המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
  | |
| מראה המרכז הרפואי ובמרכזו מגדל האשפוז על שם תד אריסון ולפניו בניין הלב על שם סמי עופר. | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים כללי, בית יולדות, בית חולים לילדים, בית חולים שיקומי, מרכז הוראה ומחקר |
| אוניברסיטה | אוניברסיטת תל אביב |
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| מנכ"ל | פרופ' רוני גמזו |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1 בפברואר 1961 |
| שמות קודמים | בית החולים איכילוב |
| שירותים | |
| מיטות | 1,500 |
| http://www.tasmc.org.il | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | רח' ויצמן |
| מיקום | תל אביב |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מרת"א | |
איכילוב המרכז הרפואי תל אביב על-שם סוראסקי (מרת"א), הוא בית החולים השני בגודלו בישראל.[1][2] המרכז הרפואי נמצא ברחוב ויצמן 6 ומשתרע על שטח של 257,135 מ”ר. המרכז הרפואי תל אביב כולל ארבעה בתי חולים: בית החולים הכללי איכילוב, מרכז השיקום על שם אידה סוראסקי, בית החולים ליס לנשים וליולדות ובית החולים 'דנה דואק' לילדים. בנוסף להיותו בית חולים, הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב ובית הספר לסיעוד על שם שיינבורן.
מנהל המרכז הרפואי, משנת 2015, הוא פרופ' רוני גמזו.
היסטוריה
בית החולים נוסד בשנת 1914 על ידי ארגון נשות הדסה במבנה קטן בנחלת בנימין. עם התרחבות העיר עבר למבנה ברחוב בלפור, שהיה מוכר כבית החולים הדסה-בלפור. בשלהי שנות העשרים של המאה ה-20, כאשר גדלה אוכלוסיית תל אביב וסביבתה, ובעקבות מאורעות תרפ"ט, נוצר צורך רב בבית חולים נוסף לבית החולים הדסה ברחוב בלפור. בשנת 1934 הקצתה עיריית תל אביב שטח שנרכש בפרדס פורטליס (כיום המקום בו שוכן בניין העירייה), ושלחה משלחת עירונית ובה אדריכל, מהנדס העיר ומנהל בית החולים העירוני למצרים, ללמוד ולתכנן בית חולים מודרני. אירועי מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות השהו את התכנון והביצוע. ורק לאחר מלחמת העצמאות הקצתה העירייה שטח חדש באזור המושבה שרונה, בין שדרות דוד המלך לדרך פתח תקווה. התכנון הופקד בידי האדריכלים אריה שרון וב. אידלסון, בהתייעצות עם מנהל בית החולים העירוני (הדסה) ד"ר אברמוביץ והרופא הראשי של בית החולים תל השומר (ולשעבר מנהל בית החולים בילינסון) פרופ' הרי הלר. אבן הפינה נורתה בשנת 1951, בעת כהונתו של ראש העיר ישראל רוקח, אולם הבנייה הושלמה רק כעבור 10 שנים ובית החולים נפתח לציבור ב-1 בפברואר 1961[3], כאשר ראש העיר היה מרדכי נמיר.
עם פתיחת בית החולים איכילוב,[4] בניהולו של ד"ר יצחק קויש,[5] אוכלסו בשש קומות המבנה, המחלקות והמכונים הבאים: פנימית א' בניהולו של ד"ר אליהו (אילקה) לוריא[6] (42 מיטות), פנימית ב' בניהולו של פרופ' פריץ דרייפוס (60 מיטות), כירורגיות א'-ב' בניהולו של פרופ' מכס מרכוס (50 מיטות), כירורגית ג' בניהולו של ד"ר אריה אלוטין וסגניו ד"ר משה סולובייצ'יק וד"ר מנדל סטבורובסקי (25 מיטות), אורתופדיה, בניהולו של פרופ' ש.א. ויסמן, וסגניו ד"ר עובד חרמוש וד"ר רפאל סלמה, אורולוגיה בניהולו של ד"ר זאב שמשוני, אף-אוזן-גרון (15 מיטות), מחלקת עיניים בניהולו של ד"ר אפרים סיני, נוירולוגיה בניהולו של פרופ' מקס שטרייפלר (18 מיטות), מחלקה למחלות לב בניהולו של ד"ר ש. לב (10 מיטות), מחלקת הרדמה והתאוששות בניהולו של פרופ' מרדכי חן, (בקומה השישית), היחידה לכירורגיה מקסילופציאלית בניהולו של ד"ר שלום סלובס, בנק הדם, בניהולו של משה רבינוביץ, מכון רנטגן בניהולו של פרופ' שמואל שור (קומת קרקע), ומכון פתלוגי בניהולו של ד"ר מינארט לבנטאל (ברחוב דפנה). בשנת 1964 נפתחה מחלקה לנוירוכירורגיה בניהולו של פרופ' אלברט ברטל,[7] בינואר 1965 נפתחה מחלקת כירורגיית ילדים בניהולו של הכירורג הפרופ' משה סולובייצ'יק, אשר ניהל את כירורגית ב',[8] בסוף 1965 נפתחה המחלקה לכירורגיית כלי דם בניהולו של הכירורג פרופ' מנדל סטבורובסקי אשר ניהל את כירורגיית ג'.[9] בשנת 1975 נפתחה המחלקה הגריאטרית בניהולו של ד"ר רפאל שן. בשנת 1980 הקים הפרופ' ברנרדו וידנה את המחלקה לניתוחי חזה ולב.[10]
ד"ר אריה הראל נתמנה למנהל שלושת בתי החולים העירוניים: איכילוב, בית היולדות הקריה והדסה.
בית החולים איכילוב עדיין לא היה בעל מינוי אקדמי (הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב עדיין לא נפתחה), וחמשת הפרופסורים הוסמכו ברובם באוניברסיטה העברית בירושלים.
בית החולים נקרא על שמו של משה איכילוב, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועד המנהל של בית החולים העירוני, שנפטר בשנת 1957. בשנת 1973 נחתם חוזה בין אגודת ידידי בית החולים "איכילוב" לבין ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, באשר לקריאת בית החולים על שם הנדבן המקסיקני אליאס סוראסקי. בשנת 1980 נפלה החלטה משותפת של שר האוצר ושר הבריאות לאחד את שלושת בתי החולים העירוניים, שפעלו בתל אביב באותו הזמן: בית החולים איכילוב, בית היולדות הקריה (נפתח ב-1951) והמוסד האשפוזי הוותיק ביותר של תל אביב - בית החולים הדסה (תל אביב).
בשנת 1980 נחנך בניין מרכז השיקום ע"ש אידה סוראסקי. בשנת 1986 הונחה אבן הפינה לבית החולים "דנה", שנפתח באוקטובר 1991. בשנת 1992 נסגר סופית מתחם הדסה תל אביב וכל המחלקות הועברו למתחם המרכז הרפואי.
ביולי 1997 הועבר בית היולדות הקריה ונפתח בית החולים "ליס" ליולדות.
בשנת 2001 נחנך מגדל האשפוז ע"ש אריסון ובשנת 2011 הושק בניין הלב ע"ש סמי עופר.
בשנת 2014 קיבל המרכז הרפואי ת"א איכילוב את תו התקן היוקרתי של ארגון "JCI) "Joint Commission International).
עם כניסתו לתפקיד ב-2015 הוביל פרופ' גמזו תפיסה חדשה המתמקדת במצוינות וחדשנות ברפואה, במחקר ובאדמיה מחד, ומאידך ברפואה אנושית מוכוונת לחוויית המטופל. בין הכלים הדיגיטליים החדשניים המסייעים למטופל ואשר הוטמעו לראשונה בבית חולים ציבורי: תיק רפואי און ליין, זימון תורים מקוון, אפליקציית ניווט בתוך ביה"ח, שרותי טלמדיסין ועדכונים אישיים בזמן אמת באמצעות מסרונים, שרות צ'ק אין מהבית לקראת ביקור במרפאות מומחים.
בשנת 2018 נחנכו מחלקה פנימית גריאטרית, מרכז סגול לרפואה אונקולוגית מותאמת אישית ומחלקת אשפוז יום. כמו כן הושק מרכז מוריס קאהן למחקר ברפואה מותאמת אישית. הושק מרכז לטיפול חדשני בחולים בסרטן הדם (T Cells-(CART, נפתחו מרכז חדש לחקר המוח, מרכז לטיפול בהפרעות תנועה, I-Medata מרכז לחדשנות במדע הנתונים, מרכז לסימולציה רפואית - מ.ט.ס, מרכז למחקר, חברת "Ichilov Tech" - חברת החדשנות של ביה"ח ליצירת שיתופי פעולה עם התעשייה ועוד. בנוסף, זכה ביה"ח איכילוב ברישיון לאומי להקמת המרכז הראשון בישראל לטיפול בחולי סרטן באמצעות קרינת פרוטונים.[11]
בשנת 2019 נחנכה המחלקה לקרדיולוגיה התערבותית והמרכז לתרפיה תאית.
מערך הטראומה של בית החולים נקרא על שם יצחק רבין, אשר הובא לבית החולים לאחר ההתנקשות בחייו בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, ונפטר שם למרות מאמצי הצוות הרפואי.[12]
סגל בית החולים
בשנת 2020 עובדים במרכז הרפואי ת"א 1,664 רופאים, 1,920 אחיות, 950 עובדים פארא רפואיים, 464 חוקרים, 2720 עובדי מינהל ומשק ועוד 943 מתנדבים. במרכז 60 מחלקות אשפוז ובהן 1,500 מיטות אליהן מתקבלים מדי שנה 94,000 מתאשפזים. ב-150 המרפאות מבקרים מדי שנה 1,400,000 איש. בבית חולים ליס למעלה מ־12,000 לידות בשנה. האגף הכירורגי מבצע מעל 25,000 ניתוחים ובחדרי המיון מבקרים כ־200,000 איש מדי שנה.
מבנה
בקמפוס של בית החולים איכילוב, המרכזי הרפואי תל אביב, מספר בניינים:
- בניין סוראסקי - הכולל את המחלקות הפנימיות, מרפאות, מכונים וחדרי ניתוח.
- מגדל האשפוז על שם תד אריסון - אשר נבנה בתרומתם של תד אריסון ובתו שרי אריסון. המגדל כולל מחלקות אשפוז, מכונים ומרפאות וכן ספרייה רפואית. המגדל מתנשא לגובה של 13 קומות, ובראשו מנחת מסוקים.
- בניין הלב על שם סמי עופר - הכולל את המערך הקרדיולוגי, היחידה לטיפול נמרץ, המערך הנוירולוגי, מרכז מחקר ועוד.
- בנין ראשונים - הכולל מרפאות ומכונים.
- בניין שיקום - שבו שוכן גם המרכז לסימולציה רפואית מ.ט.ס.
- דנה דואק - בניין בית החולים לילדים.
- בנין הדר דפנה - בו ממוקם מרכז מידע וזימון תורים.
- בנין בית הספר לסיעוד ע"ש שיינבורן
- בייבי ליס - מלונית ליולדות (ראו להלן).
- ויטל - ממוקם בצמוד לבית החולים, ומיועד למטופלים לאחר אשפוז ולבני משפחותיהם (ראו להלן).
- בית חולים חירום - נבנה מתחת לפני הקרקע בקומות החניון. ממוגן חל"כ וכולל למעלה מ-700 מיטות.
מלונות הבית חולים
מלון ליולדות "בייבי ליס"
בבית החולים ממוקם גם מלונית בשם "בייבי ליס" שהינו מלון היולדות של בית החולים "ליס" ליולדות של המרכז הרפואי תל אביב "איכילוב" מהמשוכללים שיש ליולדות בארץ. מלון "בּייבּי ליס" תוכנן להעניק לאם וליולדת את התנאים הטובים ביותר המאפשרים התאוששות מהירה הנחוצה לאחר הלידה. צוות עתיר נסיון נבחר בבית המלון, שמלווה את האשה מהרגע הראשון שמגיעה לאחר הלידה ודואג לנוחותה ולפרטיותה, של תינוקה ושל בן זוגה. ב"בּייבּי ליס" ישנו טיפול חם ומחבק של צוות הרופאים והאחיות של בית החולים "ליס ליולדות" בו חווית הלידה אינה מסתיימת עם יציאת התינוק לאוויר העולם. בו דואגים ליולדת לחדר פרטי מרווח, מיני סוויטה או סוויטה מפוארת. החדר הפרטי מיועד לשהיית היולדת ובעלה ועומד לרשותה בהגעתה למלון בו האם בוחרת אם בוחרת אם תינוקה ישהה בחדרה, או יעבור להשגחתן הצמודה של האחיות בחדר התינוקות הממוקם במלון, עד דקת הליכה מחדר היולדת הפרטי. מלונית זו ליולדות נעשתה מודל לחיקוי בכמה בתי חולים בארץ.
מלון "ויטל"
מלון ויטל ממוקם צמוד למרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (בית חולים איכילוב) ברחוב הנשיא חיים וייצמן 14. הוא הוקם במיוחד למען משפחות החולים הבאים לשהות במחיצת בני משפחתם. המלון מחובר למרכז הרפואי על ידי גשר מקורה. במלון 65 חדרים וסוויטות מרווחים ומפנקים המהווים בחירה מצוינת לאלו הזקוקים לשהות בקרבת בית החולים איכילוב. לרשות האורחים ארוחת בוקר עשירה וכשרה, טרקלין עסקים יוקרתי, אינטרנט אלחוטי חינם וכניסה חופשית למכון הכושר. מלון הבית חולים דאג גם למעוניינים בהפוגה קלה למכון כושר וספורט. מלון הבית חולים "מלון ויטל" ממוקם במרכז תל אביב בקרבת אטרקציות שונות בעיר:
- קניון "ויצמן סיטי" הכולל: בית מרקחת, מספרה, ומגוון חנויות בוטיק, מגוון בתי קפה ומסעדות בסמוך למלון, חנייה מקורה ועוד.
- במרחק הליכה מצויים כיכר רבין המלאה בחנויות אופנתיות והמשכן לאומנויות הבמה בתל אביב שמהווה את אחד הקומפלקסים התרבותיים המרכזיים של תל אביב וכולל את בית האופרה הישראלית.
- תיאטרון הקאמרי ומוזיאון האומנות המשמעותי בארץ - מוזיאון תל אביב.
מנהלי בית החולים
- פרופ' רוני גמזו (2015–הווה)
- פרופ' גבי ברבש (1993–2015)
- פרופ' דן מיכאלי (1980–1993)
- פרופ' אריה הראל (1962–1980)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של המרכז הרפואי תל אביב
- עמוד הפייסבוק של בית החולים איכילוב
- תולדות בית חולים איכילוב, מתוך אתר עיריית תל אביב
- מ. מייזלס, הכל מוכן ב"איכילוב": לאחר שנות משברים וסחבת – ייפתח סוף־סוף בית־החולים העירוני החדש בתל־אביב, מעריב, 30 בדצמבר 1960
- על המחלקות לבריאות הנפש בבית החולים איכילוב, באתר "פסיכיאטר"
נעמה ריבה, "מתוכנן בפינצטה": בית החולים הצפוף בישראל צומח לגובה, באתר TheMarker, 6 ביולי 2018
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
הערות שוליים
- ^ האתר הרשמי
- ^ איילה הורביץ, שיבא - בית החולים הגדול בישראל, באתר nrg, 7 במאי 2007
- ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 1961
- ^ היום טקס הפתיחה של ביה"ח החדש, דבר, 1 בפברואר 1961
- ^ ד"ר יצחק קויש - רופא פנימי שהיה סגן מנהל בית החולים "הדסה" (תל אביב) משנות החמישים עד 1961. כשבית החולים איכילוב נפתח ב-1961 מונה למנהלו הראשון עד שנת 1969
- ^ ד"ר אליהו (אילקה) לוריא (1913–1979), שימש משנת 1939 אסיסטנט של פרופ' גאורג צונדק, ניהל את פנימית א' באיכילוב בין השנים (1961–1979), לוריא היה עשרות שנים רופאו האישי של מנחם בגין. "רופאיה של ארץ -ישראל 1799-1948" נסים ויעל לוי הוצאת איתי בחור זכרון יעקב, מהדורה שנייה מרץ 2012 (עמ'263)
- ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 120-122
- ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 96-98
- ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 99-101
- ^ מרכז עירוני ממשלתי - ספר השנה 1971–1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים ממשלתיים, העורך : אריה תורג'מן
- ^ אדריאן פילוט, המרכז הלאומי לטיפול בחולי סרטן באמצעות קרינת פרוטונים יוקם באיכילוב, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2020
- ^ רצח רבין (ריכוז מסמכים) - מסמכים רפואיים (גיליון הטיפול ברבין הראשון שנכתב על ידי ד"ר מרדכי גוטמן, גיליון חדר מיון, גיליון חדר ניתוח, סיכום המחלה הקליני, דו"ח הנתיחה הפתלוגית) אתר א.א. קונספירציות
27665116המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי