממיגרון ועד המאהל של אורנה, באתר ynet, 25 במאי 2009
  44. ^ נדב שרגאי, "המאחז הוא המצבה של גלעד - והיא מדברת אלי יותר מהמצבה בבית העלמין", באתר הארץ, 7 ביוני 2006
  45. ^ יאיר אלטמן, הכשר לרמת גלעד: יהפוך לשכונה בקרני שומרון?, באתר ynet, 28 בדצמבר 2011
  46. ^ עמירה הס, הופסקה הכשרת הקרקע החדשה במאחז רמת גלעד, באתר הארץ, 11 בינואר 2012
  47. ^ עמוס לבב, משה זר ואורחו - בעמנואל, מעריב, 13 באוקטובר 1982
    ניבה לניר, ביתו של משה זר, סוחר קרקעות בעמיו, דבר, 9 בדצמבר 1983
  48. ^ לאה אתגר, משה זר, הארמון שבנה גדול עליו, מעריב, 29 במרץ 1991
  49. ^ זיו קופר, 649 אלף דולר תובעת "גינדי" מהקבלן משה זר, חדשות, 21 ביוני 1984
  50. ^ ענת גנטיו, תחקיר - איפה המגרש בכרמי האחים גנדי?, חדשות, 4 בדצמבר 1984
  51. ^ ענת גנטיו, כרמים: לאחים גינדי יש מכתב, חדשות, 25 בדצמבר 1984
  52. ^ ברוך מאירי ואילן בכר, חברות בניה ביו"ש מכרו שטחים שלא היו ברשותן, מעריב, 10 במאי 1983
  53. ^ לאה אתגר, "הפסדתי 5 מיליון דולר בפרשת הקרקעות ביהודה ושומרון, מעריב, 12 בדצמבר 1990
  54. ^ ענת גנטיו, האחים גינדי לא קיבלו אישור ליישוב כרמים", חדשות, 14 בפברואר 1985
  55. ^ אייל ארליך, הקרקע בוערת מתתת לחירות, כותרת ראשית, 11 בדצמבר 1985
  56. ^ ענת גטניו, אלעזר לוין, משה פרל, "דקל נתן את ההוראה", חדשות, 5 בדצמבר 1985
  57. ^ תום שגב, קרתי מדבר, כותרת ראשית, 1 בינואר 1986
  58. ^ משה פרל, המשטרה: להעמיד לדין את האחים גינדי, חדשות, 5 בינואר 1989
  59. ^ לאה אתגר, שובו של הגינדי, מעריב, 14 בדצמבר 1990
  60. ^ אלי קמיר, האחים זר חוייבו לשלם 1.2 מיליון דולר לאחים גינדי, מעריב, 23 באוקטובר 1990
  61. ^ אלמתן, באתר שלום עכשיו.
  62. ^ בפירוש דעת מקרא לרשימת גיבורי דוד, מוצעת האפשרות שזהו מקומו של ”יוֹשָׁפָט הַמִּתְנִי” (דברי הימים א' י"א, מג).
  63. ^ בג"ץ 4475/09 נדמי חסן מוחמד סלמאן ואח'; ועד מתיישבי השומרון נ' שר הביטחון ואח', ניתן ב־8 באוגוסט 2010
  64. ^ אביעד גליקמן, הפרקליטות לבג"ץ: איטום בית הכנסת ביישוב אל מתן - מספק, באתר ynet, 13 בינואר 2011
  65. ^ פרסום ראשון: המדינה מכשירה מאחז בלתי חוקי כ"כפר אמנים", באתר וואלה!‏, 20 בדצמבר 2012
  66. ^ נתניהו הקים 20 התנחלויות חדשות, באתר שלום עכשיו, ‏2015-03-12
  67. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, צפריר רינת, המינהל האזרחי אישר גריעת שטחים משמורת טבע לטובת הלבנת מאחז לא חוקי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
  68. ^ פרופיל קרני שומרון באתר הלמ"ס
  69. ^ Jinsafut Village Profile (including Al Funduq Locality), ARIJ, p. 17
  70. ^ Deir Istiya Town Profile, ARIJ, p. 17
  71. ^ Kafr Laqif Village Profile, 2013, ARIJ, pp. 17-18
  72. ^ Hajja village profile, ARIJ, p. 17


מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים
מועצות מקומיות אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע • קרני שומרון • שער השומרון
מועצות אזוריות גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38959003קרני שומרון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קרני_שומרון&oldid=2624869"