יהודה אריה אברמוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה יהודה אברמוביץ

יהודה אריה אברמוביץ[1] (19 באפריל 18981970) היה פעיל ציוני, רופא, גיניקולוג, מנהל מחלקת יולדות ומנהל בית החולים הדסה בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20.

ביוגרפיה

נולד באחוזה שביערות גראו, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, לחיים משה, יליד קאפוליע, בן יהודה ליב, אחיו של שלום יעקב רבינוביץ – הסופר מנדלי מוכר ספרים[2], ולחנה בת משה סגלוביץ, נכדת הרב ממיכאילישוק, מחבר הסידור "נהורא" והפירושים "מטה לוי", ו"בית לוי" על המחזור.

אברמוביץ סיים גימנסיה בסמולנסק, למד רפואה בטומסק ובמוסקבה, התמחה בגינקולוגיה ומיילדות ועבד במקצועו ברוסיה.

הצטרף לתנועה הציונית בהיותו תלמיד גימנסיה. היה פעיל בתנועה הציונית בסיביר ובהרי אוראל. בשנים 19191921 היה חבר הוועד המרכזי של צעירי ציון בסיביר ובאוראל. בשנת 1922–1923 היה חבר הוועד המרכזי הכל-רוסי של צעירי ציון במוסקבה והמשיך בפעילותו גם אחרי שהמשטר הבולשביקי הוציא את הציונות מחוץ לחוק. נאסר בשנת 1923, נדון לגירוש למשך שנתיים לקירגיזסטן.

אחרי שחרורו עלה לארץ ישראל ב-1924, והחל לעבוד תחילה בבית החולים "הדסה" ב-ירושלים[3], ובשנת 1926 עבר לבית החולים הדסה בצפת.

בשנת 1927 עבר להדסה תל אביב. היה תלמידו, ולאחר מכן סגנו של פרופ' יוסף (גוסטב) אשרמן ובהמשך מונה למנהל מחלקת היולדות. במקביל היה ממלא מקום מנהל בית החולים ובמשך השנים מנהל המוסד[4].

במשך כל חייו היה אברמוביץ פעיל בעבודה ציבורית וחבר בוועד המכין של בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הישיבה הראשונה של הוועד היוזם את הקמת הפקולטה לרפואה, התקיימה בפברואר 1961 במשרדו בבית החולים[5].

אברמוביץ היה פעיל בהסתדרות הרופאים, השתתף בכינוסים מדעיים רפואיים בישראל ופרסם מאמרים ומחקרים ב"הרפואה", ביטאון של ההסתדרות הרפואית בישראל.

אברמוביץ פרסם ב"ראזסוויט" הפריזאי זיכרונות מימי מאסרו בסיביר.

בשנות השישים של המאה העשרים נשא את ד"ר טובה (טניה) פרלמן, רופאת עיניים שעבדה במחלקת העיניים בהדסה[6]. אלמנתו של האורולוג ד"ר שמעון פרלמן[7], שעבד במחלקתו הכירורגית של פרופ' מכס מרכוס. הזוג היה חשוך ילדים.

לקריאה נוספת

  • נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 82.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ או: אריה יהודה, ראו: אלה הבוררים לסכסוכי עבודה, מעריב, 5 ביוני 1964.
  2. ^ יורש מנדלי מו"ס הגישו בקשה לצו ירושה בת"א, דבר, 25 בספטמבר 1967
  3. ^ בית החולים הדסה בירושלים, התחיל לפעול במבנה שברחוב הנביאים 37, משנת 1919 עד 1939 והיה קרוי בית החולים מאיר רוטשילד
  4. ^ רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948 נסים לוי, יעל לוי הוצאת איתי בחור עמוד 82
  5. ^ ד"ר אפרים סיני, "במלוא העין"- מעולמו של רופא, בהוצאת צ'ריקובר שנת 1984. (עמודים 152–153, עמוד 155)
  6. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 349
  7. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל", הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 350
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0