נחל רבה
נַחַל רַבָּה הוא היובל הקטן מבין ארבעת יובליו העיקריים של נחל הירקון (שלושת הנחלים האחרים הם נחל איילון, נחל קנה, נחל שילה). שטח אגן הניקוז שלו הוא כ-40 קמ"ר ויובלו העיקרי הוא נחל סוסי.
הנחל ידוע בעיקר עקב תרבות ואדי רבה שהתקיימה בו בתקופה הכלקוליתית ועקב אתרי הפריחה ביער ראש העין הנטוע לאורכו.
תוואי הנחל
הנחל מתחיל את זרימתו מדרום לכפר בידיא, בסמוך לכביש 505. באזור זה הנחל עמוק ורחב. הוא ממשיך בזרימתו לכיוון דרום-מזרח, ומשם הוא ממשיך מדרום לכביש 5 דרך יער ראש העין עד לראש העין בנקודה זו נשפך אליו נחל סוסי. עם כניסתו לעיר הנחל עובר מהמתווה ההררי למישור, והוא נעשה צר ורדוד. הוא נשפך לירקון כ-2 ק"מ ממעיינות הירקון, מצפון לכפר הבפטיסטים.
חי וצומח
בחלקו העליון של הנחל הוא עובר בנוף של בתה הררית שמרובים בה הגאופיטים והעשבוניים. לאחר מפגש הנחל עם נחל סוסי נטוע לאורכו של הנחל יער ראש העין שהוא יער אורנים ובו מצויים אתרי פריחה רבים בחודשי החורף והאביב. בחלקו התחתון של הנחל מראש העין ועד לשפכו לירקון נטועה שדרת אקליפטוסים ומרובים שיחי הקנה. במפגש הנחל עם נחל סוסי מצויה באפיק ברכת חורף.
חשיבות אקולוגית
נחל רבה מקשר בין המערכות האקולוגית של השומרון ובין המערכת האקולוגית של מישור החוף, בנוסף מהווה הנחל חלק מציר הגבעות שהוא חלק ממסדרון אקולוגי העובר את מדינת ישראל לאורכה. בחלק העובר בראש העין משמש הנחל כריאה ירוקה מרכזית לעיר.
מקורות זיהום
נחל רבה נושא עמו מזהמים, שפכים ופסולת תעשייתית, המוזרמים אליו משלושה מקורות עיקריים:
- באגן הניקוז של הנחל שוכנים שלושה כפרים ערביים ללא מערכת ניקוז מסודרת.
- ההתנחלויות - עלי זהב, קריית נטפים וברקן, כמו גם חלק ממפעלי אזור התעשייה ברקן מזרימים שפכים לנחל, חלקם לאחר שעברו תהליך טיהור, וחלקם מבלי שעברו תהליך זה.
- אל הנחל נשטפים חומרי ריסוס מהשדות שבקרבת ראש העין.
ארכאולוגיה ושרידי אדם
שפע החי והצומח בנחל וסביבותיו, הקרבה למעיינות הירקון ומי התהום הגבוהים והאדמה הפורייה משכו לאזור התיישבות אנושית בעבר.
אזור התעשייה נחל רבה
החל מתחילת העשור השני של המאה ה-21 מקדמות המועצה האזורית שומרון, המועצה המקומית אלקנה והמועצה המקומית אורנית תוכנית לאזור תעשייה לאורך נחל רבה, בשטח של 2,400 דונם, בין מחצבת נחל רבה שמדרום לכביש 5 ועד לאזור הגבעות שמצפון לכביש. באזור בו הוקם מחלף שער שומרון. את אזור התעשייה תנהל החברה לפיתוח השומרון[1] .
נחל רבה וראש העין
עיריית ראש העין מתעתדת להפוך את חלקו של הנחל הזורם ביער ראש העין וחוצה את העיר לרוחבה לאתר תיירותי שיכלול חורשות, מתקני נופש פעיל, שבילים לרוכבי אופניים, משטח גלגיליות ובית קפה. האתר יקרא "טיילת צלילי המוזיקה", וימתח לכל אורכה של העיר. התכנון כרוך בהטיית הנחל והעמקתו, ויתפרש על פני שטח של 115 דונם.
מסלולי טיול בנחל
ניתן לטייל כמעט לכל אורכו של הנחל.
לאורך הנחל משפכו לירקון ועד לראש העין עובר שביל למטיילים ורוכבי אופניים המתחבר לטיילת ראש העין, הטיילת ממשיכה עד לכניסה ליער ראש העין ושם עובר בנחל שביל המסומן בסימון שבילים כחול הממשיך לאורך הנחל עד למפגשו עם נחל סוסי וממשיך עם אחד מיובליו של נחל רבה עד לאלקנה. בתחומי יער ראש העין מתפצל מהשביל הכחול שביל המסומן אדום המוביל לאתרי פריחה ולחורבת דייר.
בסוף הנחל הקימה העירייה אגם אקולוגי, מצפור, ובמת מופעים, הכניסה אליהם היא מרחוב דרך הציונות
הרחצה בנהר אסורה ומסוכנת על פי הודעת העירייה
קישורים חיצוניים
- מפת הנחל ותמונות של שיקום הנחל והקמת האגם האקולוגי
- "שיקום" נחל רבה - זוועה סביבתית
- מידע על נחל רבה באתר בית הספר היסודי "אפק", ראש העין.
- יער ראש העין באתר קק"ל
- החברה להגנת הטבע ציר הגבעות המרכזי
- פארק נחל רבה
הערות שוליים
- ^
חיים לוינסון, המינהל האזרחי העביר קרקעות במיליונים לחברה לפיתוח השומרון בניגוד להנחיות, באתר הארץ, 28 בינואר 2015
22574045נחל רבה