מחלקה לשירותים חברתיים
לשכת רווחה, או בשמה הרשמי מחלקה לשירותים חברתיים, היא מחלקה הקיימת בכל רשות מקומית בישראל, מתוקף החוק[1], ומספקת שירותים חברתיים לתושבי הרשות המקומית.
העובדים העיקריים במחלקות לשירותים חברתיים הם עובדים סוציאליים בעלי תואר אקדמי בתחום העבודה הסוציאלית. הם נותנים מענה לצרכים המועלים על ידי יחידים, משפחות וקבוצות, הנמצאים מסיבות שונות במצב קושי, זמני או קבוע, על רקע עוני, קשיים במערכת המשפחתית, נכות, פיגור, או מסיבות אחרות, וזקוקים לסיוע חיצוני.
הפנייה למחלקה לשירותים חברתיים היא ברוב המקרים וולנטרית. האדם פונה ופותח תיק מרצונו החופשי, ואינו נדרש לעשות זאת על פי חוק.
במקרים מסוימים, בהם האוכלוסייה מקבלת השירות נחשבת על פי חוק כחסרת ישע, כדוגמת קטינים, אנשים הלוקים בפיגור, ואחרים, ישנה אפשרות לפתיחת התיק במחלקה לשירותים חברתיים על ידי בעלי תפקידים ייחודיים, כדוגמת פקיד סעד לחוק הנוער, פקיד סעד להגנה על אנשים עם פיגור שכלי או פקיד סעד בשירות הזקן.
בניגוד לקיים בארצות הברית, שם קיימת מחלקת שירותי בריאות ורווחה ברמה הארצית הפדרלית; הרי שבמדינת ישראל בנויות המחלקות לשירותים חברתיים על פי המודל האירופי של מדינת הרווחה; והן כפופות לשלטון המקומי ותלויות בתקציביו. לכן, ייתכנו הבדלים משמעותיים במתן השירותים החברתיים הניתנים בערים וברשויות שונות, בהתאם ליכולתה הכלכלית של אותה רשות.
עבודת המחלקה
[2]לשכת הרווחה משמשת כסוכן שינוי חברתי וכגוף תומך באוכלוסייה הנזקקת לשירותיה. חלק גדול מהעובדים הסוציאליים בה הם עובדים סוציאליים פרטניים, העובדים כעובדי משפחה. בנוסף נמצאים במחלקה עובדים סוציאליים לפי חוק (פקידי סעד), ורכזי נושא. חלק חשוב נוסף בעבודת המחלקה הוא בעבודה סוציאלית קהילתית.[3] במחלקות לשירותים חברתיים הממוקמות במועצות אזוריות מרובות יישובים קטנים, קיים גם תפקיד של עבודה סוציאלית מרחבית, בו משמש העובד במספר רב של תפקידים ומיומנויות ביישובים.
נזקקות וזכאות
לצורך מתן סיוע, על הפונה למחלקה לשירותים חברתיים לעמוד בשני קריטריונים:
- א. נזקקות - קיומו של קושי מוכח, המוגדר בתע"ס - "תקנון העבודה הסוציאלית", שפורסם על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים.[4] יחידים ומשפחות בישראל נזקקים לשירותי הרווחה מסיבות שונות, כגון: תפקוד לקוי של המשפחה, נכות פיזית או אחרת המונעת תפקוד תקין, מצב כלכלי קשה ועוד.
- ב. זכאות - ההצדקה הכלכלית, לפי עמדת המדינה, לקבלת סיוע מכספי ציבור. הזכאות נקבעת לפי "מבחני הכנסה", לאחר שהפונה מביא מסמכים על כל הכנסותיו והוכיח כי מצבו הכלכלי קשה דיו. במקרים שונים יידרש הפונה להשתתף באופן חלקי בעלות השירותים שהוא מקבל. דרגת השתתפותו תהיה על פי מבחני ההכנסה.
עם זאת, אוכלוסיות שהוגדרו על ידי המדינה כחסרות ישע, לדוגמה קטינים (ילדים ובני נוער), אנשים הלוקים במוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם, ועוד, או אוכלוסיות שהוגדרו על פי חוק, עשויות להיות זכאיות לקבלת סיוע ללא התחשבות במבחני הכנסה, במקרים מסוימים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- על המחלקות לשירותים חברתיים - באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים
- תקנון עבודה סוציאלית (תע"ס) - התקנון המופץ על ידי משרד הרווחה, המאגד את הוראות והודעות המנהל הכללי למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. בתוך: אתר משרד הרווחה, ממשלת ישראל.
- מהו תסקיר פקידת סעד, באתר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד".
הערות שוליים
- ^ מתוקף חוק שירותי הסעד התשי"ח - 1958 סעיף 2 (א) וכן מתוקף תקנות ארגון לשכת סעד (תפקיד המנהל וועדת הסעד ) התשכ"ד - 1963 (תיקון התשכ"ו)
- ^ תע"ס, פרק 1 הוראה 4,, תקנות בדבר מבחני נזקקות - לקבלת שירותים במחלקות לשירותים חברתיים
- ^ בעיריות גדולות, בהן קיים "אגף רווחה", לעיתים קיימת מחלקה נפרדת לעבודה סוציאלית קהילתית באגף הרווחה, בצמוד למחלקה לשירותים חברתיים.
- ^ תקנות משרד הרווחה בדבר מבחני נזקקות לשירותי המחלקות לשירותים חברתיים, באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, תע"ס, פרק 2, הוראה 4, פורסם ב- 7.7.2011
22365274מחלקה לשירותים חברתיים