אלעזר טויטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלעזר טויטו
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אלעזר טויטו (10 בינואר 1929 - 25 ביוני 2010) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות ישראל. מחקריו עסקו בפרשנות התורה עם דגש על הפרשנות בצרפת בימי הביניים.

על אודותיו

טויטו נולד ב-10 בינואר 1929 בעיירה קנשלה במחוז קונסטנטין באלג'יריה הצרפתית. הוא רכש חינוך דתי בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים שבראשות הרב יוסף גנאסיה ובמקביל למד בבית הספר הממשלתי. היה חבר במחתרת הציונית. בשנת 1947 הגיע לישראל באוניית המעפילים "שיבת ציון", אך זו התגלתה על ידי הבריטים וגורשה למחנות המעצר בקפריסין.

במרץ 1948 שוחרר טויטו ממחנה המעצר ועלה לישראל, בהגיעו לארץ התגייס למחלקה הדתית של הפלמ"ח ושירת במסגרת הגדוד הראשון של חטיבת יפתח. הוא השתתף בקרב על צפת ובקרבות הכבדים על מלכיה ובקרב חירבת כוריכור. הוא השתחרר מצה"ל ב-1950.

באוניברסיטת בר-אילן למד לתואר ראשון תנ"ך ותולדות-ישראל ולתואר שני בתנ"ך. דוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בירושלים (1973). מחקרו היה בנושא "שיטתו הפרשנית של רבי חיים בן עטר בפירושו 'אור החיים' לתורה", בהדרכת פרופ' עזרא ציון מלמד.

משנת 1962 עבד כמורה וכמנהל במוסד להכשרת מורים בגבעת וושינגטון במשך עשרים שנה. הוא היה מפקח של משרד החינוך במחוז הדרום, ולימד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן עד פרישתו. במקביל, לימד תנ"ך במכללת "אורות ישראל". טויטו לבסוף שימש כיו"ר המועצה האקדמית של המכללה וכן לימד תנ"ך ועמד בראש ההתמחות למקרא וספרות חכמים בלימודי תואר שני. כמו כן העביר טויטו שיעורי תורה ביישוב מגוריו אלקנה שבשומרון.

בתשס"ה זכה באות יקיר החינוך הדתי של הסתדרות המורים הדתיים. היה נשוי לדינה ואב לשלושה, אוריאל (רב), עתירה, ויוסף, אשר נהרג בעת היתקלות עם מחבלים בשנת 2002 בתפקידו כמפקד יחידת הכוננות של היישוב איתמר.

נפטר באלקנה בגיל 81. לאחר מותו, הוענק לו תואר "יקיר אלקנה" לשנת תשע"א "בזכות פעילותו למען הקהילה בתחומי החינוך ולימוד התורה".

מספריו

  • רבי חיים בן-עטר ופירושו אור החיים על התורה, ירושלים תשמ"ב.
  • הפשטות המתחדשים בכל יום: עיונים בפירושו של רשב"ם לתורה, רמת גן תשס"ג.
  • זכר לעולם בריתו: פרקי מחקר ופרשנות, בעריכת אוריאל טויטו, אלקנה ורחובות 2014.

ספר יובל לכבודו

  • עיוני מקרא ופרשנות ח: מנחות ידידות והוקרה לאלעזר טויטו, בעריכת שמואל ורגון, עמוס פריש ומשה רחימי, רמת גן ואלקנה תשס"ח.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28131073אלעזר טויטו