כפר לאקף
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,039[1] (2017) |
| אזור זמן | UTC +2 |
כפר לַ֫אקֶף (בערבית: كفر لاقف) הוא כפר פלסטיני במערב השומרון המשתייך לנפת קלקיליה של הרשות הפלסטינית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה האוכלוסייה בכפר כ-1,066 תושבים[1].
כפר לאקף נמצא 12 ק"מ מזרחית לקלקיליה. הוא גובל בחג'ה ממזרח, קרני שומרון מדרום, עזון ממערב, וחי'רבת סיר ובאקה אל-חטב מצפון.
היסטוריה
בכפר נמצאו כלי חרס מהתקופה הביזנטית.
כמו שאר הארץ עבר הכפר לשלטון האימפריה העות'מאנית בשנת 1517. ברשימות המס של 1596 הוא היה חלק מה"נחיה" (תת-מחוז באימפריה העות'מאנית) של "בני צעב", כחלק מסנג'ק שכם הגדול. הייתה בו אוכלוסייה של 15 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33,3% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים וכוורות דבורים, וכן הכנסות מזדמנות. מס נוסף קבוע שולם לאנשי אזור שכם; סך של 10,740 מטבעות אקצ'ה, שהיוו 9/24 מההכנסות, הגיעו לוואקף.
ב-1838 ציין רובינסון את כפר לאקף ככפר בתת-המחוז "בני סאב", ממערב לשכם. ב-1882 תיאר סקר ארץ ישראל המערבית את כפר לאקף, כ"כפר אבן קטן על גבעה עם בורות מים".
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 95 מוסלמים, ובמפקד 1931 היא גדלה ל-141 מוסלמים אשר שכנו ב-27 בתים. ב-1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 210 מוסלמים, ואילו שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 2,854 דונם. מתוכם היו 477 דונם של מטעים ואדמות השקיה, 840 של גידולי דגנים, ואילו 19 דונם סווגו כשטח בנוי.
לאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית. בשנת 1961 מנתה אוכלוסיית הכפר 415 נפש.
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר כפר לאקף משליטה ירדנית לישראלית.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 מדינת ישראל הפקיעה קרקעות של כפר לאקף עבור ההתנחלות הישראלית קרני שומרון.
לאחר הסכם אוסלו, סווג השטח הבנוי של הכפר כשטח B בשליטה אזרחית פלסטינית, ומרבית הקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C תחת שלטון צבאי ישראלי.
ב-2007, בעקבות בניית גדר ההפרדה, 657 דונמים (22.8% מאזור הכפר) של אדמה חקלאית במערב הכפר, נשארה בצד הישראלי של הגדר. בג"ץ דחה עתירה נגד תוואי גדר ההפרדה[2].
בדצמבר 2008 רוססו כתובות נאצה "מוות לערבים" ו-"דרישת שלום מחברון" על קיר המסגד בכפר[3].
ב-3 בדצמבר 2019 החלו עבודות להקמת אזור תעשייה חדש עבור ההתנחלות קרני שומרון, על אדמה שהופקעה מתושב הכפר בהתבסס על חוק עות'מאני מהמאה ה-19 והוכרזה אדמת מדינה. תושב כפר לאקף מתנגד להכרזה ומנסה לפעול במקביל לעיבוד ולתפיסת השטח[4].
גאוגרפיה
סמוך לכפר ממוקמת שמורת מערת לאקף, הכוללת מערת נטיפים וסביבותיה שהוכרזה בשנת 1981[5].
קישורים חיצוניים
- Welcome To Kafr Laqif
- Survey of Western Palestine, Map 11: IAA, Wikimedia commons
- Kafr Laqif Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Kafr Laqif Village Profile, ARIJ
- Kafr Laqif, aerial photo, ARIJ
- Development Priorities and Needs in Kafr Laqif, ARIJ
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ יובל יועז, בג"ץ דחה עתירה נגד תוואי גדר ההפרדה בשומרון, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2006
- ^ יהונתן ליס, אבי יששכרוף, כתובות נאצה רוססו על שלושה מסגדים באזור קלקיליה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
- ^ אחמד אל באז, הפלסטינים שלא מוכנים לוותר לקרני שומרון על האדמה שלהם, באתר "שיחה מקומית", 4 בינואר 2020
- ^ צו בדבר הגנה על הטבע (יהודה והשומרון) (מס' 363), תש"ל-1969 - תיקון מס' 18 (מס' 894) תשמ"א-1981
 | ||
|---|---|---|
| ערים | קלקיליה | 
|
| מועצות מקומיות | חבלה • כפר ת'ולת' • עזון | |
| כפרים | אבו סלמאן • אימאתין • אל-פונדוק • באקת אל-חטב • בית אמין • ג'יוס • ג'ינסאפוט • ג'ית • עזון • חג'ה • כפר לאקף • כפר קדום • נבי אליאס • סניריא • עזון עתמה • עיזבת א-טביב • ערב א-רמאדין • פלאמה • פרעתא • ראס א-טירה • ראס עטייה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
39197226כפר לאקף